ראשי » ספורט » ליגת העל » חדשות ליגת העל

תקופת הרנסנס: איתי שכטר מדבר על הכול

אחרי שנדמה היה שהקריירה שלו הגיעה למבוי סתום, איתי שכטר מוצא את עצמו בעונה מצוינת ומוביל את קבוצתו בית"ר ירושלים לצמרת. עכשיו הוא מתפנה לסכם את הימים הקשים שמאחוריו, לספר על ההתקרבות לדת ולגלות עם איזו חולצה חזר ממפגש הנבחרת עם ספרד

תפקיד החלוץ במשחק הכדורגל הוא תובעני ומורכב, עם שורה תחתונה קשוחה וברורה: לא משנה מה תעשה על המגרש, כמה תשקיע בהגנה ואיזה חבר טוב תהיה בחדר ההלבשה, אם לא תבקיע שערים, תיכשל במשימת העל שלך. "חלוץ שלא מבקיע זה הדבר הכי קשה שיכול להיות", מסביר איתי שכטר, חלוצה של בית"ר ירושלים, שחווה העונה רנסנס מקצועי, "בתור חלוץ, העבודה שלי היא קודם כול להבקיע שערים, גם במשחקים פחות טובים, והרבה פעמים במהלך הקריירה היו תקופות ארוכות שלא הבקעתי וזה מאכזב. גם העונה, למרות ששיחקתי טוב בתחילת השנה, הבקעתי שער ראשון רק במחזור השביעי. בסופו של דבר, במועדונים שבהם הצוות המקצועי והקהל האמינו בי, לא אכזבתי". 

איך ההרגשה להבקיע פתאום אחרי בצורת כיבושים?
"זה רגע שנבנה, אתה יודע מתי אתה בתקופה טובה פחות או יותר, וכשאתה מבקיע אתה מרגיש שחזרת לעניינים. גם במשחק פחות מבריק, מהלך אחד שמוביל לגול, מוסיף המון אנרגיה לך ולקבוצה".

שכטר הגיע לירושלים באמצע העונה שעברה לאחר שנה קשה במדי מכבי חיפה, שבמהלכה הבקיע פעמיים בלבד ב?24 הופעות במדי הירוקים. "קשה להסביר מה לא עבד שם. ברגע שאתה רואה שבכל שנה מגיעים למועדון 15 עד עשרים שחקנים, שתשעים אחוז מהם לא מצליחים, קשה לשים משהו ספציפי עליי", אומר שכטר, "יכול להיות שאם הייתי נשאר יותר זמן ומקבל שקט וביטחון, דברים היו מתחברים נכון, הייתי מבקיע שערים, הקבוצה הייתה עולה, השחקנים סביבי היו טובים יותר ואולי הכול היה נראה אחרת".

לחיפה יש תקציב אדיר, מגרש חדשני ואוהדים. אתה יכול להסביר למה הם לא מצליחים לשחזר את השנים הגדולות?
"מה שקורה בחיפה מורכב, זה משהו שצריך לשבת עליו שעות ולנסות להסביר ולנתח. זה לא שהם לא מצליחים בגלל שחקן ספציפי או מאמן זה או אחר, אלו דברים הרבה יותר עמוקים. זה היום כבר לא המועדון שלי, דיברתי עליהם מספיק ואני מקווה שהקבוצה תחזור למקום הראוי לה, למאבקים על תארים בצמרת הכדורגל שלנו".

שכטר, כאמור, הצטרף לירושלים בחלון העברות בינואר 2016, ותוך זמן קצר החל לחזור לעצמו ולפרוח בקבוצה. "השקט מאלי טביב, הצוות המקצועי והקהל, הובילו אותי בסופו של דבר להצליח", הוא מסביר, "גם בבית"ר היו תקופות שלא הבקעתי, אבל הרגשתי שהקהל האמין בי, דוחף אותי ונותן לי ביטחון, ובסופו של דבר התחלתי להחזיר. הייתי במקומות אחרים, שבתקופות פחות טובות, כבר התחלתי לשמוע תלונות מהיציעים ומיהרו להחליף אותי. זה גרם לי להרגיש לא מוערך, הביטחון נפגע וגם הטירוף לרצות ולהחזיר למערכת ירד. בבית"ר כנראה ידעו לתת לי את הביטחון שאני צריך". 

ספר קצת על הקשר שלך עם הקהל הירושלמי.
"קודם כול במשחקים הם ידