איך זה שכוכב אחד לבד מעז? הצ'אנס של רונאלדו

הכוכב של נבחרת פורטוגל כבר לא צריך לעשות כלום כדי להיחשב לאחד הגדולים, אבל נטל ההוכחה עדיין על שכמו אם הוא רוצה להיכנס למועדון המצומצם של האגדות הגדולות מכולן. אין ספק, שזכייה סנסציונית של פורטוגל ביורו על אדמת צרפת תעשה את העבודה

רונאלדו חוגג.סופרלטיבים מעלות החמה ועד הזכייה באונדסימה צילום: אופ''א

כריסטיאנו רונאלדו הוא אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה, אבל נראה כי הוא נמצא על הדרך המהירה לסיום תקופת שלטונו או לפחות להיותו אלטרנטיבה אמיתית למסי. המלך עוד לא עירום, הוא רק טופלס, הפוזיציה האהובה על הפורטוגלי. עתה, כשהוא ניצב בפני אחד המשחקים החשובים בחייו הוא מקבל הזדמנות נדירה, אולי אחת האחרונות שבהן, להיכנס למועדון המצומצם באמת של האגדות הגדולות מכולן. ניצחון בגמר היורו, שגם יעניק לו ככל הנראה זכייה נוספת בכדור הזהב, יהיה הישג שלא ניתן להתעלם ממנו וייתכן שאף יהיה זה שיכריע את הכף לטובת הצטרפותו למסי, מראדונה ופלה כגדולים ביותר בכל הזמנים.

נתחיל מההתחלה. כריסטיאנו רונאלדו הוא אחד הכדורגלנים האהובים עליי. התאהבתי בו ביורו 2004 ומאז הוא כבש אותי, הדריבל, הכוח המתפרץ, הסטייל, הבעיטות החופשיות והמהירות המסחררת הפכו אותו לאחד משני השחקנים הטובים בעולם כיום ולאחד הגדולים בהיסטוריה בכלל. כבר היום ניתן לומר בפה מלא: רונאלדו חבר של כבוד במועדון האקסקלוסיבי של אגדות הכדורגל הגדולות בכל הזמנים לצד סופרסטארים כבקנבאוואר, קרויף, זידאן, רונאלדו דה לימה ועוד מספר מתי מעט.

הוא שובר שיאים אישיים בקצב מסחרר, מחזיק ב-3 כדורי זהב, מלך השערים ב-10 מסגרות וטורנירים במהלך הקריירה, 3 גביעי אלופות, 3 אליפויות אנגליה, אליפות ספרד, גביע אנגלי, 2 גביעים ספרדים. בנוסף, הוא מלך השערים של ריאל מדריד ונבחרת פורטוגל בכל הזמנים ואף הוביל את הסלסאו לתור הזהב שלה כשהעפילה פעמיים לגמר היורו, פעם נוספת לחצי הגמר ואף הגיעה לחצי גמר מונדיאל.

אז למה אני ממהר להספיד את רונאלדו? אתם ודאי שואלים. הרי כבר הסכמנו שהוא עדיין מנפק מס' כיבושים מפלצתי, העונה הוא אף הגיע ל-16 שערים בליגת האלופות. למען האמת אין לי צורך לעגן את דבריי ע"י סטטיסטיקה ודי לי בצפייה ברונאלדו משחק כדי להיווכח שהוא לא אותו כוכב אטרקטיבי מלפני שנתיים, אבל כדי להוכיח את צדקתי שינסתי מותניים וצללתי אל דפי הסטטיסטיקה בתקווה למצוא סימוכין לדברי. לצערי, הגושפנקא שקיבלתי מוחשית יותר ממה שחשבתי.

