הטעות של סימונה: מחיר ההתעלמות מהישראלים
כבר התרגלנו שסימונה פיאניג'אני לא סופר את הישראלים וזה מתחיל לעבור מתחת לרדאר, אבל המשחק שלשום בוולנסיה הוכיח שהמאמן האיטלקי טועה. ההתבססות שלו על הזרים מוגזמת ובמשחק הזה היה אפשר לראות מה כוח מקומי נותן לקבוצה
מי שסידרו לוולנסיה את היתרון בסידרה ואת הסיכוי לעלות לגמר, וכל זאת במשחק שבו הקבוצה הופיעה בהרכב חסר, הם השחקנים המקומיים. מי שלא היה קיימים במשחק של ירושלים בצורה בולטת הם השחקנים הישראלים.
התרגלנו שסימונה פיאניג'אני לא סופר את הישראלים וזה מתחיל לעבור מתחת לרדאר, אבל המשחק שלשום הוכיח שהמאמן האיטלקי טועה. ההתבססות שלו על הזרים מוגזמת ובמשחק הזה היה אפשר לראות מה כוח מקומי נותן לקבוצה.
במקרה של ולנסיה מדובר בשני ותיקים מנוסים, רפא מרטינס ופרננדו סאן אמטריו (נבחר על ידי היורוקאפ לשחקן המצטיין של ערב חצאי הגמר,( אבל מעבר לשיאים ושני שחקנים בגיל הביניים שבוודאי לא עולים על הישראלים של הפועל ירושלים, חואן ססטרה ופייר אוריולה. הארבעה שיחקו שלשום חצי מכמות הדקות של הכתומים 100 - דקות. הישראלים של ירושלים - יותם הלפרין, ליאור אליהו ובר טימור, רק 21 דקות וחצי.
הספרדים של ולנסיה תרמו יותר ממחצית הנקודות של קבוצתם ;45 - הישראלים של ירושלים קלעו חמש נקודות מתוך 68 שקלעה הקבוצה. הספרדים של ולנסיה הוסיפו 10 ריבאונדים 12-ו אסיסטים; הישראלים של ירושלים תרמו שני ריבאונדים ושלושה אסיסטים. שניים משלושת הישראלים של ירושלים, אליהו וטימור, לא שיחקו בכלל במחצית השנייה.
והיו גם הביטויים לא מספריים של ערך מוסף. הלב והנשמה והחיבור לקהל של ולנסיה היו שווים שלשום לא מעט נקודות לחבורה הספרדית. הקהל אהב את מה שהוא ראה ולא רק את הניצחון. זו הדרך לחפות על סגל עם בעיית פצועים לא פשוטה.
אפשר להגיד שליאור אליהו לא בכושר אבל איך יהיה בכושר אם הוא מרגיש שזו מידת האמון בו? האם ההבדלים בינו לבין טראוויס פיטרסון באותה עמדה צריכים להיות אלה שבין שש דקות ?34-ל כמו כן, ירושלים נראתה לא רע בדקות שהלפרין שיחק. וגם: לאן נעלם בר טימור והאם הוא שווה רק ארבע דקות בערב שבו קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון לא מבריקים?
אקו"ם