נגמרה החגיגה: גדול שחקני הסנוקר פרש
סטיב דיוויס, מגדולי שחקני ה"הכדור השחור" שהצליח בעבר לרתק 18 מיליון בריטים למסך באליפות העולם, פרש. הסיבה - מותו של אביו: "היינו קבוצה ועכשיו זה נגמר". התעמלות: הנבחרת הרומנית לא תשתתף באולימפיאדה
"התקשרתי למנג'ר שלי ואמרתי לו שאני פורש. הוא ענה לי שפרשתי לפני עשר שנים ולאף אחד לא היה לב לספר לי". כך, בהומור עצמי נפלא, תיאר סטיב דיוויס, מגדולי שחקני הסנוקר בהיסטוריה, את פרישתו מהמשחק שבו שלט ביד ברמה בשנות ה־80 - והיה בכלל לא רע בשנים שמאז.
מי שפעם משחק גמר אליפות העולם שלו ריתק 18 מיליון בריטים אל המסך - נתוני צפייה של מונדיאל - לגמר "הכדור השחור" באליפות העולם של 1985, שאותו דווקא הפסיד לדניס טיילר. עדיין שיא בריטי לרייטינג של אחרי חצות.
הוא הסביר את פרישתו במותו של אביו שבועיים קודם לכן. "היינו קבוצה ועכשיו זה נגמר. כנראה שהייתי צריך לפרוש די מזמן. אבל באיזשהו מקום המשכתי לשחק גם עבור אבא", הסביר דיוויס בפשטות כובשת את החלטת הפרישה למראיינת BBC. ואולי זה היה סוד הקסם של דיוויס: כוכב גדול מהחיים, אלוף עולם סדרתי אבל גם מי שמדבר בגובה העיניים של שחקן הפאב בסוף השבוע.
בזמן שאת כרטיסי הפרמייר ליג כבר קונים הייטקיסטים ישראלים ובנקאים אמריקנים בחופשות סוף השבוע, סנוקר נותר ספורט עממי אמיתי. דיוויס הוא מי שלמד את המשחק מאביו "במועדון הפועלים" ברומפורד במזרח לונדון. האב הבין שיש פה משהו קצת שונה. ב־1981 כבש את אליפות העולם בטורניר שבו היה מדורג רק 15. ב־1982 הפך לשחקן הראשון שמשיג את "הברייק המושלם" של 147 נקודות. לאחד יתווספו שתי זכיות רצופות ב־83-84 ושלוש בשנים 87-89. ב־1988 היה אישיות הספורט של השנה של ה־BBC.
לכל זה תוסיפו ספרי בישול, כוכבות בפוקר, קריירת שחמט שכללה גם כתיבה ואפילו קריירה מצליחה כדי.ג'יי של מוסיקה אלקטרונית - ותקבלו כוכב אמיתי. לא כדורגלן מצטט קלישאות ממשחקי הסטיישן, אלא כזה מהחיים הבריטיים האמיתיים שכל כך מעוגנים בפאבים. והוא אוהד צ'רלטון אתלטיק.
הוא גם ידע לתת קונטקסט לפרישתו: "דווקא אותו גמר שבו הפסדתי" - המשחק הגיע לכדור שחור אחרון - "היה הרגע הנפלא בקריירה שלי. הוא המחיש כמה סנוקר הפך מוערך על ידי הציבור".
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נכחתי במסיבת העיתונאים לאחר ניצחון נבחרת ארצות הברית בגמר הקבוצתי לנשים בהתעמלות באולימפיאדת לונדון. האמריקנים התגאו כי הם בוחרים את הנבחרת (חמש בנות) מכ־50 מתעמלות ברמה הגבוהה ביותר. בנבחרת הרומנית, שסיימה שלישית והגיעה פעם עשירית ברציפות אל דוכן המדליות, ידעו לספר שבכל המדינה יש רק שמונה מתעמלות על משכורת מלגה.
הנס נגמר שלשום כשרומניה סיימה רק חמישית בתחרות המבחן בריו, שממנו עלו ארבע נבחרות למשחקים. לאריסה לורדצ'ה, שלישית באליפות העולם בקרב רב, אמנם שברה אצבע, אבל הסיבות עמוקות יותר. בימי נאדיה קומנצ'י האגדית היו אלפי ילדות באימונים ברומניה.
רומניה הצליחה לגרור את הנס שוב ושוב - כולל שלוש מדליות זהב קבוצתיות ו־49 מדליות אישיות למתעמלות - שנים ארוכות. בזכות המומחיות שפיתחו מאמניה והיכולת להפיק נבחרת ממספר קטנטן של מתעמלות. אבל מרווח הטעות הוא אפסי - פציעה בודדת ורומניה לא במשחקים.
ברזיל, גרמניה, בלגיה, וצרפת העפילו; הן הצטרפו לארצות הברית, סין בריטניה ורוסיה שהעפילו מאליפות העולם. ואנחנו רואים מגמה: מסורות של מדינות עניות, כמו ג'מייקה, אתיופיה או קניה, שורדות בענפים פשוטים ונמוכים בתקציבים כמו ריצה. בענף כמו התעמלות מסורת כבר לא מתמודדת מול התשתית המערב־אירופית העדיפה.
ספק אם נובאק ג'וקוביץ' היה מוטרד במיוחד מהפסד הסיבוב השני שלו במונטה קרלו לג'ירי ווסלי הצ'כי, אבל המשך השבוע סיפק אולי את החדשות המדאיגות הראשונות לשלטון המוחלט של הסרבי בטניס העולמי. כשנדאל הציל 15 נקודות שבירה במערכה אחת מול דומיניק ת'יאם האוסטרי בסיבוב השני, זה כבר היה מסר שהרוח הבלתי שבירה של נדאל באיזושהי נקודת שיקום.
כשניצח את אנדי מארי בחצי הגמר, זה כבר סימן שהיכולת משופרת מאוד לעומת השנתיים האחרונות העגומות. הניצחון בגמר 5:7, 7:5, 0:6 על גאל מונפיס - זכייה תשיעית בטורניר החימר השני ביוקרתו - וחלק מסוכנויות ההימורים כבר הורידו את היחס על נדאל לרולאן גארוס ל־1 ל־3. כי סיכויים של נדאל ברולאן גארוס הם כמו התחממות גלובלית. המתעלמים עושים זאת על אחריותם בלבד ועל סמך מעט מאוד עדויות.
נדאל גם חזר והשתווה זמנית לג'וקוביץ בזכיות בסבב המאסטרס (28) - ארבע יותר מלרוג'ר פדרר. באופן קצת ביזארי, עדיין חסר לו תואר חימר אחד כדי לעבור את הארגנטיני גיירמו וייאס (49) במספר התארים על המגרש האיטי - מה שאמור להמחיש לכם שהיה טניס גם לפני שנולדתם.
אקו"ם