בין לונדון למוסקבה: המוות המסתורי של הלוחם בסמים בספורט הרוסי
ניקיטה קמאייב, לשעבר ראש הסוכנות הרוסית למלחמה בסמים בספורט, מת מהתקף לב בשבוע שעבר. בסופ"ש פורסם כי הוא פנה ללונדון טיימס ועניין אותם בספר שיעסוק בהיסטוריה הרפואית ספורטיבית במולדתו. צירוף מקרים?
איכשהו נזכרתי אתמול באלכסנדר ליטוויננקו, אדם שהתגורר לא כל כך רחוק ממני כשחייתי בלונדון, למרות שבאורך חיים וסביבה חברתית שונה לחלוטין. ליטוויננקו היה איש השירות החשאי הרוסי שעבר למערב והחל לשתף פעולה עם רשויות הביון הבריטים. הוא הלך לעולמו ב־2006 במה שהסתבר כהרעלת חומר רדיואקטיבי. יהי זכרו ברוך.
ניקיטה קמאייב. עניין את הלונדון טיימס בספר בנושא מערכת הסמים בספורט הרוסי
צילום: AP
ומדוע נזכרתי בו? כי בשבוע שעבר הלך לעולמו ניקיטה קמאייב, לשעבר ראש הסוכנות הרוסית למלחמה בסמים בספורט, במה שהוגדר כהתקף לב במהלך עיסוק בסקי במישור. חודשיים אחרי שהתפטר מתפקידו והיו שמועות שהוא עומד לשתף פעולה בחקירות המתנהלות נגד רוסיה, שהביאו להשעייתה מהאתלטיקה הבינלאומית, ושבועות אחדים בלבד אחרי מוות פתאומי לא פחות, של היו"ר המייסד של הסוכנות, ויאצ'סלב סינייב, שגם הוא לקה בהתקף לב.
קמאייב דווקא הגן על רוסיה וטען שהחקירה הבינלאומית, אותה מוביל העסקן הקנדי הדורסני דיק פאונד ומעודד אותה נשיא התאחדות האתלטיקה הבינלאומית סבסטיאן קו, אינה הוגנת. אבל עניינים יכולים לקבל תפנית בלתי צפויה בקונספירציות, ואתמול נפוצו ידיעות שהאיש פנה ללונדון טיימס וביקש לעניין אותם בספר על תולדות הפרמקולוגיה הספורטיבית ברוסיה מאז 1987. זו כבר גרסה ספורטיבית של ליטוויננקו.
ייתכן כמובן שקמאייב מת בנסיבות טבעיות וייתכן שגם סינייב מת בנסיבות טבעיות, אבל הדיווח בלונדון טיימס מטריד. אם אני אחד מראשי האתלטיקה הבינלאומית או אחד מראשי הסוכנות העולמית במלחמה בסמים אני מתחיל לשאול את עצמי: עם כל החשיבות של מלחמה בסמים בספורט, האם הגיוני לקחת את זה למקומות שקשורים בחיי אדם?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הנפילה הספורטיבית
ולדימיר פוטין מעולם לא הסתיר את העמדה שעוצמתה הספורטיבית של רוסיה היא חלק אינטגרלי מעוצמתה הכללית. ב־2002, כשהעסקנים במשחקי החורף בסולט לייק סיטי חשבו להעביר מדליית זהב בהחלקה אמנותית מצמד רוסי לצמד קנדי, פוטין לא היסס לאיים מיידית בפרישתה של רוסיה מהמשחקים. בסופו של דבר קיבלו שני הזוגות זהב. פוטין לא עצר שם - האירוח המאוד גרנדיוזי של משחקי החורף ב־2014 בסוצ'י, והמאמץ המרוכז לזכות באירוח מונדיאל 2018, היוו גם הם המחשה לחשיבות שמייחס פוטין לספורט.
ולדימיר פוטין, מודע לחשיבות העוצמה הספורטיבית של רוסיה
צילום: EPA
רק שפוטין לא יכול היה לבלום את נפילתה הספורטיבית של רוסיה, שהיא שילוב של דעיכה באיכות התשתיות לעומת העידן הסובייטי כמו גם עלייתה של סין, ובמשחקים האולימפיים של לונדון רוסיה נסוגה למקום הרביעי אחרי ארה"ב, סין ועכשיו גם בריטניה. כשבוחנים את הדעיכה הרוסית, אפשר לראות את הסיבות: רוסיה נמחקה כמעט לחלוטין מהתעמלות מכשירים (זהב אחד בלבד לכל הנבחרת), היא כמעט אינה קיימת בהרמת משקולות (אף מדליית זהב) והיא צל חיוור של נבחרות ברית המועצות האגדיות שהתבססו על רוסים.
מה נותר מעוצמתה של רוסיה? האתלטיקה, שהניבה שמונה מ־24 מדליות הזהב הרוסיות. הרחקה של האתלטיקה הרוסית ממשחקי ריו 2016 עלולה לדחוק את רוסיה עמוק במורד דירוג המדליות, וזה בוודאי לא יגרום לתיאוריות קונספירציה להיעלם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם