חגיגות בבאר-שבע: "אנחנו הברזיל של ישראל"

אחרי ה-0:2 מול בית"ר, ממעמקי גרונם של מפתחי תורת העמה יעמיק בקעו שאגות "יש אליפות!". צופרי המכוניות פעלו עד אור הבוקר, אלפי דגלים אדומים התנופפו ברוח המדברית. 40 שנות ציפייה לא הולכות ברגל. ואפילו מאיר ברד פרגן: "הגיע הזמן לחזור לקדמת הבמה"

אליניב ברדה לא מצליח להתאפק צילום: דני מרון

הפועל ב''ש קקובה קרובה לאליפות צילום: דני מרון

ברד אומר שהוא בן 66, פלוס מינוס, ולקול צחוקה המבויש של רעייתו ב-45 השנים האחרונות, מעיד שכוחו עדיין במותניו. קשריו עם ברדה טובים, והוא מוביל במדד הפופולאריות בטבלה הפנימית שלו. "זוהי העונה השלישית של אליניב בקדנציה השנייה שלו בבאר שבע, והוא הגורם שהשפיע הכי הרבה על הצלחת פרויקט השיקום של אלונה. בלעדיו היינו ממשיכים לדשדש", קובע מספר 8 האגדי.

כמו בשני המשחקים הקודמים, ברדה נדחק בפתיחה לספסל. לא צריך לנבור בכתביו של זיגמונד פרוייד כדי לנחש מה התחולל בנפשו של הקפטן האדום  בדקות שמכונת הייבוש עשתה בו שמות. ואז הוא נכנס. שמר על כוחותיו עד שכדור הפקר התגלגל לרגליו. מהמגע המלטף של אליניב נולד ה-0:1. כשהובאן תקע את השני, עיר שלמה החזיקה אצבעות לרעננה. רק שתחזיק מעמד מול מכבי הנואשת. התיקו של מכבי הצמיד את שפתיהם של ברדה ודוידזאדה לבקבוקי השמפניה. שתו ממנה לרוויה.

הרחק מכאן, בצדו השני של הגלובוס, ישב אלי טביב וחכך ידיו בהנאה. עומר אצילי, שחקן המריבה, עלה בהרכב, וככל שנקפו הדקות השביח את מחירו. בפתיחה התקשינו להאמין שהבחור הושבת מפעילות למשך תקופה כה ארוכה. מה אתם אומרים, אימונים הם מתכון לחידוד השפיץ בבית וגן? 

בן שהר מריח אליפות צילום: דני מרון

בין הקורות התייצב סתיו שושן, שוער צעיר, מבוהל למראה. כשנשארו 85 דקות לסיום, לפני תוספת הזמן, ספרנו כבר חצי תריסר ניסיונות להכניע אותו. הגולים היו בלתי נמנעים. תשאלו את קליימן. כמו בשלושת המפגשים הקודמים בית"ר קיבלה בראש מבאר שבע, והשלימה מאזן נקי מנקודות מול האלופה החדשה. 

בשתי האליפויות הראשונות ברד הרבה לבשל לנומה. ערב האליפות השלישית חסכנו ממנו ביקורת פתע במטבחון המשפחתי, שלא לתפוס אותו על חם, או יותר נכון על קר. נכון, את יין הנתזים ברד ישמור לאירועים משפחתיים. תוסס מתמיד, מוכן בכל רגע לחשוף עוד פיקנטריה מהימים ההם. כמו למשל מדוע הגיש מועמדות לתפקיד הקפטן ועם ספירת הקולות התברר שעל 22 הפתקים היה רשום שמו של שלום אביטן. "אם גם אתה הצבעת נגד עצמך, אז בשביל מה ביקשת שנצביע בשבילך", שאל אותו נומה ברגע של מחלוקת. ברד טוען בתגובה: "להד"ם. עוד סיפור שהמציאו בשביל להעלות את המורל בעיר".

והמורל בעננים. ממעמקי גרונם של מפתחי תורת העמה יעמיק בקעו שאגות "יש אליפות!". צופרי המכוניות פעלו עד אור הבוקר, אלפי דגלים אדומים התנופפו ברוח המדברית. 40 שנות ציפייה לא הולכות ברגל. ומי שלא קופץ צהוב.  

"למה לא? מגיע להם לשמוח", פרגן ברד בדרכו המיוחדת. "הגיע הזמן לחזור לקדמת הבמה. באר שבע היא עיר של כדורגל. היא הברזיל של ישראל".

זוכרים אותו? אצילי מול דוידזאדה דני מרון