ואלה שמות: הזרים הגדולים בכדורסל הישראלי
קבלו את חלקו השני של פרויקט הזרים הטובים ביותר ששיחקו במגרשים שלנו. וגם כמה מילים על כאלו שכמעט נכנסו לרשימה
הזרים הגדולים בכדורסל הישראלי - חלק א'
מופע ההצדעה של nrg ספורט למיטב שחקני הכדורסל ששיחקו בישראל נמשך. קבלו את חלקה השני של הכתבה שעוסקת בה וכוללת גם את אלו שנשארו מחוץ לרשימה.
? כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסווינגמן הוורסטילי הספיק לשחק אצל קואץ' קיי, מייק ששבסקי, במכללת דיוק לפני שנבחר במקום ה-28 בדראפט 81' ע"י סאן אנטוניו. את עונתו הראשונה הוא עוד עשה כשחקן ספסל והיה לאקס פקטור משמעותי מהספסל. הקבוצה הגיעה עד לגמר המערב, שם הודחה ע"י האלופה שבדרך, הלייקרס של כארים ומג'יק.
בעונה העוקבת הפך בנקס לשחקן חמישייה והעמיד ממוצעים מרשימים של 15 נק', 7.6 ריב' ו-3.4 אס' כשגם בעונה זו הודחה ע"י השואו- טיים של הלייקרס. הוא רשם 2 עונות נוספות בספרס ובמרבית המשחקים פתח בחמישייה. לקראת עונת 86'/85' הוא עבר לשיקאגו יחד עם כוכב סן אנטוניו דאז, ג'ורג' גרווין. עונה קודם לכן הצטרף לבולס שוטינג גארד אחר, מעט מוכר יותר, בשם מייקל ג'ורדן.
למשך מרבית עונתו הראשונה של בנקס בקבוצה מאילינוי היה ג'ורדן פצוע, מה שנתן לראשון הזדמנות להוכיח את כישוריו. הוא סיים עונה טובה מבחינתו כששיקאגו מודחת ע"י הסלטיקס שגם זכו בתואר. לאחר עונה נוספת בה הדיחה בוסטון את שיקאגו בפלייאוף, כאשר במקביל חלה ירידה קלה ביכולתו החליטו קברניטי הקבוצה לשים את הביצים בסל אחר ורוקי אחד, סקוטי פיפן שמו, הגיע בטרייד, מה שסלל את דרכו של "טינקרבל" אל מחוץ לקבוצה ולליגה בכלל.
בנקס בימי שיקאגו ומייקל בעוד משחק מצוין נגד המאבס:
הוא רשם עונה אחת בבולוניה האיטלקית ועונה נוספת בליגת ה-CBA לפני שנחת בעיר היין. לראשל"צ, שמס' שנים קודם לכן עלתה לליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה, הגיע בעונת 91'. יחד עם מיקי-מוטי, רוני בוסני, חיים זלוטיקמן, אנדרה ספנסר וקורקי נלסון הוליך את הקבוצה עד לגמר הפלייאוף, בו נוצחה בתוצאה 3:1 ע"י מכבי תל אביב(לאחר החטאת עונשין נדירה של מיקי). עונה לאחר מכן, הכתומים הגיעו עד לחצי הגמר - שם הפסידו להפועל ת"א.
במהלך תקופתו בקבוצתה החזיק בממוצע הנק' הגבוה ביותר כשתרם 20.5 נק' והוסיף 9.1 ריב' ו-3 אס'. לא מפתיע כי ב-2007 נבחר לזר הגדול ביותר ששיחק בקבוצה ואם דריל מונרו חושב לנשל ממנו את התואר, יש לו עוד המון להוכיח. עונה נוספת בהפועל הרצליה בה העמיד מספרים דומים שסייעו למועדון להגיע לפלייאוף ועונה מוצלחת נוספת בגבת יגור, שהצליחה להישאר בליגה, היו האחרונות בקריירה של "הסנדק". יתרה מיכולותיו ההתקפיות המרשימות הפגין בנקס יכולת הגנתית טובה מאוד. האתלטיות והאסרטיביות שאפיינו את משחקו היו לפקטור משמעותי בשני צידי המגרש.
ממוצע קריירה בליגה הטובה בעולם: 11.3 נק' 5.8 ריב' ו- 2.9 אס'.
השחקן האקסקלוסיבי ששיחק לאורך הקריירה הן כפאוור פורוורד והן כסנטר הגיע למכבי ת"א בשנת 83' לאחר ששנתיים קודם לכן נבחר רק בסיבוב השלישי בדראפט ע"י הניקס. קודם הגעתו לת"א צבר ניסיון אירופאי בוארזה האיטלקית ובריימס הצרפתית ועם הגעתו לת"א נתלו בו ציפיות רבות. בריקובסקי היה אחד השחקנים הטובים בצהוב באותה עונה כאשר יחד איתו משחקים מיקי-מוטי, לו סילבר, אולסי פרי, חן ליפין ועוד.
העונה ההיא הסתיימה באכזבה עבור התל- אביבים, כאשר חרף הזכייה באליפות, העיב עליהם אובדן הגביע, בו זכתה הפועל ת"א של יהושע רוזין ז"ל, לאחר שניצחה את הפועל ר"ג (שהדיחה את הצהובים בחצי הגמר). ממכבי עבר בריקובסקי לסיאטל, שם לא הותיר חותם. הוא חתם בלייקרס, אבל לאחר משחקים בודדים הועבר בטרייד לסאן אנטוניו, שם החלה הקריירה שלו לפרוח בגדול.
קליפ ביצועים של בריקובסקי מה-NBA:
בעונתו הראשונה בקבוצה, עונת 88'/87' רשם 16.1 נק' למשחק והוסיף 6.9 ריב' ו-3.8 אס'. גם בעונתו השנייה בספרס הוא סיפק נתונים יפים ולאחר עונה שלישית לא מוצלחת הוא עבר למילווקי. בבאקס הוא רשם 4 עונות מוצלחות, אך מה שקרה בסאן אנטוניו קרה גם במילווקי, הוא אמנם הצליח ברמה האישית, אך קבוצותיו מיאנו להתרומם.
העונות הטובות שרשם בספרס ובבאקס מקנות לו מקום ברשימה הזו, אך אם היה מפגין את אותה היכולת גם בסיאטל ובבוסטון הוא היה מוצב במקום גבוה יותר. אגב, הנמסיס הגדול של בריקובסקי, איתו התעמת מספר פעמים במהלך הקריירה שלו מעבר לים, היה לא אחר מאשר "התולעת", הלוא הוא דניס רודמן הידוע לשמצה.
סטטיסטיקת קריירה: 10 נק' ו-4.7 ריב' ב-12 עונות.
עד עתה הצגנו שחקנים בעלי רזומה מרשים ב-NBA, אבל לא בסופרסטארים של ממש. הדובדבן שבקצפת, הקרם דה- לה קרם של הליגה, שלושת השמות המובילים ברשימה הם לחלוטין כאלה.
שורט נבחר חמישי בדראפט 78' ע"י גולדן סטייט, אחד לפני לארי בירד, כשבמקום ה-15 נבחר לא אחר מאשר מייק מיצ'ל אליו נגיע בהמשך. בווריורס הפך "איש הקשת" לאגדה. הוא שיחק במדים הכחולים במשך 9 עונות, במהלכן לא ירד מעולם מממוצע נק' דו ספרתי למשחק ולשיאו הוא הגיע בעונת 85'/84' אז סיים עם לא פחות מ-28 נק' 5.1 ריב' ו-3.8 אס' למשחק.
למרות קאדר שכלל גם את ג'ו בארי קארול ואת חבר היכל התהילה, רוברט פאריש, כשלה הקבוצה מלהגיע לפלייאוף באותן עונות, למעט בעונת 87'/86', אז סיימה במקום הרביעי במערב, הדיחה את יוטה והודחה בגמר המערב ע"י הלייקרס וה"שואוטיים" המפורסם של מג'יק, כרים ומייקל קופר, בדרך לזכייה העשירית של הקבוצה מעיר המלאכים. לקראת עונת 88'/87' הועבר שורט בטרייד ליוסטון, שם הצליח באופן אישי בעונתו הראשונה, אך בעונתו השנייה ירדו ממוצעיו והייתה זו לו העונה החלשה בקריירה ב-NBA.
Purvis Short Destroys the Jazz - אין צורך להכביר במילים. רק ראוי לציין כי הוא לקוח מתוך משחק מס' 4 בפלייאוף 87', היחיד אליו הגיע עם הווריורס:
ברמה הקבוצתית כשלה יוסטון ולא הצליחה לעבור את הסיבוב הראשון בפלייאוף. משם עבר הסמול פורוורד לתחנה האחרונה שלו מעבר לים, ניו ג'רזי. בנטס סיים שורט עונה טובה למדי, אך לא הצליח להגיע לסיכום עם הקבוצה והוא עזב אותה בסוף העונה.
לאחר עונה בה בילה מחוץ לכדורסל, הגיע להפועל ת"א באמצע העונה והוביל את הקבוצה לעונה מצוינת שהסתיימה בהפסד בגמר הפלייאוף למכבי בתוצאה 3-2. לאחר שאת הקדנציה באדום מסיים שורט עם 24.4 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ב-15 משחקי ליגה ונחשב עד היום לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו בליגה הישראלית. בסיום אותה עונה פרש שורט מכדורסל כשהוא מדורג 7 בין קלעי כל הזמנים בגולדן סטייט ומס' 2 בחטיפות.
ממוצע קריירה בליגה הטובה בעולם: 17.3 נק', 4.3 ריב' ו-2.5 אס'.
כשמנסים להחמיא למראה של אדם מסוים אומרים עליו שהוא נראה כמו "אל יווני". אז מיצ'ל לא היה נראה כמו אחד כזה, אבל הוא בטח היה נראה כמו מי שאכל אל יווני או שניים לארוחת בוקר. הסמול פורוורד, בעל הרגליים שנדמו למגדלי עזריאלי ופלג גוף עליון של סנטר, היה הבחירה ה- 15 בדראפט 78' ע"י קליבלנד.
למעט עונה אחת, לכל אורך הקריירה ובכל הקבוצות בהן שיחק היה מיצ'ל שחקן חמישייה. הבעיות הניהוליות בקאבס נתנו אותותן גם על המגרש והקבוצה הייתה חלשה מאוד בשלוש וקצת עונותיו בקבוצה, אך מיצ'ל, שלא ירד מממוצע בעל ספרות כפולות באף אחת מעונותיו, היה לאחד הפורוורד הטובים בליגה. עונת 81'/80' הייתה עונת השיא מבחינתו. בעונה זו הוא רשם 24.5 ו-6.1 ריב' למשחק שאף זיכו אותו בהשתתפות במשחק האלוסטאר אותה שנה.
ב-4 עונותיו בקאבס רשם מיצ'ל 19.3 נק' ו- 5.8 ריב'. תוך כדי עונת 82'/81' הוא עבר לספרס, שם ישתף פעולה עם ידידינו מהמקום החמישי, ובמשך כמעט 7 עונות קבע ממוצע ספקטקולרי של 20.1 נק' ו- 5.5 ריב'. כאמור, סאן אנטוניו כשלה מלרשום הישגים משמעותיים באותן השנים ולמעט העפלה לפלייאוף ב-82' ובעונה העוקבת, לא עלה בידם להעפיל אליו שוב עד שנת 95'. חרף היכולת הקבוצתית הדלה הציג מיצ'ל כדורסל מרשים וחסר פשרות. בעונת 85'/84' הוא אף סיים כקלע המוביל של הקבוצה כאשר התעלה מעל ג'ורג' גרווין שהוזכר קודם לו הייתה זו העונה היחידה בספרס בה לא סיים כקלעי המוביל בקבוצה.
מייק מיצ'ל בפעולה
בשנת 90' עבר הפורוורד לנאפולי האיטלקית ובעונה לאחר מכן נחת אצל צביקה שרף במכבי. ביד אליהו הוא רשם ממוצעים של 20.1 נק' ו-6.4 ריב', מה שעזר לקבוצה לזכות באליפות מחד, אך לא מנע ממנה להפסיד את הגביע ולהיות מודחת ברבע גמר גביע אירופה ע"י אסטודיאנטס. יעקב אדלר שמונה למאמן הראשי של המועדון הצהוב העדיף להשאיר את חוזה ורגאס ולוותר על מיצ'ל, צעד שבדיעבד יתכן וגרר את אבדן האליפות ההיסטורית לגליל עונה לאחר מכן.
הוא מצא בית ברג'יו אמיליה, קבוצה איטלקית קטנה, בה שיחק במשך 7 שנים, בהן העמיד מספרים מרשימים ובמדיה גם פרש כשהוא בן לא פחות מ-46(!). לאחר פרישתו הוא עסק בפרוייקטים התנדבותיים שונים, בעיקר עם נוער בסיכון ובשנת 2011, כשהוא בן 55, נפטר מייק מיצ'ל ממחלת הסרטן.
ממוצע קריירה: 19.8 נק' ו-5.6 ריב' ב-10 עונות.
הפתעות- חלק אוהבים אותן, חלק סולדים מהן, קשה להיות אדיש כלפיהן, אבל עובדת הימצאו של הפאוור פורוורד- סנטר במקום הראשון ברשימה לא צפויה להפתיע אף אחד. למה? הנה הסיפור. כמו בריקובסקי ובנקס נבחר גם צ'יימברס בדראפט 81'. הוא נבחר במקום ה-8 ע"י הקליפרס(אז סן דייגו) וכבר באותה עונה הצליח להפוך לשחקן מרכזי בליגה כשקלע 17.2 נק' וקטף 6.9 ריב'.
בעונת 82' הוא שיפר במעט את המספרים, מה שהביא אותו לסיאטל שאומנה ע"י לני ווילקנס ובשורותיה שיחק דייויד תומפסון. ב-5 עונותיו בסופרסוניקס הביא צ'יימברס את קבוצתו פעם אחת לגמר המערב(87'/86'), שם הפסידו ללייקרס ועוד פעמיים לסיבוב הראשון בפלייאוף(84'/83' ו-88'/87'), בהן הפסידו לדאלאס ודנבר בהתאמה. את עונותיו בסיאטל הוא סיים בממוצע של 20.4 נק', 6.6 ריב' ו-2.4 אס', במהלכן השתתף פעם אחת במשחק האולסטאר (87') ואף זכה בתואר ה-MVP של המשחק. לאחר ההדחה המוקדמת מול דנבר ולקראת עונת 89'/88' הוא עבר לפיניקס.
עדי גורדון קולע סל ניצחון על טום צ'מביירס בגמר הגביע
בסאנס הפך השחקן החזק והאתלטי לאחד מטובי שחקני הליגה כשב-3 עונותיו הראשונות הוא זוכה להשתתף במשחק האולסטאר. בבירת אריזונה הוא חבר לכוכב הקבוצה, צ'ארלס בארקלי ויחד עם ריצ'י דומאס, קווין ג'ונסון, סדריק סבאלוס ושחקנים נוספים הוליכו את הקבוצה לפלייאוף בכל אחת מעונותיו של צ'יימברס בקבוצה. בשיאו הוא רשם 25.7 נק' ו-8.4 ריב' בעונת 89'/88' ובעונת 90'/89' עמד על 27.2 נק' ו-7 ריב'.
בעונות אלה העפילה הקבוצה פעם אחת לגמר ה-NBA (עונת 92/3) שם הפסידה לבולס עם מייקל ופיפן, פעמיים לגמר המערב(89'/88' ו-90'/89'), שם הודחה ע"י הלייקרס ופורטלנד בהתאמה, פעם אחת לחצי גמר המערב(92'/91'), בו נוצחה בשנית ע"י פורטלנד ופעם אחת הפסידה כבר בסיבוב הראשון(91'/90') לג'אז. לאחר 2 עונות חלשות יחסית ביוטה, בהן ירד לראשונה אל מתחת לממוצע נקודות דו- ספרתי(8.7) הגיע צ'יימברס למכבי תוך שהציפיות ממנו, כראוי לשחקן בדר גודל כשלו, היו אסטרונומיות.
צ'יימברס סיים, אמנם, את העונה עם 17.7 נק' ו-6.3 ריב' למשחק וסייע לקבוצה לזכות באליפות, אבל 2 האירועים שבעיקר זוכרים ממנו אינם חיוביים כלל. האירוע הראשון הוא סל הניצחון של עדי גורדון עליו בגמר הגביע שהסתיים בזכייה ראשונה של הפועל י-ם בגביע("יש בנו אהבה והיא תנצח" וכו'), זאת למרות שמאמנו, צביקה שרף, הורה לו לבצע עבירה. האירוע השני הוא ה0-14 הקטסטרופלי שרשם מול ברצלונה.
גם פלייאוף מוצלח של הזר הכי איכותי שנחת לא כאן לא מנע ממנו להיחשב כאחת האכזבות הגדולות בתולדות המועדון. ממכבי הוא חזר לאמריקה, שם רשם 13 משחקים חלשים במדי שארלוט ופילדלפיה יחד.
ממוצע קריירה: 18.1 נק', 6.1 ריב' ו-2.1 אס' ב-15 עונות(ללא העונה בסיקסרס בה שיחק משחק אחד בלבד).
למעשה שניים מהשחקנים הטובים ביותר ששיחקו כאן "נשכחו" ולא נכנסו לעשירייה:
- הראשון הוא סדריק סבאלוס ששיחק בהפועל ת"א בעונת 03'/02' והיה, כאמור, אחד הכלים המרכזיים במכונה המשומנת של פיניקס. בנוסף, הוא רשם גם 2 עונות נפלאות בלייקרס ועל הנייר הוא אמור היה להיות ממוקם בין 3-4 עם ממוצע של 14.3 נק' ו-5.3 ריב' למשחק ב-11 עונות.
- השני שהיה אמור להיכנס לרשימה, אם כי במקום נמוך יותר, הוא אייברי בראדלי ששיחק בהפועל י-ם בעונת 12'/11' וכעת הוא רושם עונה מספר 6 במדי הסלטיקס עם ממוצע של 11.4 נק' למשחק.
אז מדוע נחתכו השניים? טוב, למרות ממוצעים מרשימים החלטנו לא להכניס את סבאלוס ששיחק כאן 2 משחקים בלבד ואילו בראדלי שיחק 3. אז נכון, עקרונית היה מגיע לשניים האלה להיכנס, אבל העדפנו לפרגן לחבר'ה שבאמת שינו כאן דבר או שניים. ומה עם רובינסון, אתם שואלים? בינתיים ניתן לו ליהנות מהספק, בתקווה שלא להתבדות.
באק ג'ונסון(הפועל ומכבי ת"א)-7 עונות. 9.1 ו-3.5. עונת שיא: 89/90 ביוסטון - 14.8, 4.6, 3.1 אס.
וויל ביינום(מכבי ת"א)- 8 עונות. 8.1 ו-3.3 אס'. עונת שיא: 09/10 בדטרויט 10, 4.5 ו-2.3 ריב'.
בילי תומפסון(הפועל י-ם)-6 עונות, 8.6 ו-5.4. עונת שיא:89/90 במיאמי- 11 ו-7 ריב'.
רוג'ר מייסון ג'וניור(הפועל י-ם)- 6.3 נק' ב-10 עונות. עונת שיא: 09'/08' בספרס- 11.8 נק' ו-3.1 ריב'.
ג'ורדן פארמאר(מכבי ת"א)- 7.7 ו-2.9 אס' ב-9 עונות. עונת שיא: 14'/13' בלייקרס- 10.1 ו-4.9 אס'.
לי ניילון(הרצליה[בני השרון דאז])- 6עונות. 8.6 ו-3.1. שיא: 04/05 בניו אורלינס - 14.2 ו-4.4 ריב'.
דייויד בנואה(מכבי ת"א)-7 עונות. 7 ו-4. עונת שיא: 94/5 ביוטה- 10.4 ו-5.2.
פי ג'יי טאקר(הפועל חולון)- 7.8 ו-5.6 ריב' ב-5 עונות. עונת שיא: 14'/13' בפיניקס- 9.4 ו-6.5 ריב'.
רנדי ווייט(מכבי ת"א) - 7.4 ו-4.9 ריב' ב-5 עונות. עונת שיא: 93'/92' בדאלאס- 9.7 ו-5.8 ריב'.
קרלוס ארויו(מכבי ת"א)- 6.6 ו-3.1 אס' ב-9 עונות. עונת שיא: 04'/03' ביוטה- 12.6 ו-5 אס'.
אקו"ם