תן לי שליש: איסלנד הצילה את הכבוד היהודי
"דובי הקוטב הלבנים יצאו למתפרצת, טרייסטון הכניס את השני בזמן פציעות - המקבילה האיסלנדית של מאיר איינשטיין השתנק ולא יכול היה להירגע. בשבת השוויצרים ראש בראש נגד הפולנים, נסלח להם על הכל, רק שינצחו". מנחם כהן זוכר ולא מצליח לשכוח
שולם, כך קראו לאיש עם עגלת הקרח שהיה מגיע פעמיים בשבוע לשכונה שלנו. אימא והשכנות (פניה וילוז'ני, איטה דיאמנט ולאה דודמן), היו יוצאות עם מכשיר דמוי מלקחיים ואומרות לו: "תן לי שליש". היה לו מן מספר על היד, לשולם, ולפניו האות A וכששאלתי עיניה של אימי היו מתכסות בדוק של עצב. "כשתגדל אספר לך". היא לא סיפרה מעולם.
קולו הצלול והמתכתי של גדעון האוזנר ואיתו שישה מיליון קטגורים הדהד באוזנינו וק, צטניק התמוטט על דוכן העדים.
ב-1966 היינו כולנו אנגלים כשג'ף הרסט קרע את הרשת הגרמנית והקוון הרוסי, יקיר אומות העולם, אישר את הגול. כשהנבחרת של שלמה שרף נתנה לאוסטרים חמישייה ברמת גן רצינו שלא יגמר לעולם.
נכנסתי לחדר מסיבת העיתונאים אחרי המשחק, על הבמה ישבו שלמה ושומי, קצין העיתונות שאול אייזנברג והמאמן האוסטרי. קבוצת עיתונאים אוסטרים חמורי סבר התמקמה בחדר הצפוף, הנפתי אל מול פניהם את ידי הפרושה בהתרסה, חמש! המאמן האוסטרי נע על מקומו בחוסר נוחות, שומי ואייזנברג לא הגיבו. שליימה עיווה את פניו כמעין קריצה והתקשה לשמור על ארשת פנים רצינית.
היה לו מן מספר כזה על היד, לשולם, ולפניו האות A.
תנו לנו שליש, ביקשנו אתמול מהאיסלנדים, את החשבון עם הפולנים והגרמנים נסגור בשבוע הבא. ערבבתי בירה שחורה עם אורנג'דה, הורדתי את הצלסיוס במזגן עד למינימום כדי להיכנס לאווירה, והתפללתי לאנשי ארץ הקרח והאש שיעשו את העבודה וישלחו את האוסטרים לטבול במימיו הקפואים של הדנובה.
קפצתי לשמיים כשבודבוסון הכניס את הראשון, השניצלונים השוו ושכבו לנו על השער. החבר'ה לא עברו את החצי, מישהו סימס לי: "ראית את רונאלדו, איזה גול עם העקב". אידיוט. האוסטרים השיגו שלוש קרנות רצופות, גם השוער עלה למעלה. לבשתי קפוצ'ון ונשבעתי שאקרא את 'אנה קרי הילדה מלפלנד', מהסוף להתחלה, רק שהבחורים יחזיקו מעמד.
דובי הקוטב הלבנים יצאו למתפרצת, טרייסטון הכניס את השני בזמן פציעות - המקבילה האיסלנדית של מאיר איינשטיין השתנק ולא יכול היה להירגע. בשבת השוויצרים נגד הפולנים, נסלח להם על הכל, כמעט. על נעילת השערים, על שעון הקוקייה המעצבן בסאלח שבתי, נחתום בראשי תיבות שהשוקולד המעפן שלהם טוב יותר מהשוקולד הבלגי, רק שינצחו.
מהסלובקים אין לנו ציפיות, הגרמנים ינצחו כנראה, ואז אולי הספרדים או האיטלקים...או הצרפתים בחצי הגמר... גראת' בייל. אחינו אתה. קפד ראשם. תן לנו להרים את הראש.
לפעמים שולם היה מבקש ממני להשגיח על העגלה, לוקח בעצמו שליש בלוק של קרח. מעמיס אותו על הגב והולך לביתה של האישה המבוגרת שבקושי היתה יוצאת מפתח ביתה. הם היו מאותה העיר, שולם והאישה המבוגרת. ולא היה לה אף אחד. הם נשארו "שם" כולם.
אקו"ם