ניין אילבן: מה עושים בעלי התפקידים במכבי?
הצהובים התרסקו באיסטנבול כשהובסו ב-39 הפרש מול גלאטסראיי האחרונה ביורוליג. הקבוצה זקוקה לריפוי מעמיק, אבל העומדים בראש ממשיכים לקבל החלטות גרועות ומנווטים את הטיטאניק לתוך קרחון בלב ים. וגם: המומנטום בכדורגל עובר מבאר שבע לתל אביב
1. 63:102 זו תוצאה שבקושי רואים ביורוליג. רואים, אבל בקושי. בדרך כלל כשקבוצות על מסוגן של ריאל או צסק״א, פוגשות את מילאנו או גלאטסראיי. אבל לא כשמקום לפני אחרון פוגש את השכן שלו. זה קרה אתמול. גלאטסראיי, אולי החלשה בבית יחד עם מילאנו, מרסקת את מכבי ת״א, מהבוקר הזה, מכבי היא החלשה בבית - ב-39 נקודות הפרש. 39 זה אפילו יותר אכזרי מ-40. זה הפרש שאתה צריך לחשב , להוריד 102 מ-63. חשבון של כיתה ד-ה, לא פשוט.
היו למכבי שנים רעות לאורך הדור האחרון - אבל עושה רושם שאלו הימים הגרועים ביותר מאז הפכה להגמוניה. נכון שאתה מסתכל על טבלת ליגת העל המקומית ורואה אותה עדיין ראשונה, ומועמדת ראשית לזכות השנה באליפות אחרי שנתיים של אובדן - אבל כשמסתכלים על המושג מומנטום - היתרונות שכביכול יש לה, הם עכשיו ממנה והלאה. מדובר במועדון כדורסל מרוסק, מנוון, שאיבד את הכיוון ועלה של קרחון או שרטון בלב ים. השאלה הגדולה היא איך להציל את הטיטאניק הגדולה והמסואבת הזאת, ואיך לשחרר אותה מהמבוכים האפלים שמהם היא מורכבת. האם הדבר הכי טוב מבחינתה הוא לא לפרק ולהרכיב מחדש, תוך כדי תנועה?
ברור שתוך כדי תנועה, כי לא יעלה על הדעת שמכבי תוותר על האלמנט התחרותי שכה טבוע בדי.אן.איי שלה, ותתפנה לריפוי וניתוח מעמיק. העניין הוא במקבלי ההחלטות, המנהלים המקצועיים, עוזריהם, המתווכים, ומולם בעלי הקבוצה, המשקיעים שמעורבבים גם הם בהחלטות המקצועיות כבר שנים ארוכות - ופוררו עד כדי חוסר אפשרות לזיהוי - את המדרגים המקצועיים, את ההיררכיות.
במקום העבודה הווירטואלי הזה המכונה ״מכבי ת״א - אתה נכנס לאולם גדול ולא יודע מה תפקידם המדויק של האנשים שמסתובבים שם, ושמותיהם רשומים על דלתות המשרדים. מה תפקידו האמיתי של שמעון מזרחי, מה דייויד פדרמן עושה, כמה השפעה והחלטה יש לוויצ׳יץ׳, לאבי אבן. האם מספר הטלפון של שמלוק שרשום בפנקס של מזרחי הוא עדיין בעל חמש ספרות, או ששמעון עדכן אותו ב-18 השנים האחרונות. האם פיני, צביקה, רלף, אברהם חמו ואריה דוידסקו עדיין מועמדים לאמן באיזושהי קונסטלציה?
102:63 זה ניין אילבן חדש בימי חייה של מכבי. אתמול חזרו ל-125:78 במדריד לפני 41 שנה. רק הוא היה עצום ומחפיר מזה של אתמול, אבל אל תשוו את מכבי של אז, עדיין בלי תואר אירופי אחד - למעצמה שנבנתה שם מאז. ה-39 אתמול משול ל-60 של אז.
המאמן של מכבי אז, פרד דווילי, לא חזר בכלל מהנסיעה הזאת, אחרי שהחליט לרוץ מול שחקני הסופה של ריאל בראבנדר ושצ׳רביאק. החליף אותו רלף שאחרי שנה הפך את מכבי לסיפור אחר. מה שאומר שאפשר לצאת מחורבן, ואפילו די מהר - אבל לא בכלים הנוכחיים, לא בשחקנים שמשחקים על הפרקט, ולא עם מקבלי ההחלטות, שמקבלים בשנים האחרונות את ההחלטות הכי גרועות שיש על כדור הארץ.
אני רואה את ההתגוללות הקבועה מתוך הקבוצה כלפי הזרים האמריקנים, או הגרמני שהלך לבאיירן. ההתגוללות מוצדקת. מי שיוצאים כמעט תמיד נקיים למרות חולשתם המחרידה הם הישראלים. בכל פרמטר הם חלשים ונרפים לעומת עמיתיהם המקומיים ב-15 הקבוצות האחרות. על כל חמישה משחקים רעים, גל מקל נותן משחק אחד סביר וגונבי הדעת מתעוררים מסביב. או גיא פניני שעושה קריירה מעולה מגניבת דעת. הישראלים של מכבי הם צרה, פחות טובים מישראלים בקבוצות ישראליות אחרות.
בגצקיס? תמיד יש למאמן חלק בבלגן. אבל הוא הגיע לחורבן מושלם. החלק שלו בהתרסקות זניח.
מה יהיה? ירושלים ניצחה אתמול את זניט כמעט ב-20 הפרש. היא מתגבשת כקבוצת מאני טיים סבירה. כמו שזה נראה כרגע - אין למכבי 50 אחוז ועוד 1 לזכות אפילו באליפות כאן. שלוש שנים רצופות אולי בלי. פשששש.
2. באר שבע גם השנה לא תזכה בגביע. השליטה שלה בשנתיים האחרונות לא באה לידי ביטוי בגביע. היא נשארת בינתיים עם גביע בודד מימי ג׳ובאני רוסו וסיאד חלילוביץ׳ אי שם בשנות ה-90. ג׳ובאני רוסו - עברו כבר 20 שנה. וואו.
אתמול היא הפסידה בטרנר לקריית שמונה, הקבוצה הכי מוזרה בכדורגל הישראלי. קבוצה בלי קהל, בלי עיר, עם בעלים מיוחד מאוד שלפני חודשיים הודיע על פרישה, חצי פרישה, פיטר מאמן במחצית, שלח הביתה מאמן אחר שהוא חבר כמו אח - וכשניסה להחזיר אותו, התפשר על עוזרו תומר קשטן שלא מפסיק לנצח מאז ומחזיק בסטטיסטיקה מטורפת.
יחסית לשנים שהיא בליגת העל, קריית שמונה היא טורפת תארים. מגביע הטוטו הצנוע ועד גביע המדינה ואליפות. לא ייאמן כשלוקחים בחשבון את המימדים ומהיכן היא באה. ברור שהכול קם ונופל על הרעב הבלתי נגמר וההבנה של איזי שירצקי בענף. גם אלי טביב מבין בכדורגל, אבל המסירות שלו לבית״ר, המחויבות שלו לקידום האינטרסים של המועדון היא אפסית לעומת שירצקי. איזי חושב כל הזמן איך להשביח ולהשאיר את קריית שמונה רלוונטית. הוא עושה צעד אחד החוצה, ואז עושה שני צעדים קדימה למרכז הבמה. הוא עלה לרבע הגמר ולא יעצור מבחינתו עד שיביא עוד גביע. ולמרות הגביע הזה הוא יגיד שהוא לא מופתע מכלום. הוא חשוב כאילו הוא מכבי ת״א או באר שבע.
המומנטום בין שתי הגדולות עובר מעט לכיוון מכבי ת״א. הפער בליגה שש בלבד, מכבי חזק בגביע ובאר שבע לא. באר שבע מעמיסה על עצמה לא מעט פציעות וגם עימותים נמשכים עם הכוכבים שלה ברדה ובוזגלו. בתקופה ההגמונית הקצרה שלה - אלו השבועות המאתגרים ביותר עבור האלופה, ועבור ברק בכר ומעסיקתו אלונה ברקת. תוסיפו לזה את החזרה לזירה האירופית והעמסה נוספת - וזו תהיה עבור מכבי ת״א המתרעננת של ג׳ורדי קרויף הזדמנות שלא חשבנו עליה רק לפני שבועיים שלושה.
טוויטר: (Aviad Pohoryles (@AviadPohoryles
אקו"ם