עכשיו באים? מופע הנחישות של מכבי ת"א הזכיר את ימיה הגדולים
מחזור אחד לסיום העונה הסדירה, ו-11 שנה בדיוק לזכייה ביורוליג במוסקבה, השחקנים הצהובים הציגו משחק לחימה גדול בדרבי, והזכירו את השושלת המופלאה של העשור הקודם. מנגד, הפועל ת"א עם נכסיה הרבים לא מצליחה להתרומם בשל היעדר דמות מקצועית בכירה. וגם: עירוני נהריה של אריק אלפסי היא קבוצת העונה
1. היום מלאו בדיוק 11 שנה לזכייה של מכבי ת"א ביורוליג במוסקבה, זאת שסימנה את השושלת המופלאה של העשור שעבר. באות העונה גם הגיעה הקבוצה ל־70 נקודות במחצית. לראשונה העונה קיבלו שחקני מכבי "סטנדינג אוביישן" בסיום המחצית הראשונה.
ראינו כבר העונה מפגני שלשות מרשימים של שחקני הקבוצה אבל לא חזינו במופע של נחישות ואיכפתיות כמו זה של היום. ההתנפלות של על רביב לימונד, העזרה המאסיבית על חדירות ובעיקר ההליכה האגרסיבית לריבאונד התקפה הובילה את מכבי ל־41 זריקות במחצית הראשונה ומול האין אונים ממול ריחפה באוויר השאלה: עכשיו באים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
2. אבל הסיפור הגדול הערב היתה הפועל ת"א. לפני שנתיים בהדר יוסף עם מיליוני שקלים פחות בתקציבה היא הגיעה למקום רביעי וחצי גמר גביע. אחרי שנתיים שבהן היא משחקת באולם גדול היא היתה צריכה להיות במקום אחר: מקום שלישי עם השתתפות קבועה ביורוקאפ. במקום זה הקבוצה הולכת אחורה מדי עונה ופתאום אפילו כניסה לפלייאוף זה הישג.
להפועל יש הרי נכסים שאין להרבה קבוצות בליגה: גארד ישראלי פנטסטי (לימונד) שלא נופל מהמקבילות שלו במכבי, וקהל חם שמלווה את הקבוצה לכל מקום (גם למקומות שלא צריך), עם זאת, חסרה לקבוצה דמות מקצועית ניהולית בכירה שתהיה מנותקת מהחיבוק הדביק של האוהדים ותדע להימנע מלהנחית כאן זרים מביכים כמו וולי ג׳אדג׳. ההשפלה בדרבי היוותה רק חותמת להיכן הידרדרה הקבוצה.
3. למרות שיש לפנינו פלייאוף, עירוני נהריה של אריק אלפסי היא קבוצת העונה. עם תקציב מינימום וסגל ישראלי נחות על הנייר, בנו שם קבוצה נהדרת, אנרגטית ומחוייבת שהסמל שלה הוא ערן אסנטי, מפתח אפליקציות במקצועו - חמש נקודות למשחק אבל טונות של לב ורגליים שאי אפשר לעבור.
אקו"ם