חמש דקות מבאר שבע: ברחוב ברדה כבר הייתם?
אם תהיה כאן אליפות, והיא תהיה, הפועל ב"ש השיגה אותה בדין כי היא לא נאבקה רק באימפריה הגדולה מתל אביב, אלא נלחמה באויב הרבה יותר גדול - היא עצמה. הסמל והקפטן, ששב מבלגיה הוא החזון של ההישג הענק. תגידו, מה רע לגור באליניב ברדה מס' 3 בדופלקס?
כשאתה מנסה רגע להתרומם מעל כל הרעש הזה של שני מהשחקנים המכוננים אתמול בערב, ולהסתכל קצת מלמעלה על מה שקורה פה - בסופו של דבר, ולא ברור איך זה קורה, הצדק מנצח, הסטטיסטיקות מתיישרות, ומי שצריכה לזכות באליפות - זוכה. לאורך ההיסטוריה היו מעט מאוד אלופות שנויות במחלוקת כמו הפועל ת״א של עונת הקיזוז, הפועל ת״א בשער ההוא של גילי לנדאו מול מכבי חיפה, או בית״ר ירושלים אחרי משחק השרוכים מול בית שאן.
באר שבע היא לא שנויה במחלוקת. אם תהיה כאן אליפות, והיא תהיה, באר שבע השיגה אותה בדין כי היא לא נאבקה רק באימפריה הגדולה מתל אביב, אלא נלחמה באויב הרבה יותר גדול - היא עצמה. לבאר שבע עצמה אין אויב גדול יותר מבאר שבע.
זה בכלל עניין לפסיכולוגים, אולי פסיכיאטרים. כשאני באתי לשנה אחת לעיר, בחור בן 21, לפני כמעט 30 שנה, הכביש מת״א לבאר שבע היה חד מסלולי. אם נתקעת באזור קרית גת אחרי משאית, היית צריך לנסוע אחריה עד הפנייה לערד, כדי להשתחרר מהפקק. מאז קרו כמה דברים בעיר ובכלל, אבל הכדורגל לא רק שלא זז, אלא נסוג אחורה, ירד ליגה, היה על סף כליה.
לחידלון נכנסה אלונה ברקת. שנותיה שם עד אתמול היו רכבת הרים רבת תלאות ומהמורות. למרות המשברים הקשי בדרך, היא היתה שם כל הזמן כדי להישאר, גם אם המציאות, הקארמה הגרועה, וסרמיל הבלתי אפשרי ואיך שנקרא הדבר הזה שנקרא ״מועדון כדורגל הפועל באר שבע״ נראו כמו מחלה חשוכת מרפא, ברקת היתה שם לטעות כל הדרך עד שהגיע לפסגת ההר. אין טעות שלא חסכה מעצמה, אבל המאמץ, החזון והמשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט - נשאו פרי אחרי מחזורים שלמים ועונות בהם צמחו רק פירות באושים שנרקבו על העצים. ורגע לפני שהעמק הארור הזה הוכרז כמקרה אבוד, קרה הנס. צמח מועדון האוהדים והתעצם, נבנתה זירת משחק חדשה שכבר אחרי עונה אחת קטנה מדי על מידותיו המתחדש.
12 דקות לסוף, כשביציעים של טרנר היו משוכנעים שמכבי תעשה תכף את ה-1:2 בעוד פה מאיים עליהם תיקו רביעי רצוף בבית, פגש אליניב ברדה המחליף את הכדור ושלח אותה לפגוש את הרשת. ברדה כבר זכה באליפות בלגית עם גנק הצנועה, אבל אי אפשר יהיה להשוות את האליפות ההיא לזאת, שמסמלת את חזרתו של הבחור הזה מאירופה החמימה והעשירה אל בורות המים היבשים, בימים שנחת כאן. ברדה הוא החזון של האליפות הזאת, וכפי שקראתי לפני חצי שנה לראש העיר רוביק דנילוביץ׳ לקרוא רחוב על שמו - אני חוזר על הקריאה. מה רע לגור באליניב ברדה מספר 3 בדופלקס?
ברדה, מאור בוזגלו, מליקסון, הזרים המדוייקים, ודוד גורש, שכמו המאמן שלו, יצא מאזור הנוחות הקטן והצפוני שלו - היו חזקים בראש כפי שלא האמינו שיהיו. הנוק אאוט הגיע לפני שבוע בבלומפילד מול מכבי ת״א. בדיעבד כל הסיפור של מכבי בשני מפגשיה האחרונים מול סכנין, בגביע ובליגה, היו הרסניים ופילסו לבאר שבע את הדרך. מכבי שקעה בבכיינות וקורבנות שלא היו אופייניים לעידן הזה של גולדהאר-ג׳ורדי, וזה היה מספיק כדי להסיט אותה מהעיקר ולהפסיד את העונה. התיקו אפס העצים את באר שבע. הם עזבו אז את יפו בתחושה עילאית שעשו את זה.
לפני חודש היו בתקשורת שהתעקשו להכתיר בכוח את סלובודאן דראפיץ׳ למאמן העונה. עם כל הכבוד ויש כבוד- העקשנות הזאת היתה לא פחות מחוצפה. ברק בכר הוא האיש שייקח את כל הקופה אחרי שנת חייו הגדולה ביותר. כולנו זוכרים איך זה התחיל - המחטף של אלונה, המריבה עם איזי וההליכה בגיל 36 לקבוצת הכדורגל הכי אכזרית וכפויית טובה שיש. זאת שתכזיב אותך כל פעם מחדש, מגמר גביע מול הפועל רמת גן, ועד עשירייה נוראית מול רודה הבינונית מהולנד, או הופעה פאתטית מול ברצלונה, שתבאס אותך עם שחקן מזמביה, צ׳סוואה נסופוואה, שימות מדום לב בזרועותיו של הקפטן סתיו אלימלך. וסתיו עצמו, רגע לפני השעה הגדולה מכולן - שנאלץ להתמודד עם טרגדיית אובדנה של בתו. זו באר שבע. שום דבר לא יבוא לה בקלות. שום דבר לא מובן מאליו כשמדובר בדור המדבר.
אבל דווקא אתמול בלילה, קרב האיתנים כנראה הוכרע במפתיע, מקדים את עצמו בשבועיים שלמים. ברק בדש, כמובן הוא, נעץ מסמר וכנראה יקדים את החגיגות.
40 שנה עברו מאז החמיץ אליהו ״לילו״ עופר פנדל במחזור הסיום מול מכבי יפו שניצחה בחוץ בסנקציה ענקית 0:1. הקהל באיצטדיון לא ידע את נפשו והתאבל על האליפות השנייה ברציפות שהלכה לאיבוד. כולם היו בטוחים שבית״ר תנצח בבלומפילד את מכבי ת״א ותזכה באליפות ראשונה. דממת אלחוט נגזרה ברדיו כדי שלא יהיו נסיונות שיבוש והטייה של תוצאות. ואז עברה הטלגרמה והתברר שמכבי ניצחה 0:2, ובאר שבע זכתה מההפקר והשיגה אליפות שנייה ברציפות.
באר שבע בדרך לאליפות שלישית בעידן אחר. סיכוייה לערער את ההגמוניה המתרקמת של מכבי ת״א לא גבוהים. אם מכבי חיפה והפועל ת״א לא יתעשתו, סביר שבעשור הקרוב מכבי ת״א תאסוף שישה כתרים, באר שבע שניים, אולי שלושה ואולי קבוצה שלישית תהיה הלסטר שלנו. אבל עכשיו זהו זמן באר שבע ואנחנו שמחים על כך, אפילו מאושרים.
אקו"ם