טעות לעולם חוזרת: כשגיא לוזון הפך ללוזר

הפועל ת"א לא למדה מהקדנציה הראשונה של המאמן שהוביל אותה ב-2008 למקום האחרון וברח. לוזון, השיג 13 נק' מתוך 33 אפשריות, ועזב בשנית מבלי לזקוף לחובתו בדל של אחריות. מה אלי גוטמן היה אומר על זה שלא ניסה? לפחות יש סוכן שיסדר את הג'וב הבא

תגיות: כדורגל ישראלי,גיא לוזון,הפועל ת"א כדורגל

גם כי אלך בגיא צלמוות, אירא.

"אני נשאר כי אני לא אחד שעוזב דברים באמצע. אני עדיין מאמין בי ובשחקנים, ואין לי ספק שהפועל ת"א לא תרד ליגה". את הדברים הללו אמר גיא לוזון, אך לא בשבוע האחרון וגם לא בעונה הנוכחית, אלא אי שם ב-2008, שלושה ימים לפני שהתפטר מאימון האדומים לאחר שהוביל אותם למקום האחרון בטבלת ליגת העל עם שישה הפסדים, שלוש תוצאות תיקו, וניצחון אחד בודד.

''לא אחד שעוזב דברים באמצע''. גיא לוזון נפרד מהפועל ת''א צילום: אנצו גוש

הקבוצה אמנם שרדה בלעדיו, אבל האוהדים ממתחם חודורוב לא שכחו לו את התקופה העגומה ההיא, קיללו אותו ורדפו אחריו עד לבלגיה - רק כדי להצטרף למחאת קהל סטנדרט ליאז' ולעזור בניסיונות לסכל את מינויו.
חלפו תשע שנים, ואותו לוזון נפרד אמש (חמישי) מהפועל ת"א כשהיא שוב בתחתית הטבלה, אבל הפעם כצדיק מעונה בעיני הקהל האדום, שכבר נותר אדיש לעוד אחד מבין רבים שהגיעו אליהם כמשיחים ובהמשך התבררו כנביאי שקר.

"לא ארד ליגה על לא עוול בכפי", הסביר את עצמו לוזון - כמו ילד שמתרץ למורה על כך שהוציאה אותו מהכיתה, למרות שחברו לשולחן היה בכלל זה שהתחיל לדבר איתו. הוא שכח שרק לפני ארבעה חודשים הוצג בהפועל ת"א, במסיבת עיתונאים הזויה מאין כמוה, ובישר כי יש לו סגל ששווה פלייאוף עליון ושהוא מאמין ביכולתו להציל את הקבוצה. ד'זה וו מישהו?

בפועל, המאמן הפנטזיונר והסגל ששווה פלייאוף עליון השיגו 3 ניצחונות בלבד, לעומת 4 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים (13 נק' מתוך 33 אפשריות), כולל תבוסה 5:0 בדרבי למכבי ת"א במשחק הבכורה שלו על הקווים. כך שגם אם 9 הנקודות לא היו יורדות, הקבוצה תחת הדרכתו הייתה ממוקמת כעת במקום ה-12 בליגת העל, 2 נקודות בלבד מעל הקו האדום.

אבל לוזון נכנס חזק לתפקיד המסכן ותירץ את המצב, מבלי לקחת בדל של אחריות על חוסר היכולת שלו למצות את פוטנציאל הסגל שכולל את חן עזרא, עמרי אלטמן, אריאל הרוש, אדי גוטליב ושאר החברים, שמהם בהחלט היה אפשר להוציא הרבה יותר, גם אם לא פלייאוף עליון.

גם עיתוי העזיבה שלו, ערב לפני משחק הגורלי מול קרית שמונה, היה צעד בוטה של התנערות ממה שעולל בתקופתו לחיה הגוססת שנקראת הפועל ת"א. הרי מבחינתו ההפסד היה צפוי מראש, כשבהרכב שיחקו צעירים אלמוניים כמו רז שלמה, דסליי טגניה, איציק שולמייסטר, שי אליאס ועדן הרשקוביץ׳. אז למה שיזקוף אותו לחובתו?

פרט קטן שממנו המאמן התל אביבי (לשעבר) התעלם – ב-11 של היריבה מהצפון פתחו אמיר נאסר, יוגב הזוהרוי, אורן ביטון, עדן שמיר ועומר צלישר, שחקנים צעירים שאיזי החליט לטפח. כך שאם לוזון היה מאמין בכישרונות הצעירים שלו ומשדר שזה הצ'אנס הגדול של חייהם, אולי התסריט שנכתב עם סוף רע היה משתנה ונותן תקווה לעתיד.

אך גיא לוזון, שכבר התרגל לדמותו הטרגית של איוב, לא היה מוכן לקבל עליו דמות של גיבור חדש ובחר לעזוב. כי למה להסתמך על יכולותיו כשיש סוכן כמו דודו דהאן שיסדר את הג'וב הבא? אולי אם היה מקשיב למנהלו המקצועי בעבר, אלי גוטמן, שאמר בפרידתו מהנבחרת: "כישלון הוא מי שלא מנסה", היה נוהג אחרת ולא מתנהג כלוזר. ואולי לא. הרי לוזון אמר דברים דומים ב-2008, ועזב אחרי שלושה ימים. טעות לעולם חוזרת – והיא של הפועל ת"א שבטחה בו בשנית.