
דבר המנהל: המציאות החדשה של ניר קלינגר
בישראל, כמה זה יישמע פרובינציאלי, תפקיד המאמן הטכני עדיין לא יושב טוב על מועמד ישראלי. קחו לדוגמא את ניר קלינגר, ששייך לקצפת הכדורגל הישראלי, שנהנתה כל השנים ממנעמיו, ולא רוצה בשלב הזה של חייו לעמוד תחת לחצי היום יום הלא קלים של הביצה
1. הפועל חיפה השיגה אתמול את הנקודה ה-32 שלה בפלייאוף התחתון של ליגה העל, והיא זקוקה ל-2-3 נקודות לדעתי כדי להבטיח סופית עוד עונה בליגת העל. שנה סוערת עברה על המועדון הזה. פיטורים של מאמנים, השהיות ממושכות של בעלי תפקידים, רכש פומפוזי שלא מתאים לרוח המועדון, ולרוחו של בעל הבית קפוץ האגרוף יואב כץ.
מצד אחד אפשר לומר על כץ שהוא מחזיק מעל המים ולאורך שנים מועדון צנוע כמו הפועל חיפה, אבל כשהניהול השמרני מלווה בהצהרות אינסופיות על קביעת מטרות תחרותיות כמו פלייאוף עליון, או בתשלומי עתק לשחקנים בעייתיים - כאן מתפתח כבר קונפליקט.
אחרי התיקו 3:3 נגד הפועל ת״א, כץ הצהיר שניר קלינגר שווה בעיניו יותר כמאמן מאשר כמנהל טכני. כץ שנמצא בקשר טוב עם קלינגר מכוון לעונה הבאה, מקצועית וכלכלית. קלינגר שכיוון את עצמו בשנתיים האחרונות כמאמן טכני, ובלית ברירה העביר על הדשא את המשחקים האחרונים לאחר שדני גולן הלך הביתה, יצטרך לפתח בתקופה הקרובה ממש את ״בלוטת החשק״ לאימון, ויצטרך לעשות התאמות מול הדוד מאמריקה. אם קלינגר יהיה מאמן לכל דבר, יוותרו שם על פונקציית המאמן הטכני.
בישראל, כמה זה יישמע פרובינציאלי, תפקיד המאמן הטכני עדיין לא יושב טוב על מועמד ישראלי. מי שעושה את זה בצורה מושלמת פחות או יותר כיום הוא ג׳ורדי קרויף, ומי שעשה את זה בגזרת הישראלים בזמנו, בהצלחה גורפת, היה גיורא שפיגל, בעיקר במכבי חיפה. למנג׳ר ישראלי בעידן הנוכחי אין עדיין מעמד משמעותי, רציני. במקרה הטוב מדובר בפרימדונה שמחפשת עבודה, ובכלל מחפשת את עצמה, במקרה הפחות טוב סוג של עלוקה, אבן ריחיים על תקציב המועדון.
בבני יהודה זה עובד לא רע, לא בלי חריקות, עם יצחק שום וניסן יחזקאל. לא תמיד, לפחות בתחילת הדרך, היתה אידיליה וחלוקת סמכויות ברורה, אבל ככל שבני יהודה התייצבה והשיגה הישג משמעותי ממש (הגעה לגמר גביע המדינה), כולל חיבוק אמיץ בין שום ליחזקאל לאחר הניצחון אתמול על כפר סבא - השידוך מתברר כהצלחה.

אבל יחזקאל, כמו מאמני השורה השנייה והשלישית שקיבלו הזדמנות חיים לאמן קבוצות בליגת העל, ואפילו במועדונים בכירים, לא יכול להתלונן. מי שצריכים לבדוק את עצמם הוא קלינגר וחבריו, אלו שהיו פעם כדורגלנים כוכבים, אבל מתקשים/לא רוצים להכניס את האצבעות לסירים הרותחים במטבח.
תבדקו כמה משחקני העבר שלנו עובדים ממש כמאמנים. להוציא את יוסי אבוקסיס בסכנין, לא ממש. רובם העדיפו להיות סוכני שחקנים/פרשנים/יועצי נדל״ן. רובם ככולם התאדו מסביבת הכדורגל. מיעוטם הקימו מועדוני נוער פרטיים ובונים על שמם הטוב, המתרחק מתודעה. חלקם עובדים במחלקות צעירות, בסכומים מבוטלים, ולא נחשבים כעוגנים משמעותיים במועדוני העבר שלהם.
קלינגר שייך לקצפת הכדורגל, שנהנתה כל השנים ממנעמיו, ולא רוצה בשלב הזה של חייו לעמוד תחת לחצי היום יום של הסמבטיון שבתוכו יושבים בעל בית, שחקנים, אוהדים, תקשורת וחבריו, כוכבי העבר לשעבר, שיושבים בצמתי התקשורת, כמו קלינגר, ומצפים/לא מצפים לנפילתו.

2. ברכות לבמאי ולצלם ערוץ הספורט, שהיו בעיניי גיבורי השבוע שעבר, כשהנציחו בטרנר את הנעשה על הספסל של ג׳ורדי קרויף וליטו וידיגאל, ופתחו דיון על יחסי מאמן והמנג׳ר שלו, ודרכנו לאן. מכבי ת״א הפסידה בבאר שבע, והתרחקה מאוד זו עונה שנייה ברציפות מזכייה באליפות.
בעולם במושגים של קרויף מדובר בסוג של כישלון, כי בסך הכל, הוא איש העולם הגדול, הגיע לליגת כדורגל זניחה למדי באירופה, אמנם החזיר את מכבי ת״א לתחיה והשיב אותה לתודעה האירופית עם כמה ניצחונות יפים ביבשת, אבל כבר שנתיים מנוצח בידי הפועל באר שבע, שמנוהלת ע״י צוות ישראלי לגמרי.
וידיגאל, ערב חצי גמר הגביע מול בית״ר ירושלים, היה בלחץ גדול. התמונות מטרנר הציגו אותו בעיני התקשורת הישראלית שלא מתאמצת לרדת לרזולוציות עמוקות מדי - כמוחלש מול קרויף הדומיננטי. שמעתי פרשנים שידעו לספר לפני חצי הגמר, כי אם מכבי ת״א תודח, וידיגאל לא יסיים את העונה. מכבי ניצחה, וידיגאל שלא מזכיר את קודמיו במכבי - כריזמטיים, דעתניים מאוד אירופיים מאוד לעומתו - נאלץ להתמודד עם הרכילות סביב. ברגע שמישהו כאן מזהה חולשה, במיוחד כשמדובר במישהו שלא מכאן - מיד עולה מכאן הרתיעה הזאת שאני מכנה אותה - שנאת זרים.
