
רדיו רמאללה: ערן זהבי סובל מזיכרון קצר
כוכב מכבי ת"א שכח את שהותקף ע"י פואד בדרבי, אחרת קשה להסביר את האמירה האומללה שלו אחרי המשחק מול סכנין. אם בעבר האלימות התרכזה ביציעים, הפעם בעלי התפקידים איבדו שליטה. יוסי אבוקסיס נשאר אותו פרחח שהיה כשחקן פעיל. וגם: ההתאחדות והמנהלת מקבלות מכתבי כסת"ח במקום לטפל בבעיות
1. התמונות שקיבלנו בסיום המשחק בדוחא היו מדכאות במיוחד. בניגוד למקרי עבר, כשהאלימות התרכזה ביציעים לכיוון המגרש, הפעם היו אלה בעלי תפקידים שאיבדו שליטה. כאלה שאמורים לשמש דוגמה ומופת לאוהדים, לילדים שצופים בבית ומשחקים במחלקות הילדים והנוער.

נתחיל ביוסי אבוקסיס. מי שהיה שחקן נהדר, והולך ומשתפר כמאמן עד לעונת השיא הנוכחית שלו בסכנין, נשאר אותו פרחח כפי שהיה כשחקן פעיל. קצרה היריעה מלספר את כל תולדותיו כפרובוקטור על המגרש ושלשום שוב הוכיח שהוא לא השתנה. תנועת ההתגרות שקדמה להושטת היד הצבועה לשלום עוררה מהומת אלוהים, במשחק שהיה גם ככה טעון והצליח להסתיים בשלום. רוצה לשמוח לאיד? בכיף, רוץ לקהל שלך בדיוק כמו ששורה אובארוב עשה ב-2010 בדרבי ה-"איך שמחתם בתיקו", שכמעט חירב להפועל ת"א דאבל.
נמשיך בחואן טוריחו ופרדראג ראיקוביץ'. נכון שהעצבים היו גדולים והכעס על אובדן הנקודות היה רב, אבל אסור היה להם לאבד שליטה. והם איבדו. ולא משנה כמה מכבי תנסה להוכיח בעזרת סרטי וידאו קונספירטיביים שיובל אבידור הוא זה שגרם לאבוקסיס לעוף לדשא - ברור שהשוער הצעיר הוכיח שלסטויקוביץ' יש יורש ראוי בשער נבחרת סרביה ובנבחרת השחקנים שסובלים מהיעדר פיוז במוח. זה יעלה לו בהיעדרות ודאית ממשחק העונה, אם לא מיתר המשחקים שנותרו עד הפגרה.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

2. האמת, זה לא מפתיע לאור ההתנהלות של מכבי בשבוע האחרון. מהצהרות על מדיניות מועדון ומהגיבוי המוחלט והמוטעה שניתן לטל בן חיים נולדת התנהגות חסרת אחריות, שיכולה להוביל בסופו של דבר לנדידת האליפות דרומה, ברגע אחד של טמטום מוחלט.
נקנח בערן זהבי. ההצהרה שלו על כך שלא ידע אם הוא בישראל או ברמאללה היתה אומללה, בלשון המעטה, ותידלקה גם ככה עניינים שלא קשורים לכדורגל. זהבי לא סובל מזיכרון קצר, או שכן, אחרת איך הוא יגדיר את הדרבי שבו פואד נכנס לדשא ותקף אותו? טיול לילי באליאנץ ארנה? זו היתה אמירה מסיתה ופוגענית ומוטב לשחקן הטוב בארץ בשלוש השנים האחרונות לחזור בו ולהתנצל.

3. אי אפשר להסיר אחריות גם מההתאחדות וממינהלת הליגה. איפה הייתם מהדקה ה-20 בסמי עופר ועד יום ראשון? בתום המשחק כבר הייתם צריכים לדאוג למסיבת עיתונאים משותפת ולהצהרות קפטנים להרגעת הרוחות, כדי למנוע את תדלוק הכעס בגיבוי שבן חיים קיבל מצד אחד ואבוקסיס וחברי הנהלה שאיימו לשבור לו רגל מצד אחר.
במקום זה קיבלנו מכתבי כסת"ח יבשים כמצה של אבו יונס ומרטין ביין. קבוצה שמגיעה למגרש דרך שביל מילוט כאילו זה דבר נורמלי? איפה הם היו במגרש? איך יכול להיות שאיש שלבוש במדי הקבוצה, לא רשום בטופס ולא מוכר כבעל תפקיד בהתאחדות מגיע למרחק בעיטה מראיקוביץ?' כאילו שכחנו ממקרה יגאל ממן ועלי חטיב במושבה.
