ארגנטינה מציגה: הכדורגל מושבת כליל
דווקא במדינה שחיה ונושמת כדורגל כמו ארגנטינה, סופרים כבר 70 ימים בלי משחקים. השחקנים שובתים על רקע כלכלי, ההתאחדות לא מוצאת פתרונות, ואיזה מסכנים האוהדים
בכל אחד מביקוריי הרבים בארגנטינה קיבלתי תמיד תחושה נפלאה, שכל הזמן משחקים שם כדורגל. בין שמדובר בליגה, גביע, טורניר חורף, קיץ, סתיו או אביב - בכל רגע נתון יש משחק לצפות בו, באיצטדיון או בטלוויזיה. ההרגשה הכללית היתה שאם אין כדורגל זמין, הארגנטינאים מסוגלים להשתגע. להפוך לוקוס. ממש ככה.
ולכן, את המצב הנוכחי במדינה חולת הכדורגל אפשר להגדיר אך רק כשיגעון. בסוף השבוע האחרון הליגה היתה אמורה לחזור מהפגרה, שהיתה עתידה להסתיים בתחילת פברואר, אך ברגע האחרון ארגון השחקנים הודיע פעם נוספת על שביתה. עם העצירה הנוכחית, הליגה המקומית סוגרת כבר 70 ימים בלי משחקים, כאשר גם בליגות הנמוכות עצרו הכל וממתינים לפתרון של הקונפליקט הגדול.
בסיסו של הקונפליקט הוא כמובן כלכלי. השחקנים, בעיקר בקבוצות מליגת המשנה, דורשים לקבל את מלוא שכרם, שלו הם ממתינים כבר שבועות ואף חודשים ארוכים.
בשישי האחרון הממשל הפקיד למועדונים סכום של 350 מיליון פסו (22.5 מיליון דולר) כתוצאה מהתרת חוזה זכויות השידור של הליגה, אך מתברר שהכסף הזה או שלא הספיק או שלא באמת הגיע לכיסם של השחקנים. מושחתים, כידוע, לא חסרים שם.
כל ניסיונות השכנוע והלחץ שהופעלו על השחקנים לא הועילו, ונציגם סרחיו מרצ'י הבהיר: "הם לא דורשים בונוסים מטורפים וסכומי עתק, אלא שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו. עד שזה לא יקרה הם לא יחזרו לשחק כדורגל".
המשבר היה יכול להיפתר מהר במדינה עם התאחדות מתפקדת, אך זה רחוק מלהיות המצב בארגנטינה. למעשה, אצל מי שהביאה לעולם את מסי ומראדונה אין כרגע נשיא התאחדות, ומי שמחזיקים במושכות הם נציגים שנבחרו על ידי הגוף המכהן של פיפ"א. בסוף החודש צפויות להיערך בחירות, אך גם לפני שנה היו, והן הסתיימו בשוויון 38:38 אף על פי שהיו 75 מצביעים בלבד. אין פה טעות חשבון, קראתם נכון.
הכאוס כרגע הוא מוחלט. בשישי פירסמה ההתאחדות הודעה ש"קבוצות שלא יתייצבו למשחקים ייענשו", אך 24 שעות אחר כך הודיעה כי היתה זאת טעות. חוסר הוודאות הוביל לכך שקבוצות כמו בלגרנו וגודוי קרוס טסו ברחבי המדינה והזמינו מלונות כשאין להן מושג אם משחקים או לא.
מכיוון שהשחקנים המקצוענים שובתים, קבוצות תיכננו לשתף ילדים בגיל 14 כדי להימנע מעונש, אבל בסופו של דבר לא היה צורך בכך. "שום דבר כבר לא מפתיע אותי במדינה הזאת", סיכם את המצב קרלוס ביאנצ'י, מאמנה לשעבר של בוקה וולס.
לא ברור למה, אבל בהתאחדות ממשיכים להאמין שיש פתרון ושבשבוע הבא חוזרים לשחק. במקום זה, אולי כדאי שבמדינה מטורללת כמו ארגנטינה יסתכלו קודם על מה שאין, וכרגע אין נשיא התאחדות, אין גוף שידור לליגה, אין כסף והכי גרוע: אין כדורגל.