בייל ורונאלד. נשארה רק צרפת צילום: אופ''א

נתחיל עם סטטיסטיקת השערים. זו העונה הראשונה, מאז עונת הבכורה שלו בברנבאו, בה רונאלדו כובש פחות משער למשחק ובעוד בעונה דאשתקד הוא מצא את הרשת 48 פעמים ב-35 משחקים בליגה העונה הוא הסתפק ב-35 שערים ב-36 משחקים. גם 16 השערים שלו בצ'מפיונס מעט משקרים ולו רק מפאת העובדה ש-11 מהם הובקעו נגד מאלמו ושאחטר. העונה עמד אחוז הדיוק שלו למסגרת בבעיטות לשער על 51%, בעוד בעונה שעברה הוא נעצר על קצת יותר מ60%, בעוד שיריבו המר מארגנטינה עומד על כמעט 64% דיוק למסגרת.

עניין הדריבל הוא אחת הרובריקות שירדו בצורה הדרמטית ביותר בשנה האחרונה ובעוד בעונה הנוכחית הוא מבצע 2.6 דריבלים למשחק בעונות הקודמות בבירת ספרד היו לו 4.25 כאלה, ירידה של 39%. מ-1.9 מסירות מפתח למשחק אשתקד הוא צנח ל-1.4 בלבד, 0.6 מסירות ארוכות מדויקות למשחק בעונה שעברה קוזזו בחצי עד כדי 0.3 העונה ו-26.7 המסירות הקצרות המדויקות שלו למשחק בעונת 15'/14' ירדו קמעה ב16'/15' ל-23.3. בכל סוגיית הבעיטות החופשיות אין שינוי דרמטי מבחינת אחוזי של רונאלדו, אך זה נובע מהעובדה שהפורטוגלי הפך כבר לפני מס' שנים לאחד הבועטים החופשיים הגרועים ביותר בין שחקני הליגות הגדולות. בתחילת העונה פורסם כי רונאלדו כבש רק פעמיים מתוך 88 המצבים הנייחים האחרונים בהם בעט לשער, לשם השוואה קשרה הבוסני של רומא, מיראלם פיאניץ' היה יכול להחטיא 162 בעיטות ברציפות ועדיין להחזיק במאזן טוב משל כוכב הבלאנקוס.

רונאלדו ונאני בטירוף. הכל ברגליים שלו צילום: אופ''א

גם אם לכאורה זה עשוי להיראות כך הכתבה אינה מספידה את רונאלדו. כבר ראיתי פרשנים שמספידים את דורון שפר, אלון חרזי, מאיר טפירו ואחרים ואוכלים את הכובע אחרי שהמנויים ברשימה הוכיחו שמקומם על המגרש. רונאלדו בן 31, כבר לא ילד, אבל בהחלט לא גיל פרישה. ייתכן שהעונה האחרונה הייתה בגדר של "נפילה" ביחס לסטנדרטים הכבירים שמציב החלוץ הנפלא הזה. מאידך, גיל 31 גם לא מותיר הרבה שנים בצמרת, בטח לא כשאתה מסתמך על מהירות, אתלטיות וכוח שנפגמים במידת מה עם הזמן. אלא אם יקרה משהו בלתי צפוי לחלוטין הוא ישחק במונדיאל 2018 ואפילו ביורו 2020, אבל לא נותרו לו עוד הרבה טורנירים והגעה נוספת של פורטוגל לגמר היא בטח לא דבר שאפשר לבנות עליו.

כל זה מביא אותנו לנקודת הרתיחה, הקליימקס, השיא או כפי שאמר ביל שאנקלי המנוח: "המקום בו השחקנים הגדולים יתעלו ואילו הבינוניים ומטה יקרסו", הגמר. רונאלדו כבר לא צריך לעשות כלום כדי להיחשב לאחד הגדולים, אבל נטל ההוכחה עדיין על שכמו אם הוא רוצה להיות אחד הגדולים באמת. זכייה סנסציונית של פורטוגל בגביע על אדמת צרפת תשמש בידו כהוכחה למעמדו והישגיו ועשויה להיות ההבדל שבין הגדולים לבלתי נשכחים. כשהירידה ביכולת היא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו על רונאלדו לנצל כל הזדמנות הנקרית בדרכו והזדמנות שכזו להוביל אותו ואת מדינתו לתהילה- ספק אם תשוב.

רונאלדו חוגג עם אליסהו. מאני-טיים צילום: רויטרס