גבירותיי ורבותיי, מהפך: ברצלונה תצליח להדהים?
מעולם לא קרה בליגת האלופות שקבוצה הצליחה למחוק הפסד בארבעה שערים בשלבי הנוקאאוט • אך לברצלונה יש מהיכן לשאוב תקווה: על שלוש קבוצות שעשו את הבלתי יאומן במפעלים של אופ"א • הערב ב-21:45: פ.ס.ז' מגיעה לקאמפ נואו. איך זה ייגמר?
לידיעת אוהדי ברצלונה האופטימיים: מעולם לא קרה שקבוצה מחקה הפסד בהפרש ארבעה שערים בשלב נוקאאוט במסגרת ליגת האלופות לדורותיה. שניים ושלושה שערים כן, ברצלונה עצמה עשתה זאת כמה וכמה פעמים, אבל ארבעה לא. ובכל זאת, יש לקטלאנים מהיכן לשאוב תקווה: במפעלי אופ"א השונים זכורים שלושה מקרים בהם קבוצה עשתה את הבלתי יאומן וביטלה הפסד ארבעה שערים בגומלין. איך זה קרה? האם יש מכנה משותף? מה אפשר ללמוד מאותם קאמבקים היסטוריים? הנה התשובות.
זו היתה השנה השנייה של גביע המחזיקות עליו השלום, ובאותה תקופה טרם חל חוק שערי החוץ. עצם ההגעה של ליישואס למעמד היתה הפתעה בפני עצמה לאחר שהקבוצה הקטנה מצפון פורטוגל גברה 0:2 על פורטו בגמר הגביע שנה קודם לכן.
הסיבוב הראשון זימן לה את מחזיקת הגביע השוויצרי, לה שו דו פונד, היום בליגה השלישית, אבל אז פעמיים אלופה ושש פעמים מחזיקת גביע. תחילתו של המשחק הראשון בסטאד דה לה שרייה לא בישרה על שיקרה בהמשך. לאחר 1:2 למארחים בתום מחצית ראשונה שקולה, הגיע בליץ של ארבעה שערים בין הדקות 51 ל-67 העלה את השוויצרים ל-1:6. כשמנואל אוליביירה צימק ל-2:6 חמש דקות לסיום חשבו כולם שמדובר בשער לפרוטוקול בלבד.
גם בגומלין, כשמנואל אוליביירה כבש צמד שהעניק לפורטוגלים יתרון 0:2, מעטים האמינו שהמהפך אפשרי. צריך לזכור שבהיעדר שערי חוץ, ליישואס היתה חייבת חמישייה מבלי לספוג. דקה בתוך המחצית השנייה אוליביירה עשה 0:3, חלפו שש דקות ו-ונטורה כבש את הרביעי.
בשלב הזה השוויצרים איבדו את הביטחון ועשרים דקות לסיום ספגו את החמישי מרגלי הכוכב אוליביירה. עד ליום זה, מדובר במהפך הגדול שהתרחש ללא חוק שערי החוץ. הפורטוגלים המשיכו עד לרבע הגמר שם נכנעו למוטור ינה המזרח גרמנית (היום קרל צייס ינה), שאילצה את ליישואס הקטנה לקיים את שני המשחקים על אדמת גרמניה.
מה ניתן ללמוד מקאמבק זה? שאננות של היריב הכרחית, כמו גם שערים מוקדמים שיפעילו לחץ. חוסר הכרת היריבה יכול לעזור, אך אין זה מהמקרה אצל ברצלונה.
בקיץ 1984 מונה אלן מולרי למאמן ק.פ.ר במקומו של טרי ונבלס, שהוביל את הקבוצה למקום החמישי ולגביע אופ"א, הישגים שסידרו לו ג'וב בברצלונה.
"אני רוצה ניצחון בהפרש שני שערים כדי להוציא את העוקץ מהגומלין", אמר מאמנה לשעבר של קריסטל פאלאס לפני המפגש מול היוגוסלבים המצוינים, ואחרי שקבוצתו כבשה שביעייה לרשת של קבוצה איסלנדית סיבוב קודם לכן. האנגלים נאלצו לנדוד להייבורי של ארסנל, מאחר שאיצטדיונם, "לופטוס רואד" הסינטטי לא קיבל את אישור אופ"א. בעקבות כך רק 7,000 צופים ראו את ההצגה הגדולה שענתה על מבוקשו של מולרי בריבוע. במקום הפרש שני שערים, קיבל המנג'ר הפרש ארבע. 2:6 מרשים כשגם ג'ון גרגורי מיודענו עולה על הלוח.
