איש הקרח: ברד סטיבנס מוכיח שאפשר גם אחרת
מבט קפוא, מינימום רגש ואמונה בתהליכים. מאמנה של בוסטון, שידריך את נבחרת המזרח, הוא כל מה שסופ"ש האולסטאר לא מייצג
ברד סטיבנס הוא איש של ניואנסים קטנים, כאלה שניתן לזהות רק בצפייה שנייה ושלישית בווידאו - פעולה שהפכה אצלו לתחביב, כך על פי האגדה, עוד כשהיה ילד שאגר משחקי כדורסל מוקלטים בפרברי אינדיאנפוליס.
כשרג'י מילר יקלע את השלשה הכי מפורסמת בתולדות אינדיאנה, בגמר המזרח של 1998 מול שיקגו, סטיבנס ישים לב דווקא לעמידה הקפואה של לארי בירד, מאמן הפייסרס, רחוק ממרכז ההתרחשות. "הוא פשוט עומד שם ולא זז," סיפר בהשתאות לפני שנה ,ESPN-ל "כאילו כלום."
לסטיבנס היו לא מעט הזדמנויות העונה לדמיין עצמו קופא מעונג, "כאילו כלום," כמו בירד, האילן המושלם להיתלות בו כשאתה מאמן את בוסטון סלטיקס. ככה זה כשהקבוצה שלך קולעת יותר מכל אחת אחרת ברבע הרביעי 29.1) נק,(' אבל אתה מדגמן חזות של איש קרח על הקווים - עם בייבי-פייס שמסגיר יותר את התואר בכלכלה מאשר תשוקה ספורטיבית. בליגה שתחגוג במוחצנות החל מהלילה את אירועי האולסטאר, יבלוט מאמן המזרח, ילד טוב בן 40 בלבד שמתמחה בשליטה ברגשות.
אבל לא רק בזה, מסתבר. במובנים רבים, סטיבנס ובוסטון הם הדוגמה החיה לכך שקיימת אלטרנטיבה לתרבות ה"הכל או כלום" שדי השתלטה על האן.בי.אי - או שמגייסים כוכבים או שמתבזים בדרך לבחירות דראפט גבוהות. בארבע השנים מאז קיבל את התפקיד ביצע המאמן התקדמות הדרגתית - מעונה של 25 ניצחונות ב-2013-14 לקצב של 58 בעונה הנוכחית במקום השני במזרח. כל זה כשהחמישייה שלך מורכבת משלושה שחקנים שנבחרו בסיבוב השני של הדראפט (אייזאה תומאס, ג'יי קראודר ואמיר ג'ונסון) ואולסטאר לשעבר שנמצא מעט מעבר לשיא (אל הורפורד.(
כשסטיבנס הגיע לבוסטון בקיץ 2013 הוא תויג אוטומטית כחלק ממגפת הניתוחים הסטטיסטיים שכבשה את הליגה. הנה בא לו עוד גאון מתמטי, שהוביל מכללה די אלמונית כמו באטלר לשני גמרים רצופים ומאיים לעשות דברים דומים גם בסלטיקס. אולי בגלל זה היה חשוב לו להוכיח שלפני המספרים, הוא קודם כל איש של אנשים כפי שהסביר לפני מספר חודשים: "אני יכול לקבל את כל המידע בעולם, אבל אתה עדיין צריך להעביר את זה לראש של השחקנים."
ארבע השנים האחרונות הוכיחו שהוא די הצליח למצוא את שער הקסמים לאותו ראש. כשכוכב בסדר הגודל של קווין דוראנט שוקל לשחק אצלך, תסריט ממש לא מופרך בקיץ האחרון, כנראה שאתה עושה משהו נכון, גם אם לפעמים זה אומר לעשות פחות. לא מזמן סיפר סטיבנס על חוויית ילדות מעצבת מימיו כמגיש בקבוצת בייסבול שאותה אימן אביו. "הוא לקח פסק זמן רגע לפני זריקה מכרעת ואני כבר התכוננתי לנאום מוטיבציה. הוא ניגש אלי, שאל אותי אם זכרתי להאכיל היום את הכלב, עניתי שכן, ואז הוא הסתובב והלך. לפעמים כל מה שצריך זה צעד אחורה כדי לחזור למציאות."
מקצועית, בוסטון עדיין זקוקה לכוכב כדי לאיים באמת על התואר. כל המרכיבים האחרים קיימים: היסטוריה, בסיס טוב ומתברר שגם מאמן. "מתי בכל זאת תאבד את זה על הקווים,"? נשאל סטיבנס בעונה שעברה. "כשנזכה באליפות," השיב.
אקו"ם