פרופיל בלגי: רמי גרשון מדבר על הכול
בלם נבחרת ישראל סוגר 8 שנים בליגה הבלגית מרגיש מקומי לכל דבר ומדבר על קריירה ("כמעט בכל שנה באירופה היו לי רגעי שיא"), זוגיות ("אנחנו בכיוון הנכון") וההתקרבות לדת ("בצבא התחלתי להניח תפילין. היום אני שומר כשרות"). ראיון מיוחד
כבר שמונה שנים שרמי גרשון, בלם גנט הבלגית ונבחרת ישראל, מגשים את חלומם של כדורגלנים רבים ומנהל קריירה ארוכה מעבר לים. סיפורו של גרשון בן ה־28 יוצא דופן בעיקר בגלל העובדה שמעולם לא שיחק בליגה הבכירה בישראל. הוא גדל במחלקת הנוער של ראשון־לציון, עלה איתה מהליגה הארצית ללאומית, אבל במקום לחתום באחת מהקבוצות הבכירות בליגת העל שחפצו בו, החליט לארוז את החפצים ולעבור בגיל 21 לבלגיה, שם חתם באימפריה המקומית סטנדרד ליאז'.
"לא יכולתי לסרב להצעה מקבוצה שמשחקת בצ'מפיונס ליג", מסביר גרשון בריאיון למוצש. "הייתי ילד ביישן וחסר ביטחון, ועמוק בתוך הלב לא רציתי לנסוע. פחדתי שאהיה לבד, אבל אמרתי לעצמי שאם אוותר אני דפוק. לא רציתי לאכזב את המשפחה והחברים, למרות שהיום אני יודע שזו לא הייתה מחשבה נכונה, אבל אז זה היה פקטור חשוב".
ההתאקלמות המקצועית של גרשון בליאז' לא הייתה פשוטה, ובעונה הראשונה שיחק בסך הכול חמש פעמים - פעמיים בליגה הבלגית, פעם בגביע ופעמיים בליגה האירופית. בשאר הזמן ישב על ספסל המחליפים או ביציע. "השנה הראשונה הייתה הכי קשה והכי משמעותית עבורי", הוא נזכר. "הייתי בודד, היה לי קשה להתבטא ולא ידעתי להעריך את עצמי. בארץ הייתי תלוי במשפחה ובחברים והחיים בבלגיה הפכו אותי לעצמאי. לאט־לאט התחלתי להסתגל, למדתי לבשל, לנקות, לעשות סידורים ולדבר בכמה שפות. בשנה השנייה כבר התחיל הכיף".
למרות שמיעט לשחק, ליאז' האמינה בגרשון, רכשה את כרטיס השחקן שלו והשאילה אותו לקורטרייק הקטנה כדי שיצבור ניסיון. גרשון השתלב נהדר במועדון, שיחק בהצלחה במשך עונה וחצי וחזר לסטנדרד לחצי עונה שהסתיימה בפציעה ראשונה מעבר לים, במה שהפך עבורו למוטיב חוזר ומצער.
"אין ספק שהפציעות האטו את הקריירה שלי", הוא אומר, "כמה מהן קרו כשהייתי בשיא הכושר ואילצו אותי להיעדר מהמגרשים למשך כמה חודשים. כל פציעה כזאת מיד מחזירה אותך אחורה, מוציאה מקצב ומרחיקה ממך קבוצות שהתעניינו בך. אני גאה בעצמי שלא נשברתי אף פעם, שתמיד הצלחתי להשתפר במהלך השיקום ולחזור בגרסה טובה יותר, ומודה לאל שאף אחת מהפציעות לא הייתה כזו שמשאירה נזק לעתיד".
לאורך השנים נשמעו טענות שאתה פוגע בעצמך בשל אימון יתר, עד כמה זה נכון?