בדיעבד, יגידו שחקני ק.פ.ר על אותו ניצחון ענק ש"הוא היה יותר מידי טוב, היינו בטוחים שכבר עברנו". מול 45,000 צופים בבלגרד, הרגליים של האנגלים קפאו בגומלין. "מעולם לא חוויתי אווירה מחשמלת שכזו", הודה בסיום מולרי; "זה היה גדול על החבר'ה הצעירים שלי". כבר אחרי 47 דקות פרטיזן הוליכה 0:3, ועשרים שלוש דקות לסיום זיבקוביץ' השלים את המהפך. בסיום, לאחר שיחה בת 40 דקות עם שחקניו בחדר ההלבשה, התייצב מולרי מול התקשורת והכריז. "זה המשחק הגרוע בחיי".
מה ניתן ללמוד מקאמבק זה? עניין השאננות שוב היה גורם מכריע, אך במקרה של פרטיזן בלגרד לקהל ולאווירה הביתית היה חלק גדול מאוד במהפך. הקאמפ נואו יכול להיות רועש, אבל קשה להאמין שהוא ישתק את שחקני פ.ס.ז' המנוסים.
"הייתי שחקן נבחרת, שיחקתי בשני גביעי עולם וזכיתי בהמון תארים, אבל הקאמבק הזה עולה על הכול". אם חואניטו אומר משפט שכזה, חייבים להאמין לו. שחקנה של ריאל מדריד לשעבר הוא הסמל לרוח הלחימה של המועדון, לגישה שהכל אפשרי וששום פער אינו גדול על הבלאנקוס. וחואניטו באמת ראה הכול. הוא היה שם ב-1980 כשריאל הפסידה בסקוטלנד 2:0 לסלטיק וניצחה 0:3 בגומלין, וגם ב-1987 כשהפסד 4:2 לכוכב האדום בבלגרד נמחק עם 0:2 בברנבאו.
בין לבין הוא נכח במסע המדהים לזכייה בגביע אופ"א של 1985 שהחל בסיבוב שני עם הפסד 3:1 לרייקה בקרואטיה וניצחון 0:3 בגומלין, נמשך בסיבוב שלישי עם הפסד 3:0 באנדרלכט ו-1:6 בגומלין והגיע לשיא בחצי גמר: הפסד 2:0 לאינטר במילאנו ו-0:3 בגומלין. ולמרות הכל, חואניטו בחר בניצחון על מנשנגלדבאך שנה לאחר מכן כגדול מכולם והנה למה.
הגרמנים של יופ היינקס נראו נהדר באותה שנה, הם גברו על לך פוזנן והביסו את ספרטה רוטרדאם בסיבובים המוקדמים, ובמשחק הראשון בגרמניה תקפו בזעם וכבשו חמישייה לרשת של חוסה מנואל אוצ'וטורנה. 1:5 בסיום נראתה כמו תוצאה מבטיחה למדי מבחינת גלדבאך.
אולם הגומלין הפך עם הימים לאחד המשחקים המכוננים בבניית תדמיתה של ריאל מדריד ככול יכולה. הברנבאו רתח באותו יום בדצמבר 1985, משאיר רק אופציה אחת: רמונטאדה. חורחה ולדאנו כבש שני שערים עד לדקה ה-18, ונדמה היה שהשניים הבאים הם רק עניין של זמן. בסופו של דבר הם גם הגיעו באדיבות הקפטן קרלוס סנטיאינה, בדקות ה-76 וה-88. ביתרון 0:4, כשהקאמבק הושלם, חואניטו הוחלף רק כדי להודות לקהל על ערב היסטורי.
מה ניתן ללמוד מקאמבק זה? אמונה וניסיון יכולים בהחלט לעזור, ומזה יש לברצלונה בשפע. כמו במקרה פרטיזן בלגרד, הקהל הוא פקטור משמעותי. עוד יכול להועיל: שחקן שכתוב לו ווינר על המצח, כזה שיכול להעביר זאת לחבריו לקבוצה. אפשר להתווכח עם מסי הוא כזה, מילאן תגיד לכם שכן.
לסיום, משחקי יום שלישי הוכיחו שמהפך הירואי בנוקאאוט האלופות הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית. דרושים לשם כך 90 דקות ריכוז, אפס טעויות והרבה מזל. על הנייר, הסיכויים של ברצלונה הערב הם משהו בין 0% ל-1%, אבל מטרת התקשורת צמאת הרייטינג היא לבשר לכם שקלישאת ה"הכל אפשרי בכדורגל" היא אכן אפשרית.
אקו"ם