כתם צהוב: השחקנים אשמים במצב של מכבי ת"א
אחרי שני מאמנים מפוטרים, השחקנים הצהובים צריכים לקחת אחריות ולהביט במראה. את מאיק צירבס צריך לשלוח בחזרה לגרמניה במחלקת תיירים, ויקטור ראד יכול לעבור לסטריטבול, וגל מקל צריך לפנות את מקומו לרכז פחות מיוסר
1. גם בסיטואציות מסובכות, ולמרות שיש איש על הקווים שנוח להפיל עליו את תחלואי העולם כולו, משחק הכדורסל נותר משחק של שחקנים. לכן, יותר מכל, שני מאמנים מפוטרים הם כתם עבור כל שחקן שלבש גופייה של מכבי ת"א העונה.
בעונה שעברה היתה קבוצה חלשה, השנה יש לקבוצה פוטנציאל, חלקו מוכח וחלקו מחכה עדיין להוכחה, אבל אי אפשר להגיד שנבנתה קבוצה רעה שצריכה להתפרק בבלגרד כמו בניין מגורים בחאלב הפוגש במטוס קרב רוסי.
שום טענה כלפי השדרה הניהולית לא תצליח לכופף ברכיים ולצלול לכדור אבוד. בניגוד לעונה שעברה, הטענות כלפי השחקנים העונה הן בגלל אופי אנוכי וגמדות מנטלית. הקבוצה הנוכחית עדיין היתה צריכה להעפיל להצלבה (מה שמוטל כרגע בספק גדול) ולזכות באליפות מקומית.
מרבית הקבוצות שנבנות מחדש לא תמיד פוגעות בכל הזרים, וכנראה שהיתה הערכת יתר על מאיק צירבס, שצריך לעלות על מטוס שייקח אותו במחלקת תיירים לגרמניה, כי יותר טוב כלום מכמעט. יש גם צורך בהוספת איי.קיו לעמדה מספר 4 כדי לשחרר את ויקטור ראד לטורניר הסטריטבול הקרוב לביתו, שם יוכל לבטא טוב יותר את יכולותיו.
גם את גל מקל יש לשחרר מצל החוק הרוסי, כדי שהפרצוף המיוסר, העבודה הקשה והכוונות הטובות שלו יצטרפו לשוק העבודה הגלובלי והדינמי ויאפשרו למכבי להביא רכז שינהל את העסק.
2. אם הפיטורים של ארז אדלשטיין הגיעו בגלל ענייני אופי על הקווים, שהתחברו לשיטה שלא התאימה לסגל הקיים ולחוסר היכולת של השחקנים להתניע גאווה הגנתית, התפטרותו של רמי הדר הגיעה בגלל קריסת מערכות כללית. זה התחיל מאי יכולת הוצאה לפועל של מהלכי התקפה בסיסיים, דרך פריכות הגנתית ועד לצונאמי מנטלי שהטביע את המערכת כולה.
מאמנים רבים חשו את מה שחש הדר על הקווים ביום חמישי. זה מצב שבו הקבוצה נכנסת למצב אוטומטי וכל כפתור שהטייס לוחץ עליו לא מצליח לשחרר את הנעילה, מוטות ההגאים מפסיקים להגיב וכל מה שנותר זה להזיע עד להתרסקות. מתוך ההריסות המאמן ילך הביתה, חלק מהשחקנים יעלו על טיסה אחרת ושאר הניצולים יצטרכו לאסוף את השברים ולהמשיך לטוס.
הדר אשם, כי האשמה היא מובנית בתפקיד הזה. כמי שעומד בראש המערכת מתפקידו היה להחזיק את הסגל הדוק, היררכי ומתפקד. את טעם ההחמצה של פספוס ההזדמנות המקצועית שנקרתה בדרכו הוא כנראה יסחב שנים. מלבד מעט יותר גמישות בהתמודדויות התקשורתיות שלו, ספק אם היה עושה דברים אחרת.
אקו"ם