כוכב הצפון: יוסי אבוקסיס מדבר על הכול
יוסי אבוקסיס הפך בשנים האחרונות לאחד מאנשי המקצוע הבולטים בדור החדש של המאמנים בישראל. אחרי שהוביל שוב את בני סכנין לפלייאוף העליון, הוא מתפנה לדבר על קסמו של המועדון, על היריבות מול בית"ר ירושלים ועל התהליך שהפך אותו מפקעת עצבים למאמן רגוע ושקול
מקצוע המאמן בספורט המקצועני נחשב מהקשים והבלתי יציבים בתחום. מקום העבודה שלך אף פעם לא מובטח, אתה תמיד אחראי להכול, תקופות טובות נשכחות ברגע, פיטורין הם אופציה שקשה לברוח ממנה, ומעטים הם אלה שמצליחים לקבע את מעמדם ולשרוד בתפקיד לאורך זמן. יוסי אבוקסיס, כך נראה, עומד להיות אחד מאלה שירוצו למרחקים ארוכים בתפקיד הזה. שש שנים מאז שהפך למאמן ראשי, ואחרי שהוביל את סכנין שנתיים ברציפות לפלייאוף העליון, בניגוד לכל הציפיות, נראה שהוא כאן כדי להישאר.
"אחד הדברים שאני שמח שעשיתי הוא שלא הפכתי למאמן ראשי מיד אחרי הפרישה, אלא התמניתי לעוזר של אלי גוטמן, שלימד אותי המון והיה בית הספר הכי טוב בשבילי", מספר אבוקסיס בריאיון השבוע ל"מוצש", "יש הבדל גדול בין להיות שחקן לבין להיות מאמן ואנשים לא מבינים כמה זה קשה לעמוד מהצד השני. כשאתה שחקן אתה בשלך, אתה מקשיב למאמן, עובד קשה, משחק והולך הביתה. אתה לא צריך לנהל מערכת שלמה, להסתכל על 25 שחקנים ולטפל במצבי רוח של אנשים ובכאלה שכועסים שלא שיחקו. זה עולם אחר לחלוטין".
אבוקסיס הגיע לסכנין במהלך העונה שעברה, וכאמור הוביל אותה למשחקי הפלייאוף העליון. אבל פגרת הקיץ לא היטיבה עם קבוצתו, השחקנים הבכירים עזבו לקבוצות אחרות, אחרים לא הוחתמו ובתחילת השנה נראה ששוב צפוי המועדון לחזור לסורו ולמאבקי ההישרדות בליגה הבכירה. "הפרשנים סימנו אותנו בצדק כמועמדים לירידה, זה ממש לא היה משהו שמופרך לחשוב שיקרה", טוען אבוקסיס, "התקציב שלנו צומצם ושחקנים כמו שלומי אזולאי, מוגרבי ועמאשה, שהיו אחראים לארבעים שערים בעונה שעברה, קיבלו הצעות כספיות הרבה יותר גבוהות מקבוצות אחרות ועזבו".
היו לך חששות בתחילת העונה?
"ברור שהיו. מצד אחד, לא האשמתי את השחקנים שעזבו ואת הרצון שלהם להתקדם כלכלית. אנחנו מועדון עם תקציב מוגבל וכשיש לשחקן הצעה ממכבי חיפה, הוא לא יגיד לה לא. מצד שני, גם ההנהלה שלנו לא אשמה והיא עשתה הכול כדי להביא לנו שחקנים חדשים. הבעיה ששחקנים לא ממהרים להגיע לסכנין, הם מעדיפים להמשיך לגור ולשחק במרכז, ופשוט לא רצו לבוא לכאן בקיץ".