"כשהייתי צעיר הרגתי את עצמי ואני מקווה שלמדתי מזה, למרות שעדיין מעירים לי שאני מגזים עם העבודה. אפשר להגיד שאני אובססיבי לעניין, אני מכור לזה ואין מה לעשות. שואלים אותי איך אני יכול לעבוד כל כך הרבה, אבל אני נהנה מזה. בבית לימדו אותי שצריך לעבוד קשה להשיג דברים, וכשגדלתי פיתחתי את המשמעת העצמית הזו, במטרה לעשות הכול כדי להגשים את השאיפות שלי. ועדיין, אני מנסה לשמור על עצמי יותר, שם דגש על התאוששות, משתדל לא להעמיס יותר מדי ומתמקד במתיחות, שחרור ורכיבת אופניים".
לאחר שהתאושש מהפציעה, הושאל גרשון ב־2013 לקבוצת הפאר הסקוטית סלטיק, שם בילה כמה חודשים בעיקר מחוץ למגרש. "התקופה שלי בסקוטלנד לוותה בהרבה חוסר מזל", הוא מסביר, "הגעתי אחרי חמישה חודשי פציעה ונפצעתי באימון הראשון לעוד חודש וחצי. במשחק הראשון בהרכב הבקעתי והייתי טוב, אבל שוב מתחתי שריר ונאלצתי לרדת מהמגרש. כשחזרתי לקראת סוף העונה, הרוטציה הצטמצמה והמאמן הלך עם שחקני ההרכב הראשון, שהובילו את הקבוצה לזכייה בדאבל".
בסלטיק רצו שיישאר, אבל גרשון בן הֿ־25 רצה למצוא מועדון שיוכל לשחק בו כמה שיותר. "דודו דהאן, הסוכן שלי, הסכים איתי והציע לי לחתום בבוורן. בהתחלה לא התלהבתי, אבל הוא שכנע אותי לסמוך עליו. הייתה לי שם עונה טובה ואחריה חתמתי בגנט".
בגנט כבר הפכה הקריירה של גרשון לסיפור הצלחה. הקשיים, הפציעות והמהפך המנטלי שעבר לאורך השנים הפכו אותו לבאנקר בהרכב עם 38 הופעות בעונה הראשונה. "בשנים הראשונות בבלגיה היו לי הרבה קשיים מקצועיים, לא חשבתי נכון והתייחסתי לדברים בחוסר פרופורציה. שום דבר לא היה מספיק עבורי", הוא מסביר. "סדרת פגישות עם המנטליסט איתן עזריה שינתה לי את צורת החשיבה, תפיסת המשחק, הציפיות מעצמי וצורת ההתמודדות עם מצבים רגשיים תוך כדי משחק. כשנפגשנו חשבתי שאני חזק מנטלית, אבל הטיפול עם איתן עזר ושיפר אותי מאוד".
העונה בגנט הפכה לבלתי נשכחת, ובסיומה חגג גרשון עם המועדון תואר אליפות ראשון בהיסטוריה. "קשה להאמין, אבל מועדון כמו גנט, אחד משלושת הבכירים בבלגיה, שנהנה מקהל גדול, תקציב ענק ואצטדיון נהדר, לא זכה מעולם בתואר. כשזה קרה זה היה פשוט מטורף. בחגיגות שטנו עם סירות דרך נהר שמתפתל בכל גנט, ובצדדים עמדו יותר ממאה אלף אוהדים. זו הייתה גאווה גדולה להיות חלק מהקבוצה שזוכה בפעם הראשונה בתואר".
אחרי שמונה שנים, אפשר לומר שאתה כבר בלגי לכל דבר?
"יש לי כבר דרכון מקומי ואני מרגיש בלגי לכל דבר. פיתחתי כאן לאורך השנים סבלנות ואדיבות, וכשאני בארץ, לפעמים מרוב שאני אומר תודה ובבקשה, אנשים חושבים שמשהו לא בסדר אצלי. בת הזוג שלי אמרה לי שבדייט הראשון שלנו היא חשבה שאני משחק אותה בשביל להרשים, אבל אז גילתה שאני באמת מנומס. גם על הכביש הפכתי להיות הרבה יותר רגוע וסבלני, אני נותן למכוניות להיכנס לפניי ולא מעז לצפצף".
