חד גדיא: על הקריסה ההדדית של י-ם ומכבי
שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי נכנעו העונה 50 פעמים יחדיו בכל המסגרות, וכבר עומדות על 10 הפסדים רצופים. מה משותף להן? שתיהן מעדיפות מאמנים זרים על פני מקומיים, ולא סופרות את השחקנים הישראלים. אולי זה מה שיוביל לביטול הפיינל פור?
1. מאז שמכבי ת"א והפועל ירושלים משתפות פעולה במינהלת הליגה, הקריסה שלהן היא הדדית. 50 הפסדים בכל המסגרות רשמו שתי הגדולות שלנו העונה ואחרי אתמול הן מחזיקות יחדיו בעשרה הפסדים ברציפות במצטבר.
יש לא מעט קווים משיקים בין הקבוצות שהפכו להיות בדיחת הליגה. הבדיחה התורנית שרצה אתמול ברשתות היתה שעל ארבעה בנים דיברה השנה הפועל ירושלים: אחד חכם (טראוויס פיטרסון, לפחות במראה,( אחד רשע (המאמן סימונה פיאניג'אני) אחד תם (יו-תם הלפרין) ואחד שאינו יודע למסור (קרטיס ג'רלס.(
אחד הדברים המשותפים למועדונים הוא חוסר אמונה במאמנים המקומיים, אבל לנוכח הביצועים העונה, מי צריך מאמנים זרים? פיאניג'אני ואיינארס בגאצקיס הם בעלי רזומה של מאמנים לאומיים, אבל הם מתמחים העונה בלמרוח את כולם. האחד נהנה מכך שירושלים החליטה לא לפטר מאמנים באמצע העונה, והשני מכך שכבר פיטרו את כל מה שזז.
אחרי ההשפלה מול פנאתינייקוס (המחצית השנייה שבה הפסידה מכבי 49:19 היתה הגרועה בתולדותיה,( אמר בגאצקיס ש"בכל המשחקים חוץ מגלאטסראיי היינו קרובים." מה זה קרובים? מכבי הובסה בבאמברג, הושפלה בבית על ידי היווניות ואפילו ז'לגיריס התעללה בה בהיכל. העיקר ש"היינו קרובים." מצד שני, בגאצקיס שכח שנס ציונה מאמצע הליגה השנייה היתה, אלמלא השיפוט, קרובה מאוד להדיח אותו מגביע המדינה.
2. פעם, גם כשהקבוצות האלו נכשלו בבחירת זרים, הישראלים לפחות היו מונעים קריסה מקומית. אבל כשישראלים לא נספרים באירופה, למה שבליגה הם יקפצו לשלטים? שלשום הישראלים של אשדוד עם יפתח זיו ובן אלטיט ניצחו במדד את הישראלים של ירושלים .23:37
בשבוע שעבר בוגרי נבחרת העתודה אור לאומי ודי'ג.יי שארפ, יחד עם תום מעיין, שייטו בדרך לסוויפ עונתי של הרצליה על מכבי. הישראלים הוותיקים בקבוצות הבכירות בעונה נוראית (ומי שעלולה לסבול מכך יותר מכל היא נבחרת ישראל,( והגל הצעיר מכה בהם מדי שבוע. אבל צעירים בקבוצות הגדולות הם מוקצה מחמת מיאוס. תשאלו את רפי מנקו.
3. האחריות לכל הקרקס הזה, שבו שפכו השנה שתי הגדולות 150 מיליון שקלים, נופל על חוסר המקצועיות של הנהלות הקבוצות, שעיקר כוחן כרגע הוא במשרד הפנים. רוב השחקנים בירושלים בנויים לקצב משחק מהיר ופיאניג'אני מעדיף שג'רלס יוביל את הקבוצה בקצב הצב. אחד השחקנים הבכירים יצא מהמשחק לאחרונה וסירב לחזור בטענה ש"נמאס לו לשחק עם ג'רלס, שלא מוסר."
בצד הצהוב, דיימון סימפסון הראה מחויבות ורוח חדשה, אבל במכבי העדיפו להישאר עם הרואה (אייברסון) ואינו נראה (מילר).
נ.ב. אולי הגיע הזמן שקואליציית הפועל ת"א-אילת-הרצליה-גליל במינהלת תפעל לנוכח המציאות לביטול הפיינל פור?
אקו"ם