בדיוק לפי מה שחזו לה, סכנין החלה את העונה בצליעה, מוקמה בתחתית הטבלה, ונראה היה שצפויה לה עונה מורכבת. "התחלנו את העונה עם שלושה הפסדים רצופים בשבוע, ואחרי המחזור החמישי היינו עם ארבע נקודות", נזכר אבוקסיס, "ועדיין, לא נכנסנו ללחץ, ההנהלה נתנה לנו שקט והמשכנו לעבוד קשה. בסופו של דבר הצלחנו להביא שחקנים טובים, ויחד עם הקבוצתיות שמאפיינת את סכנין, התחלנו להתקדם".
אחד השחקנים שהגיעו לסכנין היה החלוץ עידן שמש, שגדל במכבי תל־אביב ולא הצליח למצוא את מקומו בעונה שעברה במכבי פתח־תקווה. לקראת סוף ינואר הפך החלוץ למכונת כיבוש, ובמשך ארבעה שבועות כבש שערים מכריעים עבור סכנין. "יש לעידן מניות גדולות בעלייה שלנו והשערים המכריעים שלו, שהיו שווים לנו עשר נקודות, הובילו אותנו מהפלייאוף התחתון והתמודדות על ירידה לפלייאוף העליון", קובע אבוקסיס, "אני מכיר אותו כבר כמה שנים, ורציתי לצרף אותו בתקופה שלי בבני יהודה, כשהוא הצטיין בקטמון בליגה השנייה, אבל זה לא הסתדר. עידן הראה שיש לו פוטנציאל להיות חלוץ טוב בליגה שלנו, והוא יצטרך להמשיך להוכיח את זה".
בסופו של דבר סיימה סכנין במקום החמישי בליגה הסדירה, מה שמבטיח לה העפלה לפלייאוף העליון, כשהיא משאירה מאחוריה קבוצות עם תקציבים גבוהים הרבה יותר, כגון הפועל חיפה וקריית־שמונה. "העובדה שסיימנו נקודה אחת פחות מבית"ר ירושלים היא הישג אדיר בעיניי", אומר אבוקסיס, "זו הרגשה טובה ומספקת להגיע לזה אחרי כל העבודה הקשה. יש לי צוות שעזר לי בצורה יוצאת מהכלל, ויחד עם המחויבות של השחקנים, האווירה הטובה והדרך הייחודית שלנו בסכנין, הצלחנו למרות שהספידו אותנו".
איך אתה מסביר את החיבור שלך למועדון?
"בסכנין יש אנשים מצוינים עם אופי טוב. ההנהלה נותנת לי שקט לעבוד בדרך שלי, גם בימים פחות טובים, והשחקנים נותנים את המקסימום בכל אימון ובכל משחק. השילוב בין הדברים, מוביל אותנו להצלחות".
זה מועדון שהוא סמל לדו־קיום, אבל גם מכיל בתוכו הרבה ניגודים. קרה שהחלו וויכוחים פוליטיים?
"מעולם לא דיברתי כאן על ערבים או יהודים, לא נכנסתי אף פעם לפוליטיקה וגם לא הרגשתי שיש איזו בעיה. בסכנין יש שחקנים ערבים, יהודים, ספרדים, ברזילאים, בחור צ'רקסי ואחד מחוף השנהב. זו קבוצה שיש בה הכול ומכבדים בה את כל הדתות. האווירה טובה, היהודים מאוד דומיננטיים בקבוצה וכולם חברים של כולם. אני בכל אופן, מעדיף לדבר על כדורגל".
אחד המפגשים הטעונים בכל עונה בליגה הישראלית נרשם במשחקים שבין בני סכנין לבין בית"ר ירושלים, מה שהוביל בשנה האחרונה להחלטה למנוע מקהל הקבוצה האורחת להיכנס למפגשים בין שתי הקבוצות. "אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את המריבות על רקע דתי, וממש נמאס לי מהדברים האלה. זה כדורגל, כולם צריכים ליהנות מהמשחק, והלוואי שהכול יהפוך לספורטיבי יותר", אומר אבוקסיס, "אני חושב שצריך לתת לשתי הקבוצות צ'אנס נוסף ולהחזיר את הקהלים, בתנאי שיתנהגו כמו שצריך ושנעבור את המשחק בשלום.
"אם עוד פעם יהיו בעיות, אז שיחזירו את העונש לקדמותו, ושהקהל יסבול. חשוב לזכור שזה לא המשחק הבעייתי היחיד בליגה, ושיש עוד מפגשים טעונים בכדורגל שלנו, כמו המשחקים בין בית"ר ירושלים להפועל תל־אביב, או הדרבי התל־אביבי".
יש פעמים שהקהל בסכנין צועק דברים מאוד קשים לעבר הקבוצה היריבה ונגד יהודים.
"אני לא אוהב את זה כשזה קורה משני הצדדים. גם במשחקי דרבי יש קללות ונאצות, ואין לכך מקום. צריך לבוא ולעודד את הקבוצה שלך ולא להתעסק בקבוצה היריבה".
לקראת סוף דצמבר, דווקא אחרי ניצחון יוקרתי על בית"ר ירושלים בטדי, הודיע אבוקסיס כי הוא שוקל לעזוב את סכנין. "הסיבה היחידה שרציתי לעזוב בגללה, היא המרחק והעובדה שבכל יום אני נמצא לפחות ארבע שעות על הכביש", מסביר אבוקסיס, "אני גר עם המשפחה בפתח־תקווה, הילדות בבית ספר ואין לי אפשרות לעזוב הכול ולעבור צפונה. הבעיה עדיין לא נעלמה, והדרך אותה דרך, אבל זו העבודה שלי וכשיש תוצאות טובות והצלחות, זה הרבה יותר נעים".
לאן סכנין שואפת להגיע בסיום העונה?
"אחרי ששמחנו יומיים, חזרנו להתאמן בשיא הרצינות ויש לפנינו סדרת משחקים לא קלה. אנחנו הקבוצה עם התקציב הכי נמוך בפלייאוף העליון (15 מיליון שקלים בשנה, ד"מ) באופן משמעותי, אבל לא נוותר מראש, כמובן. גם בעונה שעברה היינו שם, לא התפרקנו ועשינו 12 נקודות ליגה. זו המטרה גם השנה, להצליח כמה שיותר".
זכייה בכרטיס להשתתפות במפעל אירופי, זו אופציה ריאלית עבורכם?
"יהיה לא פשוט להשיג את הכרטיס לאירופה. אנחנו קרובים למקום הרביעי ושואפים אליו. יהיה קשה להתמודד מול בית"ר וחיפה, שתי קבוצות טובות מאיתנו, אבל נבוא לכל משחק לעשות את המקסימום. יש לנו רשימת פצועים, בעיקר בחלק הקדמי, שמאוד פוגעת בנו כרגע, ואני מקווה שיחלימו בהקדם".
בתחילת ינואר השנה, ספג קפטן סכנין חאלד חלאילה את הצהוב ה־125 בקריירה, ושבר את שיאו של אבוקסיס, שעמד על 124 כרטיסים. "שמחתי בשבילו", צוחק אבוקסיס, "הוא אחד השחקנים החשובים שלנו, עם לב גדול, ובגיל 34 נותן את הכול. הוא התחיל את העונה עם פציעה ועל הספסל, והפך לאחד המשמעותיים שלנו העונה. הוא לא שחקן שפוצע שחקנים, העברות שלו הן של כרטיס צהוב לא יותר".
סכנין מאוד רוצים לראות אותך על הקווים בעונה הבאה, תמשיך שם?
"אני מעדיף לא להרחיב בנושא הזה. קיבלתי מהם הצעה ראשונית לפני חודש וחצי, ואני שמח שהחלטתי לדחות את הדברים, כדי שנתרכז במאבק על הפלייאוף ולא במשא ומתן וברעש תקשורתי. עכשיו אנחנו יושבים ומדברים, הקשיים שלי ידועים ומצד שני אני נהנה פה ומצליח, ומאמין שיהיה טוב".
