תורתו אמנותו: הבעיטות החופשיות של מסי
ככל שהקריירה שלו מתקדמת, כך הצליח הארגנטיני לשכלל את הבעיטות החופשיות לדרגה של שלמות. מהאימונים עם עגלות תינוק כחומה, דרך קבוצות הילדים של ברצלונה ועד לשיעור הפרטי מדייגו מראדונה. כך הפך הפרעוש לבועט הטוב בעולם
"ברכות על ההישג, אבל חסר לך עוד גול אחד כדי לעקוף אותי". המצייץ: רונאלד קומאן, נאחז בכוח ברגעי התהילה האחרונים שלו. השיא שבו החזיק - 26 שערים ממצבים נייחים לשחקן ברצלונה, הושווה על ידי לאו מסי, שהגיע לאותה הכמות בניצחון 1:3 על בילבאו שלשום.
להולנדי, בועט בחסד, אין באמת ספק שמלך השערים ומלך הבישולים של בארסה בכל הזמנים, מספר 10, יוסיף בקרוב מאוד לתארים שלו גם את התואר "שיאן הכיבושים של המועדון הקטלאני בבעיטות חופשיות".
כדי למנוע מלחמת אחים דיגיטלית, נתחיל מהסוף. 26 שערים בעשר עונות הם לא המון. יש כמה וכמה שחקנים בליגות הבכירות באירופה שכבשו יותר, ולמען הסר ספק: לכריסטיאנו רונאלדו יש 30 כאלה בשבע השנים שלו בריאל מדריד. אז מה מיוחד כל כך במסי? הנה תשובה חלקית: גם אם יחטיא את 241 הבעיטות הבאות, אחוזי הדיוק שלו יהיו גבוהים יותר מאלה של הפורטוגלי. במילים אחרות: לאו מסי הפך עם השנים לצלף. הוא שיפר את טכניקת הבעיטה עד כדי כך שכל שלושת שעריו ב־2017 הגיעו ממצבים נייחים שגובלים בשלמות.
הרומן של מסי עם הכדור המסובב החל עוד כשהיה ברוסריו. "הוא תמיד ביקש ממני שנלך לשחק בבעיטות חופשיות", שיחזר לאחרונה חואן קרוס לגיסמון, מחבריו הטובים של הארגנטינאי בקבוצת הילדים של ניואלס. לפי הסיפור שהפך לסוג של אגדה אורבנית, מסי בחר בלגיסמון כפרנטנר מכיוון שהיו לו אחים קטנים. את עגלות התינוק שלהם הפך לחומה, ואת הבובות הציב בשער הקטן שהחזיק חואן קרוס בגינה: "הוא היה בועט שעות, ככה בכל סוף שבוע".
המעבר לברצלונה בגיל צעיר אילץ את מסי לשים בצד את הזיקה לכדורים החופשיים. לחואנחו קלאוסי, שהפך לדמות קאלט בסיפור האגדה של כוכב בארסה, חלק גדול בכך. קלאוסי, היום שחקן הליגה האזורית בקטלוניה, שיחק עם מסי בקבוצת הנערים של המועדון.
עשור וחצי אחורה, כשאף אחד עוד לא ידע לאיזה כיוון תלך הקריירה של האחר, הרשה לעצמו חואנחו לקחת את כל הבעיטות החופשיות של הקבוצה. "מסי היה כל כך ביישן ושקט שהוא מעולם לא התלונן על כך", נזכר באחד מעשרות הראיונות שקיים השנה.
האמת היא שבאותם ימים הארגנטינאי לא היה מציאה גדולה בתחום הבעיטות החופשיות. גם כשעלה לקבוצה הבוגרת, ניסה קודם כל ללמוד מרונאלדיניו, דקו וצ'אבי כיצד עושים זאת נכון. היה זה בערך באותה תקופה שמסי החל לפתח אובססיביות לעניין.
הוא נשאר שעות אחרי האימונים ובעט בלי סוף ברגליים יחפות, כפי שעשו המומחים. נוסף על כך, נהג לצלם את הביצועים במצלמת וידאו ולעבור על הליקויים בבית. לכן לא מפתיע שהשער הראשון בבעיטה חופשית במדי בארסה הגיע רק באוקטובר 2008, העונה הראשונה של פפ גווארדיולה כמאמן, וכשרונאלדיניו ודקו כבר היו מחוץ למועדון. בנבחרת חיכה שריקלמה וטבס יפנו את הבמה, ורק ב־2012 בעט פנימה באמנות.
מבחינת הארגנטינאים, נקודת המפנה האמיתית הגיעה בכלל בחורף 2009. הנבחרת שהתה במחנה אימונים במארסיי, ובסיום אחד האימונים נשארו מסי, מאסצ'ראנו וטבס לאימון מצבים נייחים. עד כאן העובדות, כל השאר הוא בגדר האם אתם רוצים להאמין לארגנטינאים, הידועים בנטייה שלהם להפריז. בכל מקרה, לפי פרננדו סיניוריני, מאמן הכושר של הנבחרת, מסי איבד סבלנות לאחר בעיטה רעה וירד לחדר ההלבשה.
"תגיד לי, שחקן ברמה שלך מוותר לעצמו בצורה כזאת? תפסיק לבלבל בביצים ותחזור מייד להתאמן". כך, מילה במילה על פי ספרו הביוגרפי, שיכנע סיניוריני את הכוכב לחזור לדשא. שם חיכה לו המאמן הלאומי הטרי דייגו ארמנדו מראדונה לשיעור פרטי, אחד על אחד ברזי הבעיטה. האלוהים הראשון של הכדורגל הארגנטינאי הניח יד על הכתף של האלוהים השני ולחש באוזנו כיצד יש לנהוג בכדור בבעיטה חופשית. "שים את הרגל פה, לא חזק מדי, תרגיש את הכדור". מאז, אם תשאלו ברחובות בואנוס איירס, מסי הפך לבועט הטוב בעולם.
על אף הכישרון של מסי והכריזמה של דייגו, השיפור של מספר 10 הוא בעיקר תוצר של עבודה קשה, אימונים ארוכים ושאיפה למצוינות. עד כמה שמפתה לחשוב שהשחקנים הטובים בעולם נולדו כאלה, המציאות שונה לגמרי.
חורחה ולדאנו, שישן עם מראדונה באותו החדר ב־1986, סיפר עד כמה הוא נדהם לעבור במגרש האימונים של ריאל מדריד שעות אחרי שכולם הלכו הביתה ולראות שם את כריסטיאנו רונאלדו מתאמן על נגיחות עם אחד מעובדי המועדון. דיוויד בקהאם היה עובד באובססיביות על מצבים נייחים, וחואן רומן ריקלמה סיפר שבסיום כל אימון של ויאריאל היה חוזר למגרש עם דייגו פורלאן ושוער מחליף כדי לשייף את הבעיטות החופשיות.
גם מסי עושה זאת. זה לא בא לו בטבעיות. זאת גם הסיבה שמול קולומביה בנובמבר ומול בילבאו שלשום אחד האוהדים הצליח לצלם במכשירו הנייד את הארגנטינאי כובש בחימום מאותה הנקודה שבה יכבוש כמה דקות מאוחר יותר במשחק. אימונים מובילים לשלמות, ומספר 10 יודע זאת. "הוא השחקן הטוב בעולם. הכדור עומד או זז, זה לא באמת משנה לו", קבע לואיס סוארס.
כפי שנאמר בהתחלה, מבחינת מספר שערים, לאו מסי רחוק מהטופ של בועטי החופשיות העולמיים במרוצת השנים. עם זאת, בגיל 29 הוא החליט לשים דגש מיוחד על האספקט הזה של המשחק והתוצאה לא פחות ממרהיבה. נכון להיום, ואחרי שנים של אימונים וחזרות, קשה לחשוב על בועט מדויק. יותר ממסי בליגות הגדולות. לפעמים, כמו שאומר הפתגם, "זו לא הכמות, אלא האיכות".
אקו"ם