את העונה הנוכחית החל גרשון כשהוא בקו הבריאות, אבל תקופה פחות טובה של הקבוצה הורידה אותו לאחרונה לספסל. "היו לי שני משחקים פחות טובים וישבתי על הספסל, מאז הקבוצה לא ספגה, אז המאמן לא החליף את ההרכב", מסביר גרשון. "יש לנו סגל רחב וזה חלק מהרוטציה, אם אתה פחות טוב מישהו יחליף אותך. מלחמה על ההרכב זה חלק מהמקצוע ואין שום סיבה להתרגש מזה. זו מלחמה יומיומית, יש הרבה לחץ ותחרות ואני אוהב את זה. בזמן הקרוב צפויים לנו הרבה משחקים, וכבר הודיעו לי שאחזור לשחק. אין לי ספק שזה יקרה".
לשחקן במעמד שלך לא קשה לשבת פתאום על הספסל?
"אני לוקח את העניין לכיוון החיובי ומנצל את הזמן בחוץ כדי לעבוד על אלמנטים כמו חדות וקואורדינציה. אם מסתכלים על הנתונים, רואים שאני השחקן שפתח הכי הרבה פעמים בהרכב וכמעט לא פספסתי משחק".
מה רגעי השיא שלך בקריירה?
"לשמחתי, כמעט בכל שנה באירופה היו לי רגעי שיא - השתתפות בליגה האירופית בעונה הראשונה, השנים המצוינות בקורטרייק, ובעיקר הזכייה באליפות עם גנט וההופעה בשמינית גמר הצ'מפיונס בעונה שעברה".
מפריע לך שאתה לא מוכר מספיק בישראל?
"לא מפריע, אני קנאי לפרטיות שלי ולא מחפש את אור הזרקורים. כל מי שאני מדבר איתו מפרגן לי מאוד, אבל האמת שזה לא כל כך חשוב לי. כל עוד החברים והמשפחה מפרגנים, זה מה שחשוב".
מאמין שעוד תגיע לליגה בכירה יותר?
"אני מאמין, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. אני כבר לא הכי צעיר, גנט דורשים הרבה כסף עבור השחקנים שלהם ואני ריאלי. גם אם אשאר בסופו של דבר בגנט אשמח, ולרגע לא אחשוב שלא הצלחתי. גנט זה מועדון גדול והחיים פה טובים".
לצד גרשון, הגיע לאחרונה לגנט ישראלי נוסף - הכדורגלן הדרוזי קני סייף, שנאלץ לעבור תקופת התאקלמות ארוכה עד שהפך גם הוא לשחקן דומיננטי אצל הבלגים. "קני עבר התקדמות גדולה, הוא שדרג את עצמו מבחינת יכולת והיום הוא שחקן הרכב לכל דבר", אומר גרשון. "אני מאמין שהוא עדיין יכול לשפר את היכולת שלו, ואם הוא ימשיך להתמיד הוא יעזוב במהרה ויגיע לקבוצה בכירה יותר מגנט".
גרשון, שזוכה למחמאות רבות גם בזכות היכולות האנושיות המרשימות שלו, התגייס לסייע לסייף מהרגע שנחת בבלגיה. "העובדה שקני הגיע לכאן בגיל צעיר, ועוד עם אבא חולה בבית, גרמה לי לקחת אותו תחת חסותי. קני הוא חבר קרוב וכמו אח קטן שלי. אני משתדל לסייע, לעודד ולדבר עם כל שחקן חדש אצלנו, כי אני זוכר טוב מאוד כמה קשה היה לי בשנה הראשונה באירופה, כשהייתי לבד ואף אחד לא התייחס אליי".
מדברים הרבה על העובדה שסייף לא מוזמן לנבחרת. מה דעתך על זה?
"אני מאמין שזה עניין של זמן עד שהוא יקבל את הזימון, אבל זה לא מה שצריך להעסיק אותו כרגע. הוא צריך להתרכז בקבוצה ובהמשך ההתפתחות שלו והזימון יגיע לבד".
