ראשי » ספורט » ליגת העל » חדשות ליגת העל

מאיר איינשטיין הובא למנוחות: "טוב שאתה לא סובל יותר"

מאות הגיעו ללוות בדרכו האחרונה את שדר הספורט האגדי שנפטר בגיל 65. ביתו סיוון: "עדיין לא יכולה לדמיין את חיי המשפחה שלנו בלעדיך". סביון הבת הצעירה: "מה שהפך אותך לשדר אגדי הפך אותך גם לאבא אגדי". אבי רצון: "איבדתי חבר שהיה לי כאח"

עולם הספורט ליווה היום בדרכו האחרונה את שדר הספורט האגדי, מאיר איינשטיין, שהלך השבוע לעולמו לאחר שנכנע למחלת ניוון שרירים. בין הנוכחים בהלוויה שנערכת בבית העלמין הישן בפינסקר בהרצליה: משפחתו של איינשטיין, חברו הטוב הפרשן אבי רצון, מאמן הכדורסל צביקה שרף, המגישים השדרים אורי לוי ומשה גרטל, הבעלים של מכבי חיפה יענקל'ה שחר, אוהדי קבוצות הכדורגל מרחבי הארץ ועוד רבים וטובים. 

בתו הבכורה של מאיר איינשטיין, סיוון, ספדה לו ראשונה: "דדי שלי, כמו בעבודתך כעיתונאי גם בבית איתנו בכל שיחה סתמית, ככל שתהיה, תמיד רצית לתת כותרת לפני הסיפור. הכותרת שלי ביום עצוב וכואב זה - היא השיחה האחרונה שלא קיימתי איתך. לא רצית לדבר על מה שהכאיב עליך אז בטח שלא רצית לדבר על פרידה. לא תיארנו לעצמך שתאבד את הנכס היקר לך מכול, הקול שלך, ואיתו את הרצון לחיות".

"זה קשה וכואב במיוחד כי חזרתי במיוחד משווייץ בלי התינוק ובעלי רק כדי לבלות איתך ובסוף לא הייתי איתך בנשימתך האחרונה. הספקתי רק לשלוח לך הודעה ברביעי בלילה, אני יודעת שקראת אותה אבל לא ענית".

קשה לתאר את הפן שלך בתור אבא, שהיה שונה כל כך מהדמות הטלוויזיונית. חם מחבק אוהב. כמו כל הילדים הלכנו איתך לעבודה, היינו יושבות ורואות דרדסים במחשבים של המערכת, אבל בספורט תמיד היה בנפשך. ידעת תמיד את כל התאריכים של כל המשחקים, אפילו 5 שנים קדימה, לכן לא הבנתי איך שכחת שאני אמורה להיוולד בזמן מונדיאל. לכן תמיד גם אמרת לי יום הולדת שמח, לא משנה יורו, יורוליג או מונדיאל".

"אני שמחה שיצא לך להכיר את בן, נכד ראשון אחרי שתי בנות. היית כל כך צמא לבן במשפחה, שכבר החזקת אותו בגיל חצי שנה לראות את אליפות אוסטרליה בטניס. לצערי לא הספקת ללמד אותו כדורגל, אבל התעקשת שהוא יהיה איינשטיין ושלא אגזור את שערו, כדי שתהיה לו רעמה כמו שלך הייתה".

"כשהיית בתוכנית שבת ביציע בכיסא גלגלים, התעקשת להציע את עצמך ולסובב את הגלגלים, למרות שהיה לך קשה. ניהלת את התוכנית באופי הבלתי מתפשר שלך, זכיתי להיות איתך באולפן בגוף רועד מהתרגשות מעצב וגאווה. כשהייתי קטנה היית איתי בבית החולים ואמרת לי שאני גיבורה, לא ידעת מה יעבור עליך בהמשך וכמה גיבור אתה תהיה.

"אני מרגישה הקלה שאתה לא סובל יותר, אבל עדיין לא יכולה לדמיין את חיי המשפחה שלנו בלעדיך, ולא יכולה לעבור רגע בלי לחשוב מה אבא היה עובר. אני רוצה לומר לסיום ש-ALS היא מחלה חשוכת מרפא. אני רוצה שמותו של אבי שמפאת כבודו סירב לדבר על הקושי שלו, יגביר את המודעות למחלה".

