ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

קלאסיקורע: זוועה ושמה מכבי ת"א והפועל ירושלים

המפגש בארנה היה יותר קלאסיקושי לראות בעיניים את הזוועה על המגרש, וקלאסיקורע מצחוק שאלה שתי הקבוצות שאמורות להוביל את הכדורסל הישראלי. תודה לאל שיש פיינל פור ואם הן תיפגשנה יהיה מדובר במשחק אחד ולא בסידרה

1 לא כל מפגש מסורתי בין קבוצות ראוי להיקרא קלאסיקו, בטח לא כמו שמכבי ת"א והפועל ירושלים נראות העונה. המפגש אתמול היה יותר קלאסיקושי לראות בעיניים את הזוועה על המגרש, וקלאסיקורע מצחוק שאלה אמורות להוביל את הכדורסל הישראלי. 

תודה לאל שיש פיינל פור ואם הן תיפגשנה יהיה מדובר במשחק אחד ולא בסידרה, ואם אפשר לקצר את המשחק לשתי מחציות של עשר דקות או להכריע במשחק "חיובים" אפילו יותר טוב.

ייאמר לזכות מכבי שמהרכב השאריות שנותר לה היא מוציאה תפוקה סבירה, הכל יחסי כמובן למכבי של העונה ולתפוקה סבירה בהגדרה. ייאמר לזכות ירושלים שלפחות באנרגיות וברצון חזרו שם מהדיכאון הקליני בו הם שרו בשבועות האחרונים.

בעניין הזה בלט דווקא ליאור אליהו, האיש והעגמומיות, שנראה במחצית הראשונה עם ביטחון נוזלי וכדורים שנזלו לו מהידיים. מה מנע מאליהו, מלבד הצורך להרגיש מוערך, לשחק בתקופה האחרונה כמו במחצית השנייה? אתמול הוא נלחם, הלך אגרסיבי לריבאונד, הביא אנרגיות. ועכשיו, אחרי ששיחק כמו שמצופה ממקצוען לשחק, הוא הרוויח את ההערכה אותה חיפש.

2 שני גיבורי הערב, רכזי הקבוצות, גל מקל ויותם הלפרין, מילאו כל אחד את תפקידו הסמלי בתדמית הקריירה שלו. מקל בניהול משחק מופתי, שהיה צריך לשחק 40 דקות אתמול כי מכבי נראתה אבודה בלעדיו, אבל איבוד כדור במסירה רשלנית בפיק אנד רול בדקה האחרונה ייצג חלק מרכבת ההרים של מקל שמעלה אותך, מוריד אותך וכן הלאה. 

ובצד השני, הלפרין, שמוריד אותך, מעלה אותך וכן הלאה, ואתמול העלה את ירושלים לקצה רכבת ההרים. זה נקרא להיות אנושי, וזה חלק מהעסק הזה, של להיות שחקן כדורסל. ואולי היחידי שחייך אתמול, אולי בפעם הראשונה העונה, היה המאמן הלאומי ארז אדלשטיין, שקיבל שניים מהגארדים המובילים שלו בתצוגה מנהיגותית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg