הפיגוע בדורטמונד סדק את הבועה האליטיסטית
מתכנני הפיצוצים שאירעו בקרבת האוטובוס של קבוצת הכדורגל הגרמנית, הצליחו לפגוע בליגת האלופות ולערער את הסדר הישן באירופה. הברק של ברצלונה לא יכה פעמיים מול יובנטוס. הפער בין הפועל ב"ש למכבי ת"א שווה יותר מ-6 נק'. ויש קבוצות שראויות יותר לזכות באליפות המדינה בכדורסל מאשר מכבי ת"א והפועל ירושלים
1. ערב לא שיגרתי בליגת האלופות, שסודק את הבועה האליטיסטית שבה היא חיה. שלושה פיצוצים בקרבת האוטובוס של בורוסיה דורטמונד, בערך 10 קילומטרים מהאצטדיון, מעלים תהיות אם הפיצוצים נועדו ספציפית להרוס את האוטובוס ולגרום אבדות בנפש, או שבמקרה עבר שם האוטובוס ונפגע.
כיוון שלא מדובר בברלין או במינכן, שתי ערי העוגן הגרמניות שמקבלות את מלוא תשומת הלב העולמית כשקורה שם אירוע טרור, התחושה האישית שלי שהמפגעים כיוונו את מטרתם כלפי האייקון העיקרי שמזוהה עם דורטמונד האפורה, וזו קבוצת הכדורגל שלה. מוקדם לדעת, אבל אולי יש פה ניסיון יומרני ומאתגר לפגוע באחד הסמלים של הקפיטליזם המערבי ואחת מתרבויות הפנאי הפופולריות ביותר בדור הנוכחי - ליגת הכדורגל העשירה והמדוברת ביותר בעולם.
יכול להיות שהפיגוע מתחבר לפיגועים שהתרחשו גרמניה בשנה האחרונה, בגלי ההגירה שמציפים את אירופה ומערערים את הסדר הישן, למשל המשך למה שקרה בשטוקהולם בשבוע שעבר, בירתה של שבדיה שהיא אולי הליברלית ביותר באירופה ובעולם במדיניות שלה כלפי מהגרים.
מתכנני הפיגוע אתמול הצליחו בגדול. הם פצעו שחקן, עוררו בהלה גדולה, וגרמו לדחיית המשחק תוך שהם מטלטלים את האירופים במקום הכי רגיש להם - הכיף האולטימטיבי שלהם. הכדורגל.
הפיצוץ באוטובוס דורטמונד (רויטרס):
2. את תשומת הלב הספורטיבית העיקרית קיבלה אתמול יובנטוס, שטיטאה את ברצלונה 0:3, ואני מוכן לומר, שלא תצליח להפוך את התוצאה, כפי שעשתה בשלב הקודם מול פריז סן ז׳רמן. הברק לא מכה פעמיים באותו מקום, והאיטלקים הם לא הצרפתים, שהודחו ע״י ברצלונה עוד לפני שהגומלין התחיל.
יובנטוס, מעבר לכישרון הנהדר שלה והשילוב ההרמוני בין צעירים לוותיקים, עברה תהליך ׳ניקוי׳ רציני בשנים האחרונות אחרי שהאימפריה הסתאבה ונפלה, כמו תמיד, מבפנים. היא בנתה איצטדיון חדש במקום הדלה אלפי הענק והמשעמם, וכמו באר שבע וטרנר שלה, היא הצליחה לבנות את הסיפור הגדול שלה מחדש.
עיתוני הספורט של הבוקר באירופה, כמו כל עיתון ספורט נפוץ - ממהרים לשחוט את ברצלונה, ולהשוות את כוכב יובה דיבאלה, למסי, ומדברים עליו כעל ״מסי החדש״. אין יותר אכזרית וקצרת מועד מעיתונות מספורט, ולמרות שאני לא רואה רמונטאדה חוזרת בקמפ נואו - לברסה יש יותר מדי חזיתות פתוחות שהיא נלחמת עליהן - מוקדם לנעוץ משפטי בן גוריון על מה שראינו אמש. לטוב ולרע.
3. בליגת העל שלנו הפער בין באר שבע למכבי ת״א הוא 6+, אבל מעשית הוא גדול יותר בעיקר בגלל היריבות של השתיים בפלייאוף העליון. רובן בכושר לא טוב, עם אנרגיות נמוכות ולא נראה שהכרטיס לליגה האירופית הוא משאת נפשן. מדגם מייצג ראינו בנתניה, כשמכבי ת״א פירקה את מכבי חיפה. מעולם כך נראה, לא נראתה חיפה פאתטית כל כך וחסרת אונים ופתרונות מול סגנית האלופה. אני מתאר לעצמי, שלמרות שהניהול בחיפה הוא סמל נדיר של סבלנות ואיפוק במונחים מקומיים - יש לחץ גדול בין מקבלי ההחלטות. כל כך הרבה שינויים נעשו, כל כך הרבה מהפכות - והתהום מהפסגה מסתבר שרק נפערת עוד ועוד.
4. מכבי ת״א והפועל ירושלים בכדורסל. מדובר בשתי זוועות ספורטיביות גדולות, למרות שבירושלים עוד מספרים על העונה האירופית הנחמדה. אבל בשורה התחתונה - ירושלים היא הכי לא קבוצת מאני טיים, ובמפגש המתקרב מול הקטסטרופה הספורטיבית מיד אליהו - יש למכבי יתרון נפשי מסויים. מה שכן, אף אחת מהן לא ראויה לזכות העונה באליפות. חולון ואפילו אילת, ראויות יותר.
אקו"ם