 

סביון, ביתו הצעירה של מאיר איינשטיין: "היית איש של הרגלים, אף פעם לא מחפש חידושים. לאורך השנים שאלו אותי איך זה להיות הבת של מאיר איינשטיין ולא ידעתי מה לענות – הרי לא הייתי בת של מישהו אחר, רק שלך. היית אבא שיודע להפוך כל דבר לצחוק, לימדת אותי להתעניין, להיות ביקורתית, לשאול שאלות ולהיות ישירה. לכבד ולאהוב את המילה הכתובה. אוהדי הפועל אמרו לי שאתה מכביסט ואוהדי מכבי אמרו שאתה נאחס. כזה משקל היה למילים שלך, שחשבו שיש להן יותר משקל מליכולת על המגרש". 

"אני מנסה ביומיים האחרונים להיזכר בכמה שיותר דברים ממך, ומפחדת שיחד איתך ילכו כל הזכרונות. כשאריאל נולדה אמרת לי שאתה שמח יותר להפוך לסבא מאשר לאבא. שמחת שיש לך עוד מישהו שיש לך קשר דם איתו, וצדקת. וכמה שהיא דומה לך, בגיל שנתיים קוראת עיתונים וספרים. ושאלת אותי מה אני חושבת שתהיה כשתגדל, כי ידעת שלא תזכה לראות את זה".

"מה שהפך אותך לשדר אגדי הפך אותך גם לאבא אגדי, אמא לא הייתה בבית אז המשימה לנחם אותי הייתה עליך. הראית לי את הכותרות מהעיתון ואמרת לי שעל כאלה דברים בוכים ולא על ציון למבחן, היום אתה הכותרת העצובה ואני יודעת שיש לי אישור ממך לבכות. אני אוהבת אותך".

אבי רצון: "איבדתי חבר שהיה כאח לי, ונעמה לי ולו אהבתנו. הציבור בישראל הכיר את מאיר השדר והעיתונאי, הייתה לי הזכות להכיר את מאיר איינשטיין האדם. איזה אדם. הייתה לי הזכות להכיר את האיש מאחורי המיקרופון, אף פעם לא רבנו. אני מודה לאל על זה שנתן לי להיות חבר שלך".

"איבוד הקול בפארק דה פרנס היה שיא של שידור, במגדל שהיה בנוי במיוחד. מאיר היה נמוך מדי והוא התעקש על שינוי מהצרפתים שלא היו פשוטים. אבל הוא התעקש להגיע לפני השידור כדי שהכול יסודר". 

"נגד אזרבייג'ן היינו אטומים בזכוכית והיינו מנותקים. מאיר אמר לי לשבור את הזכוכית תוך כדי פריצה של רוזנטל. זה היה בטורקיה ולא ידענו איך זה ייגמר, אבל מאיר עם החושים המפותחים שלו ידע שזה הסתיים בשער היסטורי של רוזנטל. בסוף נטשתי את עמדת השידור, מצאתי ברזל וניפצנו את העמדה".

מאיר איינשטיין בן ה־65, שנודע כקנאי לפרטיותו ומיעט להעניק ראיונות לכלי התקשורת, חשף לפני שלושה חודשים בתוכנית הטלוויזיה "שבת ביציע", שאותה הינחה במהלך השנים האחרונות בערוץ הספורט, את דבר מחלתו. בשידור אמר כי "לכל הדורשים בשלומי, אני רוצה לספר לכם שאני מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים. לכן הדיבור איטי, לכן אני יושב בכיסא גלגלים. תודה על ההבנה".

את דרכו בעולם הספורט החל איינשטיין כמנחה של תוכנית הרדיו המיתולוגית "שירים ושערים". לאחר מכן עבד בערוץ 1 ובערוץ 10, שם שידר את המשחק המרכזי, משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, מכבי ת"א בכדורסל, שידורי אתלטיקה, ובשנים האחרונות שימש השדר הבכיר בערוצי הספורט של צ'רלטון. איינשטיין, ששידר לא מעט רגעי שיא בספורט הישראלי והעולמי, היה אוהד של קבוצת הכדורגל הפועל הרצליה. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg