מאמן במכבי ת"א הוא בובה על חוט
מאז שאין במכבי ת״א מאמנים מהסוג של פיני גרשון ודייויד בלאט, פרסונות חזקות - מאמן מכבי הוא סוג של בובה על חוט. אין לו כמעט נגיעה בבחירת השחקנים, ועוד לפני שהעביר אימון ראשון בסמבטיון הנוירוטי הזה - הוא זוכר איך סיימו קודמיו. כשאלו נתוני הפתיחה מה הפלא שאיש לא זוכר לכמה מאמנים מכבי משלמת משכורת העונה
1. אפשר להגיד משהו שנשמע כמעט משונה, גם אחרי שנתיים שמכבי ת״א כדורסל לא זוכה באליפות. זו תהיה מבחינתי הפתעה די גדולה אם היא תשיג את התואר הזה השנה. הסיכויים להחזיר את הצלחת לארון במונחים של מכבי, הם יחסית נמוכים. פחות מ-50 אחוז, אולי אפילו מגרדים את ה-40 אחוז. מלמטה. מבחינת ראויה או לא ראויה - 100 אחוז לא ראוי לזכות בתואר. ראויות ממנה לפחות שלוש קבוצות, בסדר הזה - הפועל אילת, הפועל ירושלים והפועל חולון. מכבי אולי רביעית מבחינת ה״מגיע לה״. במידה מסוימת אם תשיג אליפות, זו תהיה מתנה שרק תזיק ותנמנם אותה הלאה.
ההפסד אתמול למכבי חיפה ביד אליהו, אפילו מפתיע. אולי קצת ההפרש. ברבע השני חיפה התעללה בה עם 9:28. זה לא קרה בעבר, התכיפות הזאת של ההתרסקויות. מכבי, גם בעונותיה המצוינות, סיימה עם מאזן של 4-3 הפסדים, שכל אחד מהם היה פותח מהדורות חדשות ומבזקי חצי דרמטיים. היום הפסדים של מכבי לא מזיזים לאיש. הם גם לא סוגרים מהדורות. התרגלנו, והכי גרוע מבחינת האתוס - שמכבי התרגלה.
בגצקיס בדרך הביתה. לא סופר כבר לכמה מאמנים מכבי משלמת משכורת העונה, ולכמה היא עוד משלמת מעונות קודמות. הלטבי הוא הראשון בין מאמני מכבי מאז ומעולם, שהפסיד יותר מאשר ניצח. הוא נפל לסטטיסטיקה אכזרית במיוחד, שבסולם היררכית האחריות למחדלים - הוא דווקא אחד האחרונים.
מאז שאין במכבי ת״א מאמנים מהסוג של פיני גרשון ודייויד בלאט, פרסונות חזקות, שאגב גם תחת אחד מהם לפחות חתרו, לכלכו ועשו הכל כדי שיילך - מאמן מכבי הוא סוג של בובה על חוט. אין לו כמעט נגיעה בבחירת השחקנים, ועוד לפני שהעביר אימון ראשון בסמבטיון הנוירוטי הזה - הוא זוכר איך סיימו קודמיו.
כשהמעמד כל כך חלש, אין סיכוי שהוא יצליח לייצר סמכות, אוטוריטה מול השחקנים שלו. ההיררכיה לא ברורה, מקבלי ההחלטות בתוך הצוות המקצועי הם בעיקרון קבוצות אינטרס פוליטיות, סוג של ועדות מסדרות, שכל אחד הוא נאמן של בעלים אחר במועדון. מועדון קרב.
עמוק בעשור השמיני של חייהם, שמעון מזרחי ודייויד פדרמן, ירצו או לא - הם הפנים של מכבי אפריל 2017. פנים מכורכמות, עייפות, שבעות ששולחות את זרועותיהן לכל כיוון כדי למצוא פתרונות שווא זמניים, פוליטיים, טלאי על טלאי שרק מוסיפים ומכבידים על התקציב אבל עושים חור גדול עוד יותר בנשמה של האוהדים, שלא מאמינים איך הגענו עד הלום
2. מכבי חיפה רגל עוברת תהליך דומה למכבי ת״א סל. גם שם המותג הגדול נסדק, וגם שם מתקשים להשלים עם העבודה שההגמוניה אבדה, כנראה לשנים ארוכות. חיפה יכולה להתנחם, כמו מכבי סל, בעיקר במורשת שלה, להתרפק על ימים שהיו וכנראה לא יחזרו.
לחיפה יש 12 אליפויות, אבל אף אליפות כבר יותר מחצי עשור. איך שהדברים נראים, חיפה תשלים עשור שלם ללא אליפות. היא לא שם, כי עדיין לא הצליחו לעלות על מסלול ההבראה הנכון. זה נכון שיש ניסיונות שנראים על פניו פחות שליפות מהמותן כמו במכבי סל, אבל זה לא אומר שחיפה לא נכשלת בניסיונות. היא נכשלת בגדול. מערכת הסקאוטינג שלה מתקשה לשהות את הכדורגלנים המתאימים, וגם הצוות המקצועי הזר שהגיע לכאן, מאמן או מנהל מקצועי, אובחנו כלא מתאימים אחרי חודשים ארוכים של עבודה. זה לא אמור לקרות במערכת משומנת שיודעת מה היא גוצה מעצמה. חיפה מגששת באוויר, מלקטת רסיסי שמועות על זה, רסיסי שמועות על ההוא - ושופכת כספים גדולים במקומות הלא נכונים, ומתעקשת לקפוץ את ידה במקומות שבהם היא צריכה לשחרר.
הקושי הגדול הוא סגל השחקנים הבינוני מאוד שלה. למרות שמנפנפים שם ב״התקפה הטובה בארץ״, אלירן עטר ועומר דמארי, אין בהצהרות האלו אל מה להתבסס. שניהם חיים בעיקר על העבר המוצלח והקצר יחסית שלהם, שבהם היו פוריים ויעילים. חיפה זקוקה לשחקנים שיהיה יודעת מה היא מקבלת מהם כן שבוע, ובכל משחק. אי הוודאות, הלחץ לקראת כל מפגש - מסיג אותה אחורה.
פעם חיפה היתה הראשונה להשיג את השחקנים הישראלים הטובים ביותר. הגיס העמוק הביא מכל קבוצות בליגה את הכוכבים בשלים ומוכנים כדי לקטוף אליפויות בחיפה. הסיפור הזה נגמר. רוב הקבוצות האלו על מחלקות הנוער המפוארות שלהן, בעיקר הפועל פ״ת ומכבי נתניה, כמעט שגוועו ומוטטו את הבסיס הצעיר שלהן, והכי גרוע מבחינת חיפה - שקמו אלטרנטיבות חזקות, עשירות ומעוררות השראה במרכז הארץ ובדרום. חיפה מפגרת היום בכמה שנים אחרי באר שבע ומכבי ת״א. אם פעם היתה מול חיפה משוכה אחת שהפריעה בכל פעם - מכבי ת״א או הפועל ת״א או בית״ר ירושלים, היום היא צריכה להתמודד מול שתי אימפריות שנמצאות פה להרבה זמן.
הפתרון הראשון ששחר צריך - הבאתו של מנג׳ר כריזמטי מסוגו של ג׳ורדי קרויף. חיפה צריכה בעל בית מקצועי, לא מאמן כזה או אחר שלא יצליח לשנות את התמונה הכוללת. גם אם יבוא לחיפה היום ברק בכר, הוא לא ישנה אל המצב. רק אייקון כדורגל, עדיף מחו״ל - גיורא שפיגל המתאים הוא פרסונה לא מקובלת בחיפה של שחר היום, וחבל. אם היו יכולים לגשר על משקעי עבר, שפיגל היה יכול לחזור למועדון בו עשה את מהפכת הכדורגל הגדולה ביותר - ולייעץ לשחר איך לשנות. ואם לא שפיגל - אז לפתות את ג׳ורדי לבוא ולנקות הכל. ואן לא הוא - אז מישהו כמוהו. בהצלחה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם