תנו לאוחנה ואלישע ביחד
יש משהו בגישה הנונשלנטית של אלי אוחנה, שעשויה לעזור לבלון המנופח של נבחרת ישראל שסוגרת 25 שנה של מפחי נפש באירופה. אלישע אמור להשלים אותו מבחינת האישיות ולכן שניהם יחד ליד ההגה זה ליהוק ממש לא רע. וגם: שערוריית ההזמנות לחצאי גמר הגביע ומי לעזאזל צריך את משחק הידידות מול קולומביה?
מאז שאלי גוטמן סיים את תפקידו בנבחרת ישראל, העסקנים סביבה מחפשים לו מחליף. כמעט 25 שנה אחרי שנבחרת ישראל התקבלה כחברת קבע באופ״א, אפשר לומר שיחסית לנבחרות האחרות ביבשת, ישראל נשארה לאורך כל העידן הזה נבחרת לא טובה, לא מעניינת, לא כריזמטית - והכי חשוב, לא חשובה.
לאורך כמעט כל הקמפיינים, ייצרה הנבחרת הלאומית מצגי שווא שהסתיימו במפחי נפש. לעיתים נכנסה לספרי ההסטוריה כי בעיקר הזיקה ליריבותיה - פורטוגל הפסידה לנו ולא עלתה למונדיאל 82׳, צרפת הפסידה לנו ולא עלתה למונדיאל 94׳ ורוסיה של חוס הידינק הפסידה לנו ועלתה ליורו רק בגלל הלוזריות האנגלית, במה שזכור כמשחק שבו הובטחה מרצדס לישראלי הראשון שיבקיע שער (עומר גולן).
הקמפיין השני של אלי גוטמן בנבחרת הוריד אולי באופן סופי את המסכה מעל השחקן הישראלי ושאיפותיו להגיע יום אחד למונדיאל או יורו. למרות הבטחותיו וחלומותיו של היו״ר הקודם אבי לוזון להגיע בתקופתו לתחרות בינלאומית חשובה, המטרות לא רק שלא הושגו או היו בהישג יד - הנבחרת הישראלית התרחקה ונראתה ברוב המשחקים בעיקר כקלישאה שחוקה של עצמה. כל המערכת הזאת שמקיפה את התעשייה הזאת שנקראת נבחרת ישראל - מאמנים, מנהלים, שחקנים, עסקנים והתקשורת שסבבה אותה - אכלו אלה לאלה את הראש והזמינו לאורך שנים את מצג השווא הזה, השיקרי והלא ריאלי.
בקמפיין האחרון כאב הכישלון האישי של הנבחרת, והמקום רביעי שכלל הפסד בית מחפיר מול קפריסין, החוויר אפילו מול הצלחותיהן הענקיות של מי שנחשבו עד לפני שנים מעטות נמושות היבשת - איסלנד, הונגריה, אלבניה, צפון אירלנד, שלא לדבר על מדינות קטנות באוכלוסיה ובמשאבים כמו ווילס, אירלנד או בוסניה - שחלקן עברו בעשורים האחרונים חורבן לאומי ברמה האנושית והפיזית, מה שלא מנע מהן לקום על רגליהן ולהתארגן תוך זמן קצר יחסית, ולחדש את המסורת הספורטיבית המפוארת שלהן.
ישראל, מדינה עשירה מרוב מתחרותיה בקמפיינים האחרונים ביבשת ובכלל, עסוקה גם היא בעימותים בטחוניים, אבל לא כאלו שצריכים להסיט משאבים לבניית אומה שצורכת ונהנית מספורט בצורה נאותה. בישראל של 2016 החינוך הספורטיבי בבתי הספר ובמחלקות הנוער הוא כמעט עלוב, התשתיות הפיזיות מעליבות, ואל תתנו לכמה אצטדיונים חדשים שמשרתים כמה קבוצות בוגרים בליגת העל לעוור אתכם.
יש יתרון לא קטן בעובדה שעופר עיני הוא לא חולה כדורגל כמו קודמו לוזון, ובניגוד ללוזון לא גורר אותנו בהזיותיו למקסמי שווא. עיני כמו בכל דרכו עד היום, עובד בשקט ולרוב ביעילות. אני לא יודע אם החיבור שלו לחיים רביבו ולפרויקט פרננדו היירו, יהפוך כאן את היוצרות ויאפשר לישראל להפנים וללמוד מהמקרה הספרדי, אבל לפחות אפשר לומר שבניגוד לעבר - יש כאן ניסיון מעניין בהנחה שכל הצדדים באמת רציניים ומכווני מטרה, ולא ציידים של כותרות. לזכותם של עיני ורביבו ייאמר - רברבנים הם לא.
ולכן הדיבור עכשיו על המאמן הבא לנבחרת, ערב הקמפיין הבא בו משחקות בבית הישראלי ספרד ואיטליה, הוא פחות חשוב מתמיד. שמות כמו אלישע לוי ואלי אוחנה כמועמדים לתפקיד הם סבירים ולגיטימיים. הייתי מעדיף אפילו שיעבדו יחד שניהם, ישלימו זה את זה בהבדלי האישיות המשמעותיים ביניהם. גיא לוזון לא מתאים לתפקיד, גם כי גם אם הסתובב בבלגיה ואנגליה בשנים האחרונות וצבר חוויות משמעותיות, הוא וסביבתו הקרובה יוצרים חוסר שקט והתנגדות שתקשה עליהם להצליח.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אוחנה הוא ליהוק מעניין שמוציא אותו ממתחם הנוחות לו הורגל בנבחרת הצעירה, הרחק מהכותרות. בשנים קודמות אוחנה, שהורגל לשנות כוכבות ארוכות כששחקן, לא ממש התעניין לדחוף את עצמו למקומות בעייתיים שעלולים היו להרוס לו את האתוס. אפילו סירב להצעות משמעותיות מבית״ר ירושלים.
יש משהו בגישה הנונשלנטית, הלא מתרגשת של אוחנה, שעשויה לעזור לבלון המנופח וחסר הקבלות של נבחרות ישראל. אוחנה שמכסא הפרשן בערוץ הספורט דיבר הרבה פעמים על הנבחרת מהמקום הזה של ״מי אנחנו בכלל שאנחנו רוצים להגיע ליורו״, יעזור לעצמו עם הורדת הציפיות הזאת, אבל ישים אותנו במקום המתאים לנו. הוא ואלישע זה ליהוק לא רע.
2. שלא תחשבו שההתאחדות לכדורגל באיזה עידן חדש. לשני חצאי גמר הגביע שמשוחקים יום אחרי יום, הוציאו שם 10 אלפים הזמנות. שמעתם טוב? פעם, כששיחקו שני חצאי גמר באיצטדיון רמת גן מול 40 אלף, הוציאו 5000 הזמנות, ועכשיו מול 60 אלף בשני המשחקים, שישית מהכרטיסים הולכים להזמנות בהתאחדות. ייאוש.
חוץ מזה, אף אחד שם לא הוציא עדיין הודעה רשמית על משחק הידידות במיאמי מול קולומביה ב-29.5, אבל לא ברור בכלל לאיזו מטרה מתקיים המשחק בעיתוי הזה, ולמי הוא מועיל. נבחרת אין ממש, בטח שלא מאמן, והתאריך שנקבע למשחק, נמצא בתפר הכל כך צר שבו השחקנים צריכים לנוח, רגע לפני מחנות האימון של הקבוצות והמשחקים במוקדמות הליגה האירופית, שיתחילו כבר ב-30.6.
גמר גביע המדינה יסתיים אחרי חצות, עמוק ב-26.5, מה שאומר ששחקני הנבחרת שישחקו בגמר, יגיעו בסביבות 3 וחצי לפנות בוקר מאצטדיון טדי לנתב״ג. יש עדיין איים פופוליסטיים משמעותיים בהתאחדות שלא רואים בעין יפה את התגובות הלא מרוצות של הקבוצות, שלא מבינות בשביל מה טוב המשחק הזה מול קולומביה. אולי נסיעה חביבה ואש״ל שעסקני ההתאחדות יוכלו להוציא במיאמי - איך מיליאנקו מיחיץ׳, המאמן הסרבי סח למתורגמן שלו, נינו קריו, כשהנבחרת נחתה במיאמי באמצע שנות ה-80׳?- ״אח נינו נינו, א-מ-ר-י-ק-ה!״.
אקו"ם