מסכמים שנה: באר שבע כתבה היסטוריה, זהבי מודל לחיקוי
לכבוד סיום השנה האזרחית, אביעד פוהורילס בחר את האירועים המכוננים והאנשים המצטיינים של 2016 בספורט הישראלי. במוקד: האלופה מהנגב שינתה את כללי המשחק, מכבי ת"א סל עשתה את הכיוון ההפוך לימי אלי זינו. הפועל ת"א מחפשת את גולדהאר האח
1. זו היתה שנה מטלטלת בכדורגל שלנו. האירוע החשוב והמכונן היה זכייתה של הפועל באר שבע באליפות. אחרי שנים ארוכות בהקפאה/הפשרה/חימום יתר - הגיע לליגת העל שחקן חדש ששינה את כללי המשחק. אם לאורך שנות דור מכבי חיפה היתה השלוחה הצפונית, שאתגרה והתעלתה על בסיסי הכוח בתל אביב, ולעתים רחוקות את ירושלים - עכשיו לכדורגל הישראלי יש סוף סוף שלוחה דרומית עוצמתית שלא הולכת לשומקום בשנים הקרובות.
2. איש השנה שלי בכדורגל הוא ברק בכר. בגיל 37, הצעיר כל כך כדי לבנות אוטוריטה מקצועית משמעותית כל כך, בכר הפך על פיה את טבלת המאמנים הבכירים/מבוקשים ובנה סטנדרט חדש נדיר במחוזותינו. להבדיל מעמיתיו המאמנים, שרובם היו כוכבי כדורגל, הוא בא מהשורות האחוריות - ולאחר מסע לימודים יסודי בווסט פוינט של הכדורגל הישראלי, קרית שמונה, שהופכת בשנים האחרונות למעוז הכשרת המאמנים המשמעותי בישראל - פרץ את תקרת הזכוכית, הלך לבאר שבע והשאר היסטוריה, שממשיכה להיכתב בימים האלו.
3. מנהלת הכדורגל של השנה היא מעסיקתו של בכר, אלונה ברקת. הגברת אכלה חצץ מאז לקחה אל המועדון המרוסק לפני כעשור, ולאחר השקעה מאסיבית - המועדון מחזיר לה תמורה רגשית, מקצועית - ובזכות עונה אירופית פנומנלית, הוחזר גם חלק משמעותי מההשקעה. בזכות סביבת העבודה הזאת - באר שבע היא היום הדבר הכי חם בכדורגל הישראלי, וכנראה גם מחר.
4. האצטדיון של השנה. טרנר. בניגוד לעמיתיו שנחנכו בשנים האחרונות, וסבלו מיכולות מזוויעות של בעלות הבית (חיפה, פ״ת, נתניה) - טרנר הוא האנפילד הישראלי. המעבר מווסרמיל שסבל מדופק אפס, לסמבטיון החדש שהביא קהילות אוהדים חדשות, משפחות והוציא את באר שבע מאפילה לאור גדול - נותן לאלופה בונוס של 10 נקודות לפחות, במייסדי נוכח אובדן הביתיות של מכבי ת״א שאיבדה את בלומפילד.
5. זו היתה שעתו ושנתו הגדולה ערן זהבי, גדול שחקני הדור הנוכחי, שהכריזמה, החוכמה, וההתנהלות - הביאו אותו לאקזיט שספק אם יחזור עליו פעם כדורגלן ישראלי אחר. אובדן הדרך של מכבי ת״א בעקבות עזיבתו רק מעצימה את נוכחותו/נפקדותו של הבחור. לא מתתי על ההתבטאויות שלו (בעיקר בסכנין) - אבל בגדול הוא בעיניי המודל לכדורגלן ישראלי שצריך להיות - חכם ברגליים ובראש. דעתן ולא זומבי שבורח מתשובות. כמו שזה נראה - עוד רחוק מלומר את המילה האחרונה. בטח כשקרלוס מגיע לליגה שלו.
6. הפועל ת״א בדרך לאבד את מקומה בליגת העל. זו לא הפתעה עבורי. היה צריך להגיע לסוף להתנהלות השערורייתית לאורך שנים של המועדון הזה. רשימת האנשים שניהלו את העסק בהפקרות ארוכה, ואשמח שהם ישלמו על כך - אם כי הסיכוי קלוש. מבחינת תומכי המועדון, עדיף שישקיעו אנרגיות בבנייה וחיפוש בוס כדורגל מתאים - עשיר אבל מאוזן ומאופק, נרגש אבל סולידי, אוהד אבל לא פנאט, כריזמטי אבל לא חולה פרסום ותקשורת. בקיצור - כמעט בלתי אפשרי למצוא אחד כזה. יש מצב של מיטש גולדהאר יש אח?
7. מכבי ת״א סל שוברת העונה שיאים של התבזות. ארבעה מאמנים מתחלפים, ואנחנו עוד לא בינואר - האם מדובר בחיקוי דהוי של אלי זינו שהעסיק 16 מאמנים בווסרמיל? אחרי שנתיים בלי אליפות, ברור שהמותג נסדק אנושות. היורוליג העונה אבודה. המאמץ צריך להתמקד באליפות. גם היא הכי רחוקה מלהיות בטוחה.
8. במאבק הגדול על תשומת הלב הישראלית לגבי הענפים האולימפיים - משחקי ריו סימלו במידה מסויימת את שקיעת הגולשים לעומת זריחת הג׳ודו. ישראל חזרה עם שתי מדליות ובא לציון גואל. העובדה שהתפנינו לריב בין שני טיטאנים - אריק זאבי ואורן סמדג׳ה, מלמד שהג׳ודו הוא סחורה. יאללה סולחה.
טוויטר: (Aviad Pohoryles (@AviadPohoryles
אקו"ם