אבירם זליקוביץ': "ירושלים היא הגשמת חלום"
ההגעה לבירה: "כבר שמעתי בתקשורת שאני לא מתאים". העזיבה את הרצליה: "לא השתלבתי". ומעמד הכדורסלן הישראלי: "לא צריך את החוק הרוסי, אבל את הקבוצות לא מעניין לטפח שחקנים". אבירם זליקוביץ' יערוך במוצ"ש בכורה נגד הפועל ת"א: "הפריצה האמיתית עוד לפניי"
מעבר של שחקן ישראלי מקבוצה לקבוצה באמצע העונה הוא אירוע די נדיר, אבל בעונה הפכפכה כל כך של הפועל ירושלים בזירה המקומית, הגעתו האחרונה של אבירם זליקוביץ' מבני הרצליה היא כמו אוויר לנשימה. בראיון ראשון מאז הצטרף לאדומים, הוא אומר ל"ישראל היום:" "הפריצה האמיתית שלי עוד לא הגיעה, אני מקווה שאוכל לעשות אותה בירושלים."
בארבע השנים האחרונות זליקוביץ' ('מ 1.92 ,27) הפך לקפטן ולמנהיג של בני הרצליה, אך דווקא בעונה נהדרת של הקבוצה הוא מצא את עצמו מחוץ לעניינים, למעט משחק אחד טוב - איך לא - נגד ירושלים.
"חזרתי מפציעה לא פשוטה לתוך קבוצה שכבר רצה והסתדרה בלעדיי, ואולי לא זקוקה לי כל כך," הוא מסביר, "עשיתי הכל כדי לחזור כמו שצריך, אבל מקצועית לא הצלחתי להשתלב. הרצליה היתה עבורי בית ומשפחה, אבל הגעתי לשלב שמיציתי את עצמי והייתי צריך לעזוב."
כל הישראלים שירושלים הביאה חתמו לכמה שנים. אתה חתמת רק עד סוף העונה, זה אומר שבעצם מדובר במעבר זמני?
"גם אם זה לחודש או לחודשיים, הפועל ירושלים זה הגשמת חלום. העובדה שמדובר בהסכם קצר לא בהכרח רעה, גם מבחינתי זה סוג של מבחן. אני בא למקום חדש, לעיר חדשה, וזאת הזדמנות לראות את זה מתנהל טוב גם עבורי. קלי לי להתחבר לאנשים ולמקומות אז אני מקווה להיות כאן הרבה שנים. אני כבר מרגיש חלק מהקבוצה וכאילו שאני כאן כבר הרבה זמן. מרגש להגיע למועדון כזה גדול, עם הרבה ציפיות, ואני כאן כדי לעשות הכל למען ההצלחה של הקבוצה."
הדעה הרווחת היא שסימונה פיאניג'אני משתמש בישראלים רק כי הוא חייב בגלל החוק הרוסי. אתה לא חושש שלא תקבל יותר מדי דקות?
"כבר שמעתי בתקשורת שאני לא מתאים לכאן, שאני בא כדי לשבת על הספסל, אבל אני אוהב להוכיח לאנשים שהם טועים, לבוא קטן ולצאת גדול. אני אקח את ההזדמנות הזאת באלף ידיים. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מפחד מאתגרים ומאוד מאמין בעצמי. ודאי שאני מודע לכך שאני לא בא על תקן מושיע, ואני יודע שאהיה חייב להרוויח את הדקות ואת המעמד שלי."
בגיל 27 זליקוביץ' כבר לא ילד, ולא חושש להביע את דעתו על הנעשה בכדורסל הישראלי. מבחינתו, סדר העדיפויות צריך להתחיל בפיתוח שחקנים, ולא בניצחון בכל מחיר: "אני מכיר את המאמן הישראלי ואת ההנהלות. הם רוצים לנצח, לא מעניין אותם לפתח שחקנים, אבל האמת היא שיותר ישראלים זה יותר תשוקה ומלחמה על המגרש. צריך לתת לנו לשחק לא כי יש חוק, אלא כי צריך לפתח אותנו. אני דווקא חושב שלא צריך את החוק הרוסי כי אני באמת מאמין שמי שטוב ישחק, אבל הכי אידיאלי מבחינתי זה אם היו רק שלושה זרים רשומים."
אבל אז עלולה להיות פגיעה בקבוצות שמשחקות באירופה.
"אני מסכים, אין הרבה ישראלים טובים לרמות הגבוהות באירופה, אבל שם אפשר לשחק עם מספר בלתי מוגבל של זרים. אין שום סיבה להציף את הליגה בזרים, הם מקבלים יותר מדי קרדיט."
אם הייתי אומר לך לפני עשר שנים שאתה תשחק באותה קבוצה עם אמארה סטודמאייר, איפה היית חושב שזה יהיה? כאן או באן.בי.אי?
צוחק: "לא הייתי מאמין לך, לא היה נשמע לי הגיוני. אבל גם אם היית אומר לי לפני עשר שנים שאני אהיה קפטן של קבוצה בליגת העל הייתי חושב שאתה צוחק עלי. אבל זה מה שיפה בכדורסל, שפתאום חלומות מתגשמים."
אקו"ם