גם אופיר דוידזאדה הצטרף אליכם העונה, אבל הוא בינתיים כמעט ולא משחק.
"אופיר הגיע לקבוצה עמוסה בשחקנים בתפקיד שלו, ואמרתי לו שיהיה לא פשוט. הוא התאקלם כאן מבחינה חברתית, ולמרות שאני בטוח שהוא מאוכזב שהוא לא משחק, הוא לא מוריד את הראש ועובד קשה באימונים. אני יודע שבצוות המקצועי מרוצים מהגישה שלו, והוא צריך לחכות להזדמנות. זה מקצוע נזיל; מחר מישהו נפצע או מורחק, אתה מקבל הזדמנות בהרכב, מראה יכולת טובה ולא יוצא משם. צריך להיות מוכן בכל רגע. בשבועות האחרונים, כשלא שיחקתי, נשארנו אחרי האימונים להתאמן יחד והכול בסדר".
לפני שש שנים הופיע גרשון לראשונה מול נבחרת יוון במדי נבחרת ישראל, ומאז השתתף ב־22 הופעות בינלאומיות וכבש שני שערים. הוא שותף גם לקמפיין הנוכחי ושיחק בניצחון המרשים האחרון, 0:3 מול אלבניה, במוקדמות מונדיאל 2018.
"הגענו לתוצאות יפות עד עכשיו, אבל למדתי להיות זהיר בכל מה שקורה עם הנבחרת. חשוב שנישאר עם הרגליים על הקרקע, שלא יקרה לנו מה שקרה בקמפיין הקודם מול וויילס. ברגע שאיטליה וספרד בבית שלנו, ברור לכולם שיהיה קשה לעלות למונדיאל, ולדעתי צריך לבוא בלי ציפיות ולהתייחס לזה משחק אחרי משחק. מי יודע, אולי משהו טוב עוד יקרה".
איך לשחק תחת אלישע לוי?
"יש חיבור טוב בין אלישע לבין השחקנים, הוא נותן ביטחון ושקט וזה חשוב מאוד, בגלל שאצלנו תמיד יש לחץ. אני רק מקווה שנמשיך ככה".
במהלך הקמפיין הקודם, לאחר שהנבחרת אכזבה לאחר פתיחה נהדרת, פרסם גרשון פוסט בפייסבוק שבו תהה איך הנבחרת יכולה להצליח כאשר חצי מהמדינה נגדה. "באותו זמן חשבתי שאני כותב את זה רק לחברים שלי, לא הייתי מספיק מודע לכך שאני מוכר. לא הייתי נגד הקהל, כעסתי על הפרשנויות, אבל זה כבר שייך להיסטוריה. השלמתי כבר עם העובדה שהביקורות בארץ תמיד יהיו קשות, ככה זה".
אתה עוקב אחרי הכדורגל הישראלי?
"תלוי מתי. אני רואה משחקים בעיקר אם יש לי חברים שמשחקים שם, כי הכדורגל עצמו פחות מעניין אותי. בכלל, אני כמעט לא רואה כדורגל בטלוויזיה, אפילו לא צ'מפיונס ליג, אולי אם יש משחק של ברצלונה. זה דבר נפוץ בקרב שחקנים, יש לנו מספיק מזה ביומיום".
מה דעתך על ההישגים של באר־שבע?
"יש לי הרבה חברים שם ואני שמח שהם לקחו אליפות ומצליחים באירופה. טוב שיש תחרות בכדורגל הישראל, אחרי כמה שנים של שליטה בלעדית של מכבי ת"א. אני מקווה שמכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים יחזרו לעצמן ושתהיה ליגה מעניינת".
גרשון, כמו ליגיונרים רבים אצלנו, מקבל מדי תחילת עונה הצעות לחזור ולשחק בישראל. בינתיים הוא מסרב, למרות שפורסם שגם משפחתו לוחצת עליו לשוב לישראל. "הפרסומים לא מדויקים", הוא טוען, "זה קרה בדיוק פעם אחת, אחרי שסיימתי את התקופה בסלטיק והם רצו שאחזור לארץ. אני הרגשתי שזה לא הזמן וזה התברר כצעד נכון. גם בשנה שעברה פרסמו דבר דומה, אבל זו טעות. אני לא מודע להצעות מהארץ, כי הן מגיעות לסוכן שלי, שלא מעביר לי אותן כי הוא יודע שכרגע זה לא ריאלי. אני לא שולל שום דבר, אבל מבחינתי רוצה למשוך באירופה כמה שיותר".
לא תחזור לעונת פרישה בראשון־לציון?
"אני לא חושב שיש עתיד בראשון. כל הזמן מתחלפים שם בעלים, הילדים בעיר גדלים כאוהדי קבוצות אחרות וכשאין גרעין של קהל, קשה מאוד למועדון לגדול. צריכים לחשוב שם איך מייצרים קהל ואיך מחברים אותו לקבוצה. האצטדיון רחוק מהשכונות ואפילו אוטובוס שיביא אוהדים למשחקים אין".
מה דעתך על ערן זהבי, אתה מסכים שהוא הישראלי הבולט בדור הזה?
"אני מכיר את ערן עוד מהימים ששיחקנו יחד בנוער של ראשון־לציון. הוא חבר טוב ומרגיש לי כיף וטבעי לשחק איתו בנבחרת. קשה לי לקבוע אם הוא השחקן הכי טוב בדור הזה".
בשנתיים וחצי האחרונות מנהל גרשון מערכת יחסים מתוקשרת למדי עם נטע אלחמיסטר, כוכבת רשת שהקימה מותג מצליח של בגדי ים והפכה לאחרונה גם לדוגמנית מבוקשת. "אני ביישן ויש פעמים שזה מפריע, אבל כל עוד היא לוקחת את תשומת הלב, מבחינתי זה סבבה", הוא אומר. "כשנטע מגיעה לבלגיה, אף אחד לא מכיר אותנו כמו בארץ וזה פחות מפריע. אני מודע לכך שהחשיפה היא חלק מהעסק שלה, זה ממתג אותה, מוביל להצעות עבודה ואני מפרגן כמה שאני יכול".
סליחה על ההצקה, אבל אתם בדרך למסד את הקשר?
"אין לי ספק שאנחנו בכיוון הנכון, אבל כרגע זה לא בתוכניות בגלל המרחק. אנחנו מדברים על העניין וזה יקרה בהמשך".
גרשון, כמו ספורטאים רבים אחרים שמשחקים מחוץ לישראל, עובר בשנים האחרונות תהליך של התקרבות לדת. "אצלי זה מגיע מהצורך להגיד תודה", הוא מסביר, "קורים לי כל כך הרבה דברים טובים בחיים, שאני מרגיש כפוי טובה לא לעשות משהו בחזרה, בטח כשאני מאמין באלוהים".
במה זה מתבטא?
"בצבא התחלתי להניח תפילין. היום אני שומר כשרות, למרות שזה לא פשוט כאן, הולך לבית כנסת בשישי, מברך כמה ברכות, נותן צדקה ואומר שמע ישראל לפני השינה. בכל ראש־שנה אני לוקח על עצמי עוד משהו. אני לא מגדיר את עצמי אדם דתי, אלא אדם משתדל".
זה נכון שהצבעת לבית היהודי?
"אני בא מבית ימני לאומי של מצביעי ליכוד ובבחירות האחרונות הצבעתי לבנט, שאני מתחבר לדעות שלו".
יש משהו שלא יודעים עליך?
"אני שחקן מטקות גדול, וזו אחת הסיבות שאני תמיד באטרף להגיע כבר לארץ וללכת לים".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני חי את החלום שלי, יש לי משפחה נהדרת ובת זוג מקסימה, לא חסר לי כלום וכל מה שמעבר זה בונוס. אני בחמש".
אקו"ם