שוב השקר הזה: במכבי ת"א כבר התרגלו לעצמם
עד שהקבוצה של מזרחי ופדרמן לא תלך באמת לבדוק את עצמה אצל רופא מוסמך ומקצועי, אין לעסק הזה תקנה. וגם: חוכמת הבדיעבד של שחקני נבחרת ישראל, האוניברסליות של ליטו וידיגאל, המרמור של מנחם קורצקי והקאמבק של ניר קלינגר. פוהורילס סוגר עוד שבוע
1. רק הבוקר ב-8 וחצי ראיתי מה עשתה אתמול מכבי ת״א מול ברצלונה. כמעט חצי יממה אחרי שהמשחק הסתיים. עד שמכבי ת״א לא תלך באמת לבדוק את עצמה אצל רופא מוסמך ומקצועי, אין לעסק הזה תקנה.
פה ושם יתפסו יריבה מנומנמת שלא מוכרחה לנצח, וימשיכו לשקר לעצמם שהם מועדון גדול ואימפריה. זה אולי נכון לסיפור מסגרת, אבל אימפריות נופלות בדרך כלל מבפנים, והעיוורון שאחז בכל שדרת הפיקוד מקשה על מכבי ת״א להחלים. האסון הגדול של מכבי, זה שאנשים מתחילים להתרגל למצב. יש חשש אמיתי לסדיקתו של המותג. הוא בהחלט בסכנה קיומית.
2. נבחרת ישראל בכדורגל. הרבה מאוד רעש וצלצולים על עניינים זניחים. תומר חמד, בחור טוב, פתח פה ואמר שהיה צריך לשחק נגד ספרד. גם אריאל הרוש חשב שהוא צריך לעמוד בשער. לא מתלהב בכלל מחוכמת הבדיעבד הזאת. כולם מדברים ואמיצים אחרי הפסדים, ומעדיפים לשתוק כשהם בחוץ והנבחרת משיגה תוצאה טובה. זו דרכו של עולם, קלישאתי וצפוי.
מצד אחד מדובר באגו של השחקנים האלו, וברצון להיחשף מול הנבחרת הטובה בעולם או קרוב לזה. מצד שני - במסגרת קבוצתית של נבחרת, מדובר בהתנהגות לא חברית ולא מפרגנת. מעבר להוצאת תסכול, המשחק כבר הסתיים. אפשר היה לסגור את זה בשיחה עם המאמן, ולא לשתף בזה את כל העולם. אופיר מרציאנו כנראה לא יעמוד במשחק הבא של הנבחרת. אבל אני בכלל לא בטוח שאריאל הרוש יחליף אותו.
3. שמעתי שבהפועל באר שבע לא אהבו את הדברים של ליטו וידיגאל מאמן מכבי ת"א, שאמר במסיבת עיתונאים שהוא לא יבוא לשחק על תיקו, וישמח אם מכבי תנצח 0:5... נו באמת. לא אהבו? זכותו של הבן אדם להגיד מה שהוא רוצה, לעמוד מאחוריהם ולקחת גם אחריות. הכדורגל הישראלי הוא קלישאה אחת גדולה, עם אנשים שלרוב מדקלמים אוסף משפטים חסרי ערך, שאחרי דקה אף אחד לא זוכר מה אמרו. הליגה שלנו זקוקה לטיפוס צבעוני כמו וידיגאל, שיביא עניין, אוניברסליות תשוקה. יאללה בוא נראה מה באמת מכבי מסוגלת לעשות מחר בטרנר.
4. תפקיד המאמן הופך להיות בלתי נסבל בכדורגל שלנו. רוב רוכבי הכדורגל ששיחקו פה לא מאמנים היום. אוחנה, רביבו, סיני, בנין וברקוביץ׳ למשל ניסו את מזלם לאורך השנים, וקצרו בעיקר אכזבות. חלק ויתרו, חלק לקחו הפסקה. מה שיכלו לעשות ברמת האינדיבידואל הכוכב, הרבה יותר קשה כשאתה תלוי בשחקנים שלך, שרובם פחות מוכשרים ממך. מי שסובל בעבודה שלו, ועדיין לא הרים ידיים הוא ניר קלינגר.
קלינגר בן 50, ובגיל 36 השיג את שיאו המקצועי עד היום - זכייה עם מכבי ת״א באליפות והגעה לשלב הבתים בליגת האלופות. מאז הוא בעיקר מדשדש. החיבור ארוך השנים שלו עם דני גולן, לא עלה יפה בהפועל חיפה, גולן היה אמור להיות כולא הברקים של קלינגר. ואם זה היה מצליח, קלינגר היה שותף מלא. הבעיה שהקשיים של גולן וחיסרון הכריזמה שלו - הבליטו כל פעם מחדש את קלינגר שירצה או לא - הוא האפוטרופוס של גולן. עכשיו קלינגר הולך ללכלך את הידיים. יש לו 3-4 נקודות להשיג בשישה משחקים. זה לא המון, אבל במצבה של הפועל חיפה - מי יודע?
5. מנחם קורצקי מקטר הרבה על השמועות סביבו. אפשר להבין אותו, אבל שיזכור שהוא מאמן את הפועל ת״א. הוא צריך להבין שזה יכול לקרות לו פעם ב-100 שנה.
אקו"ם