סליחה שניצחנו: אל תצפו לבשורות מנב' ישראל
ההגרלה שסידרה לנו את איטליה וספרד, חיסלה מראש את סיכויי העלייה למונדיאל, אבל סביבת העבודה הבלתי אפשרית סביב נבחרת ישראל לא מאפשרת לאף אחד לבנות סביבה סדר חדש. גם בעוד 25 שנה, כשנסכם 50 שנה באירופה - המקריות תמשיך לשלוט פה
לפני 10 שנים קיבל דרור קשטן את אימון נבחרת ישראל. כמקובל אצלנו, נבחרת ישראל, למרות מי שהיא לאורך כל הדור הזה, נחשבת לצ׳ופר, פרס, למרות שבמציאות היא סוג של קללה, בית קברות לכל מאמן שרק מתקרב אליה. קשטן, אחרי שנים ארוכות ועטורות הישגים בקבוצות בהן אימן, קיבל את הפרס המפוקפק בדמות אימון נבחרת ישראל, ועזב אותה כעבור 4 שנים לא אותו בן אדם, בטח לא אותו מאמן כשנכנס לתפקיד.
בשיא כהונתו עלתה ישראל למקום ה-15 בדירוג פיפ״א, למרות שבתכל׳ס היא לא שיחקה כדורגל טוב יותר מהנבחרת של אלישע לוי, שמגרדת עכשיו את המקום ה-100 בפיפ״א. כן, 100 או טיפה למעלה מתוך 200 וקצת מדינות.
אנחנו עוסקים בזוטות ומבולבלים לגמרי מנבחרת ישראל, מהביצועים והמשימות שלה עכשיו וקדימה. בגדול סביבת העבודה הבלתי אפשרית שלה לא מאפשרת לבנות סדר חדש סביבה. ההגרלה הזאת שסידרה את איטליה וספרד, חיסלה את סיכויי העלייה מראש. בהתאחדויות כדורגל רציניות שמסוגלות להתנתק מהתקשורת ומהפופוליזם, היו אומרים למאמן להתנתק מהמשימה התחרותית ולביתו נבחרת לטווח ארוך עם שחקנים נכונים ומתאימים לטווח ארוך.
אבל בסופו של דבר, עולם כמנהגו נוהג. קשה לעצור את התחרותיות. גם בבית כזה, עם ספרד ואיטליה, מבחן התוצאה עדיין משחק פה תפקיד וגם אלישע, השחקנים, עופר עיני והעיתונאים - חיים ממשחק למשחק, מליכטנשטיין לאלבניה בחודש הבא. זה ישנה את המצב? לא, אבל זה מעביר יופי את הזמן של כולם.
אני שומע את הפרשנים בכל מקום. העיקר שניצחנו הם מסכמים, למרות שמבחינת יחסי הכוחות מול הנבחרת החלשה הזאת, מקדוניה, שעשתה לנו בית ספר רוב דקות המשחק - סליחה שניצחנו. 25 שנה שאנחנו חברה קבועה ביבשת האירופית, ומ-50 הנבחרות, אם נבחן את מה שנעשה לאורך כל הקמפיינים מאז - ישראל היא אחת האחרונות בדירוג מבחינת התקדמות. צעדנו צעד אחד קדימה מאז, אולי שניים - אבל הנבחרות בצלמנו עשו שלושה ארבעה צעדים - אולי חמישה.
גם בעוד 25 שנה, כשנסכם 50 שנה באירופה - המקריות תמשיך לשלוט. פה ושם ניצחונות חוץ, או גניבות של נצחונות חוץ, פה ושם הבלחות מול נבחרות עם בעלות פרופיל טוב משלנו - כמו צרפת ב-93׳, או אוסטריה ב-0:5 - אבל הפרט הזה לא יעיד כל הכלל המדכא.
בואו נדבר על אייל גולסה. ״השתיק את כולם״, זו הכותרת הבוקר שמספרת את סיפור הבישול לשער הראשון של הנבחרת אתמול. בסך הכל היה לו משחק פושר, אבל במבחן התוצאה״ הוא עמד. אם היה מדובר במאמן אחר, הייתי שוקל לכתוב שהליהוק של גולסה הוא לא פחות ממושחת, שיש בו איזו קומבינת סוכנים או נפוטיזם כזה או אחר או חברות בין אלישע לאבא של אייל, שהיה כוכב גדול בהפועל כפר סבא לפני 40 שנה.
אבל אלישע הוא לא כזה, ודווקא ההתעקשות שלו על גולסה, שחקן די אבוד שבא משומקום בשנים האחרונות, אבל מקבל הזדמנות ענק מול ההמון שלא מבין ווט דה פאק - היא סוג של אומץ ציבורי בתוך כל הקרב של אלישע לנסות לשנות נורמות שמרניות. מהלך שמזכיר את ההחלטה, שנראתה אז הזויה, להביא לבאר שבע את ברק בכר במקומו של אחד, אלישע לוי.
חוקי הארטילריה מספרים שפגזים לא נופלים פעמיים באותו מקום, ובמקום שבו בכדורגל אין בשורות או שאר רוח - דודו גורש לא יוכל להיות אמא תרזה גם בקרב על הקמפיין, עוד חודש בטירנה.
אלבניה היתה עד לפני 20 שנה צפון קוריאה של אירופה. כשהשחקנים ינחתו שם, הם יבחינו באלפי בונקרים מבוטנים שפיזר הרודן הפרנואיד שלה אנואר הודג׳ה. לא ברור מי יזדקק לו יותר הפעם - הם או אנחנו.
אקו"ם