לסטר, סניף אורוגוואי: ההפתעה של דרום אמריקה
פלאסה קולוניה היתה על סף פשיטת רגל וירידה לליגה השלישית. סיפור הסינדרלה שלה הסתיים באליפות היסטורית ובלתי נתפסת של הליגה באורוגוואי, עם שחקנים שמשלימים הכנסה באינסטלציה ומאמן שצובע רהיטים לפרנסתו
מועדון הכדורגל פלאסה קולוניה, שנמצא מצידו האורוגוואי של נהר הפלאטה, כמעט נעלם לפני חצי שנה. הקבוצה דורגה אז במקום האחרון בליגה השנייה, השחקנים לא קיבלו משכורות, התקציב לא הספיק לארוחת צהריים, ממוצע הצופים עמד על 50 (כולל בני משפחה) וכל אלה לא השאירו ברירה אלא להרים ידיים, לרדת לליגה השלישית ולוותר על החלום.
פלאסה קולוניה חוגגת אליפות מפתיעה
צילום: גטי אימג'ס
"לא היה לנו כסף להביא לחם הביתה, רק רצינו שהסיוט הזה הסתיים", סיפר לאחרונה הקשר אלחנדרו ויז'ולדו בראיון לערוץ TYC SPORT הארגנטינאי, שהיה הראשון להקדיש כתבת טלוויזיה ב־99 שנות קיומו של המועדון הצנוע.
היום, כל העולם מדבר על פלאסה קולוניה, אלופת הקלאוסורה 2016. שלשום הקבוצה זכתה בתואר הראשון בתולדותיה כשגברה 1:2 על פניארול של דייגו פוראלן והנחילה לה הפסד בכורה באיצטדיונה החדש והמפואר. הנתון הבא יסביר את הפערים בין המועדונים: כל אחד מהשחקנים בסגל של פניארול מרוויח יותר מכל אלה של פלאסה קולוניה יחדיו.
"ההישג הזה ייצרב בהיסטוריה של הכדורגל שלנו", אמר בסיום מאמן הקבוצה אדוארדו אספינל, עד השנה שעברה צבע רהיטים במקצועו. בתחילת העונה הוא הבטיח לאכול פיצה על הדשא של איצטדיון הסנטנריו האגדי אם הקבוצה תשרוד בליגה, בסופו של דבר הוא אכל את הפיצה עם צלחת האליפות.
איך קרה הנס הזה? קרלוס מנטה ורוברטו גרסיה, שניים מתוך 25 אלף התושבים בעיר הציורית, לקחו על עצמם את פרויקט שיקום הקבוצה. "החלטנו ללכת בכל הכוח עם שחקני הנוער המקומיים שלנו", הסביר מנטה, שכבר בעונה הראשונה החזיר את פלאסה לליגה הבכירה עם סגל שממוצע הגילים שלו הוא 21, הנמוך במדינה.
את בעיית הקהל, 26 אוהדים במשחק מסוים לפני שנה, הם פתרו יחד. השחקנים קיבלו הנחה של 70% על הכרטיסים ונדרשו להביא כמה שיותר אנשים בתמורה לבונוסים של 50 דולר. היום, היציעים מפוצצים ב־2,000 אוהדים נלהבים.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
באופן טבעי, פלאסה זכתה במהלך העונה לכינוי "לסטר סיטי האורוגוואית" ואף אימצה אותו בשמחה. "אני אוהב כדורגל אנגלי ודיברתי עם השחקנים על לסטר, רציתי לתת להם השראה", סיפר המאמן אספינל.
את תפקיד ג'יימי וארדי למשל ממלא החלוץ חרמן ריברו, ששיחק בליגות הנמוכות בארגנטינה והיום מגיע לאימונים על אופניים ומשלים הכנסה כאינסטלטור. "יש בינינו דמיון רב, אנחנו מקריבים את הנשמה בדיוק כמוהם", מסביר ריברו. שלא כמו לסטר, לפלאסה אין נציגים בנבחרת אורוגוואי לקופה אמריקה, אבל בדומה לקבוצה של קלאודיו ראניירי גם היא משמשת מודל ודוגמה לכך שבכדורגל הכל אפשרי.
אקו"ם