
זה סיפור עצוב של חורף: הפועל ת"א בדרך ללאומית
האדומים הפסידו 1:0 בדרבי למכבי ת"א, ולמרות המחמאות להן זכו – הסך הכול עצוב ומדכא. מינוי מנחם קורצקי הוא רק סידור זול, האחים ניסנוב מבינים שחלום הכדורגל יכול להפוך לגיהנום וקצב צבירת הנקודות לא מספק. התחזית: גם אם הקבוצה תשרוד, היא תרד ליגה
עוד דרבי עבר. התחזיות הקודרות על שבירת שיא ה-5:0 שהושג פעמיים, לפני 46 שנה, והעונה הנוכחית, התבדו. מכבי פירקה את הפועל 0:1, ג׳ורדי קרויף ניגש למנחם קורצקי והחמיא לו על העמידה של הקבוצה שלו, פה ושם דחף שחקנים ללכת להודות לקהל - אבל הסך הכול עצוב ומדכא. הקהל הענק של הפועל ת״א ממשיך לתת את הטון באצטדיון, ובמגרשים בכלל. העונה, חוץ מאוהדי באר שבע, הוא נותן הצגה. היחיד במועדון שנותן הצגה.

אין מנוס מירידת ליגה. שחקני הפועל ת''א מאוכזבים
צילום: דני מרון
מנחם קורצקי. מדהים איך הבחור הצנוע משכונת מורשה ברמת השרון, מחזיק כבר בקורות חייו משרות בבית״ר ירושלים והפועל ת״א. אין לי חצי תלונה אליו. הוא חרוץ ואמביציוזי, אבל הסיפור הזה מלמד על קריסתם של המועדונים הגדולים. לפני 10 שנים אימנו שם מאמני הצמרת של הכדורגל הישראלי. היום מדובר בסידור נוח ובעיקר זול לבעלים, פעם זה אלי טביב, פעם האחים ניסנוב.
מעמד המאמן בישראל מל. אין מעמד, הוא בעצם שוכב על הדשא. כל מי שנחשבו מאמנים גדולים או בכירים, נפלטו החוצה. רובם בני שישים פלוס, חלקם כבר קרוב לשבעים, אבל עדיין במלוא כוחם וחושיהם - ביניהם לבין מי שמחזיק היום במועדונים, אין קשר כמעט. הבעלים מעדיפים מאמנים שאפשר לתמרן, לנהל, להורות להם את מי להכניס ואת מי להוציא. גם יעקב שחר נכנס לחדרי ההלבשה, אבל אצלו יש כבוד ניכר כלפי המאמן, אגב, גם לצעירים הכושלים שעבדו אצלו. לפעמים הם סבלו מעודף כבוד שיענקל׳ה הרעיף עליהם.
הפועל ת״א תשחק, אם בכלל, בעונה הבאה בליגה השנייה. אין אופציה אחרת. יש לה עכשיו 7 נקודות וכדי רוק תזדקק לעוד 30. בקצב הצבירה הנוכחי שלה, ספק אם תגיע ל-20.
האחים ניסנוב, ושותפיו האחרים גולדנברג ותושב. הטענות אליהם צריכות להיות די קטנות נכון לעכשיו. נכון שהידע והיכולת שלהם לנהל קבוצת כדורגל, בוודאי קבוצה במשבר קולוסאלי כמו זה, שואף לאפס, ולא משנה כמה אנשי עסקים טובים הם. כי למדנו כבר שכדורגל הוא עסק שאין דומה לו במשק, בשוק, בחיים. הוא עונג גדול שיכול מאוד בקלות להפוך לגיהינום.
לאחים ולשותפיהם יש תפקיד אחד משמעותי בדברי ימיה של הפועל ת״א - לשאת את הפצועה האנושה הזאת על גבם, לגדה השנייה של התעלה. כרגע הם נמצאים עמוק בבוץ, כשכל הסכנות מרחפות - אבל הגעתם של הניסונובים נועדה בעיקר למשוך זמן. או שהסוס ימות או שהפריץ ימות, או שעדיף שייוולד איזה פריץ עם ממון שיחליט שהוא אוהד הפועל ובא לו עליה.
בינתיים האגדות היפות שמספרים כל השנים, על זה שהפועל ת״א הוא מועדון מקושר, ואוהדים אותו כל המי ומי - הן טובות למדורי רכילות עם צילומים של סלבריטיס כמו קיציס, מיקי חימוביץ׳ ואבי קושניר. בתכל׳ס את הפועל נושאים בשנים האחרונות אנשי עסקים מיוזעים ובעלי חן מוגבל. אוסף השחקנים שהסתובב בשנים האחרונות היה במקרה הטוב מוגבל ובעייתי. גם אם היו כמה טובים ומוכשרים - לא היה להם שום סיכוי למשוך את העגלה במציאות הנוראית.
ויש את גיא לוזון שגם הוא נחשב היסטוריה רחוקה, ואלי גוטמן - שבכלל כבר לא זוכרים איך הוא נראה, ובוודאי איך הוא נשמע. זהו סיפור עצוב של חורף. לא יותר. המשחק הבא מול היריבה העיקרית על ההישרדות. אשקלון. הו הא מי זה בא.
טוויטר: (Aviad Pohoryles (@AviadPohoryles

חרוץ ואמביציוזי אבל לא מספיק. קורצקי מודאג
דני מרון