בדרך לרוסיה: ארגנטינה סובלת מפחד גבהים
בלי מסי המושעה, האלביסלסטה תגיע ללה פאס למשחק בגובה של 3,600 מ' נגד בוליביה. זהו משחק חשוב במוקדמות מונדיאל 2018, אבל התכולים רק רוצים לחזור משם בשלום. "יכאב לנו הראש ונסבול מבחילות, אבל נצטרך לשרוד", סיכם המאמן אדגרדו באוסה
בשנות ה־70 נשלח העיתונאי הארגנטינאי הורסיו גרסיה בלנקו המנוח לסקר את משחקה של נבחרת הכדורגל בבוליביה. בלנקו, בחור כבד משקל, ירד מהמטוס בשדה התעופה בלה פאס ומייד חש ברע. אחרי טיפול קצר הוא קיבל החלטה חד־משמעית. העבודה העיתונאית פחות חשובה מבריאותו. הוא הסתובב לאחור, עלה על טיסה חזרה לבואנוס איירס והסביר במשפט שנהיה מיתי: "הייתי היום פעמיים בבוליביה: בפעם הראשונה ובפעם האחרונה".
מסי באימון נבחרת ארגנטינה (רויטרס)
שחקני הנבחרת לדורותיהם היו שמחים לעשות אותו הדבר, אך לצערם חוקי פיפ"א אינם מאפשרים זאת. ולכן הערב (23:00) התכולים, ללא מסי שספג השעיה מארבעה משחקים, יאלצו להתמודד במשחק החשוב במוקדמות הגביע העולמי מול אחד האויבים הגדולים שלהם: לא נבחרת בוליביה, אלא הגובה. 3600 מטרים מעל פני הים, תנאים שגורמים למחסור בחמצן, קשיי נשימה ופגיעה בתפקוד הפיזי.
אינספור ניסויים ומחקרים נערכו בנושא, ומי שהיה שם יודע בדיוק במה מדובר. "אנחנו מודעים לכך שהארגנטינאים חוששים מהגובה וננסה לנצל את זה לטובתנו", הודה השבוע מאוריסיו סוריה. המאמן הבוליביאני ממש לא מתבייש להודות שיעשה הכל כדי להפוך את הביתיות ליתרון. הערב, למשל, ירכיב נבחרת שרובה שחקנים מדה סטרונגסט ובוליבאר, כאלה שרגילים לשחק בתנאים הקשים.
מאז 1957, הפעם הראשונה שבה ארגנטינה שיחקה בלה פאס (והפסידה 2:0), מיטב המוחות במדינה מנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הגובה. תחילה התייחסו לכך הארגנטינאים כקוריוז שאפשר לפתור באמצעות אכילת בצל חי, אלא שאז ההפסדים נערמו בזה אחר זה ונדרש פתרון איכותי יותר. מה הם לא ניסו לעשות? מחנות אימון בגבהים של צפון המדינה, טיסה מוקדמת שתאפשר התאקלמות טובה יותר, תזונה שכוללת חומצה פולית ברמה גבוהה, קפאין, אספירין ואפילו ויאגרה.
"זה גורם לדם לזרום מהר יותר ועוזר להמוגלובין להזרים טוב יותר את החמצן", הסביר לאחרונה הרופא של ריבר פלייט. נוסף על כך, יש תיאוריה שגורסת שקשה יותר לשלוט בכדור בגבהים של לה פאס, ושעבור שחקנים מסוימים התנאים הקשים יכולים לגרום לפחד. "שמעתי על אנשים שהגיעו לכאן והיו בטוחים שהם הולכים למות", סיפר חאבייר אסקרגורטה, שאימן את הבוליביאנים בשתי קדנציות שונות. אז גם פסיכולוגים ניסו לעזור, אך לשווא.
למרות הכל, הארגנטינאים טרם מצאו פתרון קסם. 13 פעמים הם שיחקו בבוליביה במסגרת מוקדמות המונדיאל, והמאזן שלהם רחוק מלתאר את פערי הכוחות האמיתיים בין הנבחרות: 4 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו ו־6 הפסדים במאזן שערים כולל של 25:19. שמונה שנים אחורה, בהדרכתו של המאמן הדגול דייגו ארמנדו מראדונה, ספגה שם ארגנטינה את התבוסה הגדולה והמשפילה בתולדותיה, 6:1.
"אין שיקוי פלא שעוזר לשחק בגבהים", פסל המאמן הארגנטינאי אדגרדו באוסה את האפשרות ששחקניו יעמיסו את הקיבה בכדורים כאלה ואחרים. "יכאב לנו הראש, נסבול מבחילות, אבל אנחנו רגילים לזה ונצטרך לשרוד את הביקור הזה", הבהיר במסיבת העיתונאים. גם את נושא ההתאקלמות המאמן הארגנטינאי הוריד מהפרק והודיע שנבחרתו תגיע לבוליביה כשלוש שעות בלבד לפני המשחק.
גם אם ינסו, בארגנטינה לא יצליחו להסתיר את העובדה שהם סובלים מטראומה, או במונחה המקצועי במקרה הזה, פחד גבהים. הלילה, הנבחרת שחרטה על דגלה לשחק כדורגל מהנה וחיובי תופיע בגרסתה הלוחמנית במטרה לשרוד את 90 הדקות בגבהים של לה פאס בכבוד. שחקנים כמו לוקאס פראטו, אנסו פרס, גידו פיסארו, מתיאו מוסאצ'יו ופקונדו רונקאגליה יזכו לחולצת ההרכב אך ורק מכיוון שהם מכירים את התנאים ולא כי הם טובים יותר מחבריהם לסגל. לנוכח ההיסטוריה העגומה, ניצחון אינו בגדר חובה, העיקר שלא ייגמר בעוד 6:1.
אקו"ם