קיר בטון: ניר ביטון מדבר על הכול
כאשר החל את דרכו בסלטיק, מעטים האמינו שניר ביטון יהיה סיפור הצלחה. אבל בזכות התמדה, אמונה ועבודה קשה, הכדורגלן מאשדוד הצליח להתברג כשחקן מוביל בליגה הסקוטית ובנבחרת ישראל. בריאיון מיוחד מספר ביטון על החיים רחוק מהמשפחה, האכזבות וההישגים
בסוף אוגוסט 2013 חתם הכדורגלן ניר ביטון, אז בן 21 בלבד, בקבוצת הפאר הסקוטית סלטיק, ששילמה לקבוצתו מ.ס אשדוד, כמיליון אירו בתמורה ל־80 אחוזים מכרטיס השחקן שלו. למרות שכבר היה שחקן הרכב באשדוד במשך כמה עונות ואפילו רשם מספר הופעות בינלאומיות בנבחרת הבוגרת, לא מעט גבות הורמו בעקבות המהלך. ביטון הצעיר, המתנשא לגובה 1.94 מ', נחשב אמנם לפוטנציאל גדול אבל סיכוייו להצליח בליגה הסקוטית הקשוחה - ועוד באחת מקבוצות הפאר שלה - נראו אז נמוכים למדי.
ובאמת, עונת הבכורה של הקשר האחורי הישראלי הייתה קשה ומתסכלת. הוא מיעט לשחק, הורחק 11 דקות אחרי שעלה כמחליף ונכנס בברוטאליות בשחקן אייאקס במהלך משחק במסגרת ליגת האלופות, ולקראת סיום העונה נפצע והושבת לכמה חודשים. "בתקופה הראשונה שלי בסלטיק הייתי בשוק, בעיקר בגלל השוני הגדול בין הכדורגל בארץ לזה שבסקוטלנד", מספר ביטון בריאיון למוצש השבוע, "ועדיין, הרגשתי שאני יכול להיות חלק מהרמה הזו והמשכתי להתאמן בשיא המוטיבציה, גם כשלא שיחקתי בכלל".
היו לך מחשבות על עזיבה?
"לא אשקר, הדברים עלו בראש וכשלא משחקים חושבים על הרע מכול. חששתי מה יקרה אם המצב יישאר אותו דבר והתלבטתי אולי כדאי לעבור למקום אחר כדי לקבל דקות משחק. החלטתי שלא משנה מה, כל עוד אני כאן, אעבוד הכי קשה שאפשר כדי להוכיח לכולם מה אני שווה".
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתחילת עונתו השנייה במועדון, מונה לקבוצה מאמן חדש בשם רוני דיילה, אבל בשלב הראשון נותר מצבו המקצועי של ביטון כשהיה. "כשרוני הגיע, עוד התאוששתי מהפציעה בעונה הקודמת והחמצתי את כל תקופת ההכנה", נזכר ביטון. "הוא לא הכיר אותי, העונה התחילה, והוא פשוט שם אותי בצד. אחרי חודשיים שלא שיחקתי, ביקשתי לדבר איתו ובשיחה ניסיתי להבין מה מבחינתו אני צריך לעשות כדי לזכות בהזדמנות. הוא היה ישיר ופתוח ודיבר איתי על כמה נקודות מקצועיות שאני מעדיף לשמור בינינו וביקש שאשפר אותן. מאותו רגע התחלתי לעבוד עליהן, מה שעזר לי לשדרג את עצמי כשחקן. אחרי כמה שבועות הוא נתן לי הזדמנות לשחק, ומאז לא יצאתי מההרכב".
בשנה וחצי האחרונות הפך ביטון לאחד משחקני המפתח של הקבוצה הסקוטית ולחביבם של האוהדים. הוא נחשב לגורם יציב ומוביל בקישור הקבוצה, רשם כבר למעלה מ־80 הופעות ותורם גם בצד ההתקפי עם בישולים ושערים מרהיבים. אחד מהם, מתוך עשרה שכבש השנה בליגה ובאירופה, הובקע בתחילת העונה הנוכחית מול קילמרנוק, בבעיטת יעף אדירה מ־25 מטר. "זו הרגשה נהדרת לכבוש, בטח אחרי שעבדת על זה באימונים וזה מצליח", הוא מספר, "תמיד רציתי להבקיע שערים, כי זה לוקח אותך לשלב הבא בקריירה. העונה סימנתי לי את זה כמטרה ואני שמח שזה מצליח. ועדיין, ניצחון חשוב יותר עבורי מהשאלה אם כבשתי או לא".
רוני דיילה עוזב בסוף העונה, יש חשש מהבא שיגיע?
"אני עוד לא יודע מי יהיה המאמן החדש ובכל מקרה אצטרך להוכיח גם לו שאני ראוי למקום שבו אני נמצא".
ההצלחה הגדולה של ביטון הובילה לגל של שמועות לגבי התעניינות מצד קבוצות שונות. אחת מהן היא סנדרלנד מהפרמייר ליג האנגלית, שעל פי הפרסומים ניסתה להעביר אליה את הקשר המוכשר בינואר האחרון, בתמורה לחמישה מיליון לירות שטרלינג. סלטיק החתימה את הישראלי בתחילת נובמבר החולף על חוזה משודרג לחמש השנים הבאות. "אני מניח שלא כתבו סתם ושהיו גישושים מצד כמה קבוצות, אבל לא היה שום דבר רציני וקונקרטי עד עכשיו", טוען ביטון, "סלטיק הוא מועדון גדול ומפואר, טוב לי פה. נתנו בי אמון עם חוזה חדש בשכר יפה מאוד ולא צריך להיות גרידיים. אני לא חושב על עזיבה וזה לא מעסיק אותי".
ועדיין, אין בך רצון להתקדם?
"אני לא חושב שאחרי כל מה שהמועדון עשה עבורי, זה יהיה מכובד כלפי המערכת והאוהדים להגיד שאני רוצה לעזוב. אני מניח שאם תגיע הצעה שתהיה טובה לשני הצדדים, בסלטיק לא ימנעו ממני להתקדם. אני נשאר במועדון עד שיגידו לי ללכת".
אם יכולת לבחור, איפה היית רוצה לשחק?
"הייתי שמח להגיע לאחת הקבוצות הבכירות בליגות הגדולות באירופה, אם זה באנגליה, ספרד, גרמניה או איטליה. אני מניח שבגלל שסלטיק היא חלק מהאי הבריטי, הסבירות הגבוהה יותר היא שהאפשרות תגיע מאנגליה".
בסוף אפריל זכתה סלטיק באליפות הליגה החמישית ברציפות שלה, שלישית מאז הגיע ביטון לקבוצה ושנייה מאז הפך בה לבורג מרכזי. בנוסף, זכה איתה בעונה שעברה בגביע הסקוטי. "אני גאה להיות חלק מזה, זו תמיד הרגשה טובה לזכות בתארים, אף פעם לא שבעים מזה וזה מה שזוכרים בסופו של דבר כשהקריירה מסתיימת", אומר ניר, "מאז שהפכתי לשחקן הרכב וגורם מפתח בקבוצה, אני מאושר פה ונהנה מאוד".
איך קבוצה כמו סלטיק לא מצליחה להעפיל לצ'מפיונס?
"אין מה לעשות, זה הכדורגל, יש הרבה קבוצות חזקות ושום דבר לא מובן מאליו. הפספוס הגדול שלנו השנה היה בפלייאוף מול מאלמו השבדית בבית, כשספגנו שער אחרי שכבר הובלנו 0:2 בחצי הראשון והיינו צריכים לגמור את המשחק. זו הייתה אכזבה גדולה".
איך מתמודדים עם כישלונות בסלטיק?
"הכישלון עבר בשקט יחסית אצלנו. כולם ראו את יחסי הכוחות השווים בין הקבוצות ופשוט לא הצלחנו. מאלמו גם עשתה בהמשך צרות גדולות בשלב הבתים לקבוצות מהבכירות באירופה. אני מאוד מקווה שנגיע לצ'מפיונס בעונה הבאה, זה מאוד חשוב למועדון שלנו ולקהל".
בעונה הבאה, צפויים להשתנות יחסי הכוחות בליגה הסקוטית בשל השיבה של גלאזגו ריינג'רס, היריבה הגדולה של סלטיק וקבוצת פאר בזכות עצמה, לליגה הבכירה. ריינג'רס, שפורקה לפני מספר שנים בשל חובות עתק והחלה את דרכה מחדש בליגה הרביעית, פגשה את ביטון וחבריו פעמיים בשנה וחצי האחרונות.
במפגש הראשון ניצחה סלטיק 0:2 בחצי גמר הגביע ובאפריל השנה, הייתה זו הריינג'רס שניצחה באותו מעמד, הפעם בפנדלים אחרי 120 דקות. "התוצאה במשחק השנה הייתה פחות טובה, אבל האווירה הייתה נהדרת", מספר ביטון, "המפגשים מול ריינג'רס יוסיפו הרבה עניין וצבע לליגה. הרבה אוהדים מחכים לראות את המשחקים, וכשחקן אתה רק מחכה להשתתף באירועים כאלה".
על מה אתה עובד כדי לשפר את המשחק שלך?
"יש מגוון דברים שאני שם עליהם דגש ורוצה להמשיך ולשפר, כמו פיזיות, מהירות תנועה ומחשבה. יש הרבה מאוד מרכיבים חשובים בכדורגל המודרני של היום ולא חסר על מה לעבוד".
אתה נהנה מהחיים בגלאזגו?
"החיים פה שקטים ורגועים עם מזג אוויר שונה. קר ואפור פה אבל בר אשתי ואני נהנים פה מאוד. זו עיר טובה והאנשים פה מאוד חמים".
איך מד הגעגועים לארץ?
"יש געגוע למשפחה ולחברים אבל קריירה של כדורגלן היא קצרה וכדי להגיע למקומות שרוצים צריך לוותר ולהקריב הרבה מאוד דברים. אני מקווה מאוד שכאשר אפרוש אהיה מסופק מכל מה שהשגתי ויהיו לי הרבה אפשרויות להשלים את כל הזמן האבוד, עם האנשים שקרובים אליי".
אתם מחוברים לקהילה היהודית?
"אנחנו קשורים כאן למשפחה ישראלית, שהפכו להיות כמו ההורים השניים שלנו. יש להם בן בגילי. הם פגשו את רמי גרשון (כדורגלן ישראלי המשחק בליגה הבלגית - ד"מ) בבית הכנסת והוא הכיר אותם לבירם כיאל (כדורגלן ישראלי המשחק בליגת המשנה האנגלית - ד"מ), שהכיר אותם לנו וזה כיף. בנוסף, יש חבר'ה טובים אצלנו בקבוצה וגם בנות הזוג מחוברות אחת עם השנייה".
בסקוטלנד נותנים לכוכבי כדורגל ללכת בנחת ברחוב?
"כשאני הולך פה ברחוב אני רואה את המבטים של האנשים וחלקם גם באים לדבר איתי, זורקים איזו מילה או שאלה ומבקשים להצטלם. יש מקרים שזה קצת מציק, אם אתה יושב במסעדה או סתם רוצה קצת שקט, אבל בשורה התחתונה אני מאוד אוהב את זה. זה כיף שאנשים רוצים בקרבתך ומפרגנים".
ביטון, כאמור, גדל ושיחק במחלקת הנוער של אשדוד. לזכותו 122 משחקים ו־14 שערים בקבוצה הבוגרת, ואת הופעת הבכורה בקבוצה עשה כשהוא בן 18 בלבד. בשנתיים האחרונות הוא עקב מרחוק אחרי התרסקות המועדון שצלל לליגה השנייה בעונה שעברה, ובהתאוששות המרשימה ובעלייה חזרה לליגת העל העונה.
"זו הייתה הרגשה ממש לא נעימה לראות את המועדון שגדלת בו יורד ליגה", הוא מודה, "אבל בשורה התחתונה זה עשה טוב למערכת. אני מאוד מחובר למה שקורה במועדון ודיברתי עם שחקנים בקבוצה מיד בתום משחק העלייה השנה, כשהם עוד חגגו על הדשא. יש לי הרבה חברים טובים שם, זו קבוצה שמורכבת מכישרונות גדולים ואני שמח שהם חזרו למקום שהם ראויים לו ומקווה שעכשיו הם יתקעו יתד להרבה שנים בליגה הבכירה".
מה דעתך על הכדורגל הישראלי כיום?
"מצד אחד, ממה שאני רואה, עושה רושם שהרמה הכללית של המשחק נמצאת בירידה. מצד שני, התחושה שהיא שרמת העניין דווקא עולה, בטח כשיש מאבק כמו העונה בין באר־שבע למכבי תל־אביב, שעושה טוב לכל הליגה".
מי תיקח אליפות לדעתך?
"אני חושב שבסופו של דבר מכבי תל־אביב תהיה זו שתקח אליפות. ועדיין, מגיע לבאר־שבע שאפו ענק על העונה המדהימה שהיא עושה. יש לה זרים מעולים, שעושים את ההבדל".
נראה שהאלימות אצלנו רק מתעצמת. איך זה בסקוטלנד?
"האמת שבכל הזמן שלי פה לא נתקלתי באלימות במגרשים, במכות בין אוהדים ובקריאות גזעניות. ראיתי את המשחקים בין מכבי תל־אביב לסכנין, או סכנין לבית"ר ירושלים, וזה פשוט עשה לי רע. אנשים שוכחים שמדובר כאן בהצגה. זה בסך הכול ספורט, ובארץ צריכים להבין שחייבים להרגיע, לא צריך לקחת את הדברים כל כך רחוק וקיצוני. אבל זה כנראה חלק מהאופי שלנו - לחוצים, חסרי סבלנות ועצבניים".
ומה בנוגע לתקשורת הספורט אצלכם?
"אני מנותק לחלוטין ממה שנעשה פה, וגם כשיש משחק לא טוב אני לא קורא, לא מתעניין ולא יודע מה כתבו. מאז שהגעתי לכאן לא פנה אליי עיתונאי באופן ישיר. זה תמיד נעשה בצורה מסודרת דרך המועדון, בימים מרוכזים שנקבעים לכולנו".
אתה מרגיש שמפרגנים לך בארץ?
"אני מרגיש שיש פידבקים טובים מהארץ ושמפרגנים לי, אבל אני אגיד לך את האמת, זה לא כל כך מעניין אותי. זה לא שאני נכנס לאינטרנט כל הזמן או מחפש עיתונים מהארץ כדי לדעת אם ומה כתבו עליי. האנשים סביבי יודעים איפה אני משחק ומה חושבים עליי פה, וזה מה שחשוב מבחינתי".
מה דעתך על העונה המוצלחת של הליגיונרים האחרים שלנו?
"להיות משמעותי בקבוצה בחו"ל זה הרבה יותר מספק מבחינה אישית לדעתי וממש לא מובן מאליו. כל הכבוד למואנס דאבור, ליאור רפאלוב, בירם כיאל, תומר חמד, רמי גרשון וקני סייף שעשו משהו עצום העונה. זו גאווה גדולה לקרוא ולשמוע על זה".
אופיר מרציאנו קיווה להיות הליגיונר המצליח הבא מאשדוד. בינתיים הוא מתייבש על הספסל בבלגיה.
"אופיר ואני חברים טובים ובקשר רציף. הייתה לו עונה מאוד קשה והוא סבל מחוסר מזל וחילוקי דעות פנימיים בתוך המועדון שלו. אני מקווה מאוד בשבילו שיישאר באירופה ושיימצא מאמן שיאמין בו וייתן לו במה. אני בטוח שהוא עוד יוכיח את היכולות הגבוהות שלו".
לאורך השנים היה לביטון חלק מרכזי בנבחרות הצעירות. ברקורד שלו 15 הופעות בנבחרת הנוער ו־22 בנבחרת הצעירה, כולל הופעה באליפות אירופה שנערכה בישראל ב־2013. להופעת בכורה בנבחרת הבוגרת הוא זכה כבר ב־2010, אז אימן את הנבחרת לואיס פרננדס. אבל בדיוק כמו בסקוטלנד, גם תחת אלי גוטמן בקמפיין האחרון, לקח זמן עד שזכה להזדמנות, הוכיח את עצמו ותפס מקום קבע בהרכב. "ברגע שאתה מאמין ויודע מה אתה שווה, אם תעבוד קשה, בסופו של דבר תקבל את הצ'אנס שלך ותצטרך לקחת אותו", הוא אומר, "כשדלתות נפתחות, צריך לדעת להיכנס וזה מה שעשיתי בסלטיק ובנבחרת".
איך החוויה לשחק בנבחרת?
"זה תמיד כיף להיות חלק מנבחרת ישראל אבל בבוגרת מד הציפיות והלחץ הרבה יותר גבוה. אלו חייו של כדורגלן וצריך ללמוד להתמודד ולחיות עם זה. אני תמיד אוהב לבוא למשחקים ולפגוש את החברים, אנחנו כמו משפחה".
הקמפיין האחרון הסתיים שוב באכזבה גדולה.
"לפי איך שהתחלנו את הקמפיין, אין ספק שבסופו של דבר יכולנו להשיג הרבה יותר ושמדובר בפספוס גדול. ועדיין, צריך להיות ריאליים. סיימנו במקום הראוי לנו ואנחנו לא טובים יותר משלוש הקבוצות שסיימו לפנינו".
ובמוקדמות המונדיאל הוגרלנו לבית שאין לנו סיכוי לעבור.
"כמובן שהסיכויים שלנו לא גבוהים ולהגיד שננצח את ספרד או איטליה יהיה שחצני, אבל קבוצה כמו לסטר לימדה אותנו השנה שבכדורגל הכול אפשרי. מי יודע, אלוהים גדול וצריך להאמין".
מה דעתך על ההישג המדהים של לסטר?
"לקחת אליפות בליגה עם קבוצות פאר כל כך עשירות, זה משהו בלתי נתפס שכנראה לא יקרה שוב ב־50 השנה הבאות. אם להשוות את זה לארץ, זה כמו שהפועל עכו תקח אצלנו אליפות. מה שלסטר עשתה הוכיח לי שכל מה שאני חושב ומאמין בו הוא נכון".
חוגגים אצלנו עצמאות, איך אתה מרגיש בקשר ליום הזה?
"זה יום שאני מרגיש בו ישראלי יותר מתמיד וגאה להיות חלק ממנו. כשאני חושב עליו, רק דברים טובים וזיכרונות חיוביים עולים לי בהקשר שלו".
על המגרש אתה מרגיש שאתה גם מייצג את המדינה?
"בכל פעם שאני עולה לדשא, אני מרגיש שאני מייצג את המשפחה, החברים והמדינה. זו הרגשה כיפית עבורי שיודעים שאני מישראל ושמפרגנים. בסופו של יום אני שגריר שלנו בחו"ל".
יש משהו שלא יודעים עליך?
"שאני בשלן לא רע בכלל. אני יודע להכין מגוון של דברים, יש לי פיצות נדירות ובמימונה האחרונה הכנתי מופלטות. כל מה שאני אוהב לאכול אני יודע גם להכין ואשתי מאוד נהנית מהתחביב הזה".
אתם יחד עוד מהתיכון, היא איתך מהשנייה הראשונה בסקוטלנד והתחתנתם לפני שנתיים. עד כמה גדולה התרומה שלה להצלחה שלך?
"אם היא לא הייתה איתי בתקופה הקשה, אני לא חושב שהייתי שורד פה. זה קל יותר לוותר כשאתה לבד ולא דוחפים אותך. בכדורגל יש עליות וירידות ותקופות שפשוט לא הולך ואתה צריך מישהו שיכוון אותך, ידבר ויעודד. בר מאזנת אותי בכל השנים שאנחנו כאן וכל מה שקורה הוא הרבה בזכותה".
על מה אתה חולם?
"להיות אבא, להגשים את עצמי ולממש את הפוטנציאל. אני מכוון הכי גבוה שאפשר, אבל גם יודע שכל דבר בעתו".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני במקום טוב בקריירה, אוהב את מה שאני עושה, יש לי מערכת זוגית טובה ובמשפחה כולם בריאים ותומכים. אני בחמש".
אקו"ם