יוסי אבוקסיס, שחגג בספטמבר החולף יום הולדת 46, החלו את דרכו בכדורגל הישראלי כשהיה בן שמונה, במחלקת הנוער של הפועל תל־אביב. בשנת 1987 החל לשחק בקבוצת הבוגרים של המועדון בתור קשר אחורי. הוא זכה עם הקבוצה באליפות אבל גם ירד איתה ליגה בעונה שלאחר מכן, וסייע לה לשוב לליגה הבכירה. בסוף העונה ב־1993, עזב לראשונה את האדומים ושיחק בבני יהודה ובצפרירים חולון, לפני שעבר לשש עונות מוצלחות במיוחד במדי בית"ר ירושלים, שכללו גם זכייה בשתי אליפויות.
למרות 203 הופעות ו־17 שערים במדי המועדון, נחשב אבוקסיס היום לפרסונה נון גרטה ביציעי הירושלמים. "זה התחיל כשהרגשתי שמיציתי את עצמי בבית"ר ירושלים והחלטתי לעבור להפועל תל־אביב והקהל לא שוכח או סולח על זה", מסביר אבוקסיס, "אוהדים של בית"ר אומרים לי, שאם הייתי עובר למועדון אחר, לא הייתה כזו שנאה כלפיי. הכעס היה גדול, אבל כבר עברו הרבה שנים, ואני חי עם זה בסדר גמור".
בסופו של דבר, פרט לגיחה בת חצי שנה לאשדוד, נמשכה הקדנציה של אבוקסיס בהפועל תל־אביב שש עונות, הוא זכה באליפות ובשני גביעים, והפך לאחד הסמלים של המועדון. בתחילת 2007 החליט אבוקסיס לפרוש לאחר שגיא לוזון, שמונה למאמן, הודיע לו כי אינו נמצא בתוכניות המקצועיות שלו. אבוקסיס הפך לסקאוט של המועדון, וכעבור חצי שנה, כשלוזון עזב וגוטמן בא, מונה לעוזר מאמן. גם לו קשה לראות היום את מה שעובר על מועדון נעוריו, שנלחם על חייו בליגת העל וסובל מבעיות כלכליות.
"הפועל תל־אביב תמיד יהיה מועדון שיקר לי ואני מאחל להם שיישארו בליגה", הוא אומר, "אמיר כבירי (הבעלים הקודם של המועדון, ד"מ) הוא איש מדהים עם הרבה רצון טוב, שהשקיע הרבה כסף מהכיס אבל עשה גם המון טעויות. הגיע הזמן לעשות סדר במועדון הזה, זה לא סתם עוד מקום ואני מקווה שיגיע רוכש ויקנה אותו, כי יש שם פוטנציאל אדיר מבחינת קהל ותקשורת. אין הרבה קבוצות בארץ שמוכרות עשרת אלפים מנויים בכל שנה".
התחנה הראשונה של אבוקסיס כמאמן ראשי הייתה בבני יהודה, בשנת 2011, "השנה הראשונה שלי הייתה הכי מוצלחת עד היום", הוא קובע, "סיימנו במקום השלישי עם התקציב הכי נמוך בליגה, ולפני מכבי חיפה ומכבי תל־אביב. זה היה בשבילי דבר מדהים לקחת קבוצה לאירופה בשנה הראשונה, ועוד בתקציב כזה".
בעונה השנייה הגשים אבוקסיס חלום ומונה למאמן קבוצת נעוריו, הפועל תל־אביב. אבל החלום הסתיים מוקדם מהצפוי, כעבור חמישה חודשים הוא פוטר מהקבוצה, בשל סדרת הפסדים. "זה היה מאוד מבאס, אבל לא הייתה לי ברירה והמשכתי קדימה ליעד הבא", הוא נזכר, "אוהדים רוצים הצלחות, ולא משנה מה עשית בשבילם, הם תמיד זוכרים אותך לפי המשחק האחרון. זו תופעה מוכרת בכל העולם".
מה דעתך על מעמד המאמן בישראל?
"מבחינתי, מצוין לשמוע דעות או המלצות של כולם לגבי שחקנים בסגל, בטח של בעלי הקבוצה, אבל ברגע שעושים את זה בפרהסיה ופוגעים במאמן - באותו הרגע הוא מסיים את תפקידו. בסופו של דבר המאמן צריך לקבל את ההחלטות, כי זו אחריות שלו במקרה של הצלחה או כישלון. אני תמיד אומר, תצליח או תיכשל בדרך שלך".
עד כמה השתנה הכדורגל מהתקופה שלך במגרשים?
"הכדורגל היום דינמי וטקטי יותר מפעם, הקצב של המשחק עלה והוא יותר אגרסיבי, בנוסף למתקנים טובים יותר, נוחות לקהל והרבה יותר כסף. ועדיין, קשה לי להגיד שרמת הכדורגל טובה יותר מהזמן שבו אני שיחקתי. הרמה סבירה, הקבוצות הבכירות עם הכסף הגדול, לוקחות את כל השחקנים הטובים, שחלקם אפילו לא משחקים, מה שמגדיל עוד יותר את הפרשי הרמות בין שתי הגדולות בליגה לבין שאר האחרות".
אתה מתגעגע למשחק?
"בעונה הראשונה התגעגעתי, אבל כבר עברו כמעט עשר שנים, והיום הרבה פחות. יש משחקים גדולים, שבהם אני רואה את האווירה, ואני מרגיש שהייתי שמח לשלם הרבה כסף בשביל להשתתף בהם".
שנה לאחר שתלה את נעליו, הצטרף אבוקסיס למכבי יפו, שהוקמה אז מחדש בליגה ג'. "זה היה פרויקט של חבר טוב, שקנה את הקבוצה ושיחקתי שם במשך שנתיים, פעם בשבוע, בלי להתאמן אפילו", הוא נזכר, "עלינו שתי ליגות, זה היה כיף והרגשתי שמיציתי את זה והפסקתי. גדלתי ביפו ואני מאוד אוהב אותה".
תמיד חשבת שתאמן אחרי שתפרוש?
"הייתה לי הרגשה שאאמן אחריי הקריירה ודיברתי על זה לאורך השנים".
אתה מרגיש שאתה מתקדם עם השנים?
"ברור, כמו כל דבר בחיים, בכל שנה מקבלים ניסיון, ביטחון, לומדים דברים מעצמך, מקבוצות אחרות, על אלו טעויות לא לחזור. למדתי שצריך לדעת להתנהל לפי הסגל והשחקנים שיש לך, ולא לפי איזה מודל מסוים. יש מאמנים שרוצים לקחת דוגמאות מפפ גווארדיולה, אבל אם הקבוצה שלך לא יכולה להניע כדור בצורה כזאת, אז זה מיותר. ברור שכולם רוצים לשחק כמו ברצלונה, השאלה אם יש לך את הכלים לעשות את זה".
מה המסקנה העיקרית שלך מהמקצוע?
"לאורך השנים למדתי לא להתלהב או לחגוג מדי בתקופות הטובות, כמו שבתקופות רעות, לא להכניס את הראש באדמה. זה משחק דינמי ונזיל, אין סיבה להסתנוור, צריך לדעת לקחת דברים בפרופורציות ולחשוב תמיד קדימה".
לצד קריירת האימון בקבוצות, המשיך אבוקסיס את שיתוף הפעולה עם אלי גוטמן, כשהפך ב־2012 לעוזר שלו בנבחרת ישראל, מינוי שנמשך ארבע שנים ושתי קדנציות. "גוטמן הוא מאמן כדורגל יסודי וטקטי, שמבין את המשחק ויודע לנהל מערכת", מחמיא אבוקסיס, "הקמפיין הקודם שלנו היה מאוד מאכזב, בגלל שפתחנו אותו טוב ואחר כך הייתה לנו ירידה. אני לא חושב שזה כישלון, כי עם כל הכבוד לנו, סיימו לפנינו בלגיה, ויילס ובוסניה, נבחרות שטובות מאיתנו. לדעתי הפסדנו את העלייה במשחק חוץ מול בוסניה, אחרי שהובלנו בדקה ה־41, והם הפכו עד למחצית עם שני שערים. זה היה המשחק הכי משמעותי שהרס לנו הכול".
גוטמן נכשל בהפועל תל־אביב וסופג ביקורת חריפה, מה דעתך על זה?
"גוטמן הוכיח את עצמו מספיק בקריירה ושנה אחת פחות טובה לא תשנה את העובדה שהוא מאמן טוב. אין מישהו שלמדתי ממנו יותר ומאכזב לראות איך מתייחסים אליו".
אתה מאמין שהוא יחזור לקווים?
"אלי ואני בקשר קרוב, הבן שלו אורי הוא העוזר שלי, ואני מאמין שהוא עוד יחזור לאמן".
מה הסיכוי שנראה את הנבחרת מעפילה לטורניר גדול?
"קשה לדעת, אני מקווה שזה יקרה יום אחד. אנחנו לא מצליחים לעלות לשום מקום כבר הרבה שנים, אז כנראה שאנחנו פשוט לא מספיק טובים בינתיים. בקמפיין הנוכחי, עם איטליה וספרד, זה על גבול הבלתי אפשרי".
אבוקסיס, שספג במהלך הקריירה 12 כרטיסים אדומים ו־124 כרטיסים צהובים, נודע עם השנים כשחקן ואדם מלא אמוציות ורגשות, שנקלע לא לפעם לעימותים מול שחקנים אחרים. בשנה שעברה, התפתחה תגרה בין שחקני מכבי תל־אביב וסכנין, שבשיאה פרדראג ראיקוביץ', שוערה הסרבי הצעיר של מכבי תל־אביב, הפיל אותו לרצפה באקט מביש. "ראיקוביץ' הוא בחור צעיר שעשה טעות ואמנם לקח לו זמן, אבל בסוף הוא התנצל והכל בסדר", אומר אבוקסיס, "גם אני עשיתי טעויות בכדורגל כשהייתי צעיר וצריך לדעת לסלוח. עם השנים למדתי כמה חשוב להישאר עם הרגליים על הקרקע, אני עובד על עצמי בראש ומשתדל להישאר רגוע. זה לא מצליח כל הזמן הזמן, אני עדיין אחראי על מערכת שלמה, יש הרבה לחץ ולפעמים דברים קורים, אבל עם השנים אני הולך ומשתפר".
אתה הרבה שנים בענף, אבל יודעים עליך מעט מאוד. אתה משתדל להתרחק מהתקשורת?
"אני חי בשלום עם התקשורת, אבל אף פעם לא הרגשתי שזה נכון לערב את החיים הפרטיים שלי בעניין. כדורגל זו עבודה והמשפחה שלי מעולם לא רצתה להיות בפרונט מבחינה תקשורתית. אנחנו אוהבים את הפרטיות והשקט שלנו".
על מה אתה חולם?
"בכדורגל החלומות צריכים להיות קצרים, אי אפשר לחלום רחוק מדי, אלא רק על התקופה הקרובה שתהיה טובה. המטרה כרגע לסיים בצורה חיובית את העונה ולראות לאן החיים יובילו. כמובן שיש לי שאיפה לאמן בקבוצות גדולות, ברמות הגבוהות, אבל אלו חלומות רחוקים".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"בחיים עצמם אני בחמש. יש לי משפחה טובה, אישה נהדרת, שלוש ילדות מקסימות, כולם מאושרים ובריאים וזה הכי חשוב. בכדורגל זה משתנה לפי התקופה שבה אני נמצא".
אקו"ם