המירוץ לזהב: כל הסיכויים למדליה ישראלית בריו
חצי שנה לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, הבטיחו 22 ספורטאים ישראלים את מקומם בריו. מה הסיכוי שנשמע את ההמנון בקיץ הקרוב בברזיל? ניתוחים, פרשנויות והימורים
אתלטיקה: בזכות האהבה
ענף האתלטיקה בארץ, הידוע בעולם גם בכינויו "מלכת הספורט", מדשדש אצלנו כבר שנים ארוכות ומתעורר בכל פעם לחיים כשכישרון מקומי מזדמן (או ברוב המקרים עשה עלייה מסיבה כלשהי), מביא לפריחה של אחד המקצועות למשך כמה שנים. עד כה הבטיחו את השתתפותם בריו לא פחות מחמישה אתלטים. הבולטת בהם היא חנה קנזייבה מיננקו, שמתחרה בקפיצה משולשת ועלתה לארץ מאוקראינה בעקבות נישואין לאנטולי מיננקו, אלוף ישראל בקרב רב בעבר.
כשהחלה לייצג את ישראל ב־2013, כבר הייתה חלק מהטופ העולמי בקפיצה משולשת, לאחר שסיימה רביעית במשחקי לונדון, מרחק נגיעה ממדליה. לאחר שנתיים עם כמה הישגים יפים, לצד התמודדות עם פציעות, רשמה מיננקו עונה נפלאה ב־2015. זה התחיל עם מדליית ארד באליפות אירופה שנערכה בפראג, והסתיים בזכייה במדליית כסף יוקרתית באליפות העולם בבייג'ינג, שם גם קבעה שיא ישראלי חדש, שעומד על 14.78 מטר.
גם מטילת הכידון מרגריטה דורוז'ן והאצן דונלד סנפורד הגיעו לישראל בעקבות האהבה, החלו לייצג אותה בתחרויות וייסעו לריו. דורוז'ן, שהגיעה מאוקראינה, הצליחה מאז 2014 לשפר את השיא הישראלי בהטלת כידון בכמעט 20 מטר (64.56 מטר) והקפיצה את הענף המקומי לצמרת העולמית הגבוהה. סנפורד, שהגיע מארצות הברית, מייצג אותנו מ־2012 וכבר באותה שנה היה לראשון, מאז אסתר רוט־שחמורוב, שה עפיל לגמר באליפות אירופה. סנפורד סיים אז רביעי בריצה ל־400 מטרים, 9 מאיות רחוק ממדליה.
במשחקי לונדון הוא סיים במקום ה־27, באירוע שייזכר בעיקר בגלל העובדה שנעליו נעלמו סמוך לזינוק מקצה חצי הגמר והוא נאלץ להשתמש בזוג חלופי. מאז שיפר סנפורד את הרושם ונראה שאיכות הריצה שלו רק משתפרת. הוא שבר מספר פעמים את השיא הישראלי ב־400 מטר (45.05 שניות) וזכה במדליית ארד היסטורית באליפות אירופה בציריך ב־2014.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האתלטים הנוספים בתחרויות יהיו הקופץ לגובה דמיטרי קרויטר, שחזר לעצמו ב־2015 אחרי כמה שנים קשות, והאצן למרחקים ארוכים טסמה מוגס, שהחל רק בשנה שעברה לרוץ מרתון (שיאן ישראל בריצה למרחק עשרת אלפים מטר) וקבע את הקריטריון בספטמבר החולף, אז סיים במקום ה־25 במרתון ברלין.
ההימור שלנו: חנה קנזייבה מיננקו תהפוך רשמית ל"אחת משלנו" לאחר שתזכה במדליית כסף אולימפית. דונלד סנפורד יעפיל לגמר ב־400 מ' ויסיים בו אחרון.
ב־5 באוגוסט השנה ייערך באצטדיון המראקנה בריו דה ז'נרו, ברזיל, טקס פתיחת משחקי האולימפיאדה ה־31 בעת המודרנית, לעיני 78,600 צופים. בטקס הפתיחה יצעדו משלחות מ־206 מדינות, שיכללו יותר מעשרת אלפים ספורטאים, שיתחרו במשך 16 יום ב־42 ענפי ספורט שונים.
נכון להשבוע כוללת המשלחת הישראלית למשחקי ריו 22 ספורטאים, שהבטיחו את השתתפותם בענפי האתלטיקה, שחייה, שיט, התעמלות אמנותית, קליעה וטקוואנדו. בנוסף, מספר לא מבוטל של ספורטאים מענפים שונים, קרובים, צפויים או עדיין יכולים להבטיח לעצמם חוויה אולימפית במשחקים הראשונים אי פעם שיתקיימו ביבשת דרום אמריקה.
למשחקי לונדון 2012 שלחה ישראל משלחת של 37 ספורטאים, שהתחרו בשמונה ענפי ספורט שונים. למרות ציפיות גדולות מחלק מחברי המשלחת, לא הצליח אף ישראלי לעלות על פודיום ולהניף מדליה מצבע כלשהו, לראשונה מזה 20 שנה, ונאלצנו להסתפק בהישג מכובד של העפלה לשמונה מעמדי גמר. המתעמל אלכס שטילוב היה הבכיר מכולם כשסיים שישי בגמר התעמלות הקרקע.
מהם הסיכויים של הספורט הישראל להשיג מדליה אולימפית שמינית בכל הזמנים, ולחוות קיץ מוצלח יותר במשחקי ריו המתקרבים?
מתוך שבע המדליות האולימפיות שבהן זכתה ישראל לאורך השנים, שלוש הגיעו מענף השיט. בשתיים מהן זכה גל פרידמן, שהפך ב־2004 לראשון (והאחרון בינתיים) שהניף מדליית זהב יוקרתית. ארבע שנים לאחר מכן, במשחקי ביג'יינג, זכה שחר צוברי במדליית ארד. צוברי, שגלש גם בלונדון 2012 וסיים רק במקום ה־19, מתמודד בימים אלה על הכרטיס הנכסף לריו מול נמרוד משיח, שמוביל במעט במאבק הפנימי ביניהם.
בשבוע הבא, באליפות העולם "בניל פרייד" שתפתח באילת, ינסו השניים להכריע את המאבק. אם לא יצליחו, ימתינו חודש נוסף לתחרות בפאלמה. באותה אליפות גם מעין דוידוביץ', שסיימה עשירית בבייג'ינג, צפויה להבטיח את מקומה באולימפיאדה נוספת. אליהם יצטרפו צמד שייטי המפרשיות 470, דן פרויליך ואייל לוין. אורן יעקב, בלייזר רדיאל ואחד משני צוותי מפרשיות ה־470 (נויה ברעם ורימון שושן או סתיו ברוקמן וצוף זמט) ינסו לקבוע קריטריון ולהצטרף אליהם.
ההימור שלנו: קשה להמר כשאין תוצאות סופיות אבל כמו תמיד גם הפעם, כל הנציגים שלנו בענף השייט יהיו מועמדים רציניים למדליה.
הסיבה היחידה שג'ודו, הענף הייצוגי מספר אחת שלנו בעולם לאורך שנים, מגיע בשלב כל כך מאוחר בכתבה, היא העובדה שהנציגים עדיין לא נקבעו סופית. כרגע ישנם לא פחות משמונה ג'ודוקות, גברים ונשים, שנמצאים בטווח הקריטריון האולימפי.
בין הנשים ניתן למצוא את התקווה הגדולה שלנו למדליה, ירדן ג'רבי, אלופת העולם ב־2013, הסגנית ב־2014 וזוכת מדליית הארד באליפות אירופה ב־2015. על פניו, נראה שג'רבי בת ה־26 נחלשה מעט לאחרונה, אבל עדיין מועמדת למדליה. אליה יצטרפו לינדה בולדר, שירה ראשוני וגילי כהן.
בין הגברים ניתן למצוא את שגיא מוקי, אלוף אירופה ב־2015 במשקל עד 73 ק"ג, אורי ששון (מדליית כסף באליפות אירופה, 2015, 100 קילו) גולן פולק (ארד באליפות העולם ב־2015, 66 ק"ג) וטומי ארשנסקי. בסוף חודש מאי תיסגר רשימת המשתתפים ובכדי להשתתף בריו, יצטרכו הגברים לשמור על מקומם בין 22 המדורגים ראשונים בעולם והנשים על מקום בין ה־14 הראשונות.
ההימור שלנו: אחרי שנתיים רגועות משהו, תגיע ירדן ג'רבי חדה מתמיד ותעפיל לגמר האולימפי ובו תפסיד. בגזרת הגברים, נשיג לפחות מדליה אחת.
נחמד לגלות שבמדינה שבה תקשורת הספורט מתעסקת בעיקר בכדורגל, למרות רמתו הנמוכה והישגיו הבינוניים, הפכה נבחרת ההתעמלות האמנותית לשם דבר בעולם. מדובר בתהליך הדרגתי שנמשך כבר מספר שנים והפך להצלחה ב־2014, אז זכתה הנבחרת במדליית ארד באליפות אירופה באזרבייג'ן בקרב רב, והגיעה לשיאו עם זכייה במדליית כסף באליפות העולם בטורקיה בתרגיל האלות.
הנבחרת, שכוללת את אלונה קושיבצקי, אידה מיירן, יובל פילו, קטרינה לבינה וקרינה ליחבר, הבטיחה את ההשתתפות במשחקי ריו, לאחר שסיימה בספטמבר החולף במקום השישי בקרב רב, באליפות העולם שנערכה בגרמניה.
מי שתצטרף אליהם היא המתעמלת נטע ריבקין, שהבטיחה לעצמה השתתפות באולימפיאדה שלישית ברציפות. הפתח־תקוואית בת ה־25 הפכה במשחקי לונדון למתעמלת הישראלית הראשונה שמעפילה אי פעם לגמר הקרב רב, שבו סיימה שביעית, הישג שבעקבותיו זכתה לשאת את הדגל הישראלי בטקס הסיום. ריבקין, שהייתה גם לישראלית הראשונה שזוכה במדליה באליפות עולם (2011, צרפת, תרגיל החישוק), זכתה ביוני שעבר במדליית ארד במשחקים האירופיים בבאקו (שוב, חישוק) והבטיחה את מקומה בריו, לאחר שהעפילה לשלושה מעמדי גמר באליפות העולם.
ההימור שלנו: הנבחרת תעפיל לגמר הקרב רב ותסיים בין חמש הראשונות. נטע ריבקין תעשה את הבלתי ייאמן, תזכה במדליית ארד בחישוק ותהפוך את פתח־תקווה לשם דבר עולמי.
מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, יש לישראל באופן קבוע נציג בענף הקליעה. במשך 12 שנה היה זה גיא סטריק, שנמנה שנים על הצמרת העולמית הגבוהה אך לא הצליח לממש את ההצלחה במישור האולימפי.
ההישג הגדול ביותר שלו היה באתונה 2004, אז סיים במקום ה־13 בתרגיל בשלושה מצבים (40 כפול 3). סטריק ניסה להעפיל ללא הצלחה לשתי האולימפיאדות האחרונות וייאלץ להסתפק בכך שהוא אחד משני הישראלים היחידים שהצליחו להעפיל ארבע פעמים לתחרות היוקרתית מכולם.
מי שכן ייסע לריו ונחשב גם למועמד למדליה הוא סרגיי ריכטר. ריכטר בן ה־26, היה הישראלי הראשון שהבטיח את השתתפותו במשחקי לונדון לפני ארבע שנים. בתחרות עצמה היה סרגיי במרחק נקודת דירוג אחת מלהעפיל לגמר בתחרות הקליעה ה־10 מטרים וסיים במקום התשיעי.
בתחרות ירי ברובה זעיר למרחק 50 מטר במצב שכיבה, סיים 44 מתוך 50. ב־2013 הגיע ריכטר להישג השיא שלו, כשזכה באליפות אירופה ברובה אוויר ל־10 מטרים בדנמרק ובמשחקי באקו, באותו המקצה, זכה במדליית הארד וקבע את המינימום שיוביל אותו בפעם השנייה למשחקים.
ההימור שלנו: מסורת זו מסורת וריכטר, שאולי יצליח להעפיל לגמר, לא יצליח לצערנו לממש את הפוטנציאל.
לפני כחודש עשה רון אטיאס היסטוריה, כשהפך לגבר הישראלי הראשון שמבטיח השתתפות בתחרות הטקוואנדו במשחקים האולימפיים. אטיאס, בן ה־20, שמתחרה במשקל עד 58 ק"ג, הבטיח את ההשתתפות לאחר שהציג יכולת מרשימה וניצח בתחרות ההזדמנות האחרונה, שהתקיימה באיסטנבול. אטיאס, תושב באר יעקב, יהיה הנציג הישראלי השלישי בענף בכל הזמנים אחרי מאיה ערוסי ובת אל גטרר.
ההימור שלנו: למרות שיש ביכולתו להתעלות ביום נתון, קשה להאמין שאטיאס יעבור יותר משלב או שניים בתחרות. צבירת הניסיון תעזור לו לבאות.
ספורטאים ישראלים רבים יכולים עדיין להבטיח את מקומם באולימפיאדה, ועליהם יהיה להתעלות בחודשים הקרובים, כדי להוכיח שהם שייכים לרמה הזו. חלק מתחרויות ההזדמנות האחרונה יתקיימו בריו. אלכס שטילוב, מבכירי הספורטאים שלנו, יצטרך לסיים שם בין 30 הראשונים בתחרויות הקרב רב, כדי להבטיח קריטריון ואולימפיאדה נוספת. אנסטסיה גלושקוב וענת ליסמן יהיו חייבות לסיים בין ה־11 הראשונות בענף השחייה האמנותית, והתריאתלט שרון דרמון, יקווה להעפיל אף הוא.
בנוסף, קטיה גולדרינג, שקבעה את הקריטריון למרתון, תקווה לקבל אישור להשתתף למרות שלא ייצגה את ישראל בשנים האחרונות. אולגה לנסקי תנסה לקבוע קריטריון חוקי בריצה ל־200 מטר (הראשון שקבעה נפסל בגלל מהירות רוח לא מותרת), סגנית אלופת העולם בהיאבקות, אילנה קרטיש, תקבל הזדמנות נוספת בתחרות מיון שתתקיים באפריל באירופה, החותר דני פרידמן ינסה את מזלו בתחרות אחרונה בשווייץ, הגולפאית לטיסיה בק, צריכה לשמור על מקומה בין 60 הראשונות עד יולי כדי להעפיל ולעשות היסטוריה מקומית, והטניסאי דודי סלע יהיה חייב להתמקם לפחות במקום 70 עד סיום הרולאן גארוס (תחילת יוני) בכדי לקבל את הכרטיס היוקרתי.
בוועד האולימפי מקווים שגם בענפי הסיף (יובל פרייליך, עידו הרפה), הבדמינטון (מישה זילברמן, השתתף בלונדון), הרמת משקולות (אנטולי מושיק), אופני הרים (שלומי חיימי) וכדורעף חופים (אריאל הילמן ושון פייגה) עוד יצליחו להשיג קריטריון ולהצטרף למשלחת.
זו לא פנטזיה, אלה הישגי ספורטאי המדינה באולימפיאדת הנכים זמן קצר לאחר סיום האולימפיאדה, ייפתחו בריו המשחקים הפראלימפיים, באותם אתרים ומתקנים. שם ישראל כבר נחשבת לאימפריה עם זכייה ב־380 מדליות לאורך השנים (מקום 14 בכל הזמנים), 124 מהן בצבע זהב, 124 כסף ו־132 ארד.
נכון להשבוע הבטיחו 17 ספורטאים ישראלים את השתתפותם במשחקים הללו: הקלע דורון שזירי, החותרים מורן סמואל בסירת יחיד, ויוליה צ'רנוי וראובן מגנאג'י בסירה זוגית, רוכב האופניים קובי ליאון, השחיינית ענבל פיזרו, נבחרת הנשים בכדורשער הכוללת את הקפטנית אילהאם מחמיד, ואת ליהיא בן דוד, גל חמרני, רוני אוחיון, סיוון אברביה וירדן אדיקה, שייטי סירת הסונאר דרור כהן, ארנון אפרתי ושמעון בן יעקב ושני שחקני טניס השולחן בכיסאות גלגלים קרולין טביב ושי סיאדה.
כ־20 ספורטאים עדיין מנסים להשיג את הכרטיס לריו ובמהלך החודשים הקרובים ייקבע ההרכב הסופי של המשלחת.
אקו"ם