סורי ווימס: אז אולי בגאצקיס יקבל את ההחלטה?

ככל שהמשחק מול צסק"א התקדם זה נראה כמו 40 הדקות, שיגדירו את הקדנציה של ווימס במכבי. הפורוורד, עם מטרה גדולה על גבו לפחות בציבור האוהדים ובתקשורת, הותיר בפני ההנהלה ובגאצקיס את ההחלטה הגורלית שאולי זה ייגמר בסורי - זה לא אנחנו, זה אתה

דורון קרמר | 22/12/2016 13:30

סוני ווימס במשחק הנפל מול צסק''א, אתמול בהיכל. מה יהיה הסוף? צילום: דני מרון

הקהל ביד אליהו מותש, פסימי, אכול מרורים ונטול ציפיות, והתעורר רק כשטל ברודי, מיקי ברקוביץ‭,'‬ אולסי פרי ושאר אגדות העבר, כמו אהבות ישנות שהם כבר ראו יותר מדי פעמים, עלו לטקס לציון ארבעים שנה לעונה ההיא, שהפכה לברכה ולקללה של מכבי.

שם נוצר הסטנדרט הווינרי, מותיר בידי הקהל נוסטלגיה מתקתקה שרודפת את ההווה האפרורי, מכתיבה לו את הסטנדרט, זורה לו מלח על פצעי ההווה, מזכירה את הצלחות העבר, צובעת אותו בשחור. כשמיקי ברקוביץ' לקח את המיקרופון הוא הזכיר שבלי האמונה צסק"א לא היתה אוכלת אותה ואחריו טל ברודי טען אנחנו עדיין על המפה. אבל אף אחד ‭ 11-מ‬ אלף מאכלסי ההיכל לא טרח לתרגם את הדברים לסוני ווימס.

ליאור ליובין. החלטה של רגש? צילום: דני מרון

מכבי פתחה עם רבע ראשון חלומי, אולי צריך למנות שם מאמן חדש לכל רבע, אבל ככל שהמשחק התקדם זה נראה כמו משחק שיגדיר את הקדנציה של ווימס במכבי. הוא נראה כמו מייקל ג'ורדן במשחק השפעת המפורסם, רק בלי הנקודות, האסיסטים, המנהיגות והניצחון. נותרה רק השפעת. ווימס, עם מטרה גדולה על גבו לפחות בציבור האוהדים ובתקשורת, הגדיל את המטרה עם כל איבוד כדור, חידד את החיצים עם כל החלטה בעייתית, והותיר בפני ההנהלה ובגאצקיס את ההחלטה שאולי זה ייגמר בסורי, ווימס, זה לא אנחנו, זה אתה.

וככל שגבר התסכול מווימס, גדל גם ההימור של ליאור ליובין להשאיר אותו על המגרש. למרות שליובין קר רוח בדרך כלל, נדמה שההחלטה הזו היתה מבוססת יותר על רגש ולא על היגיון קר רוח שלא מפחד לקבל החלטות קשות. ימי החנוכה החגיגיים בהיכל הפכו לימי החנוקח, כשכל אורחת לוקחת ניצחון ביד אליהו, הפסד בית חמישי, אופק אפור וזכרונות ישנים על קבוצה מנצחת.

שחקני העבר של מכבי ת''א בטקס לציון 40 שנה לזכייה בגביע אירופה צילום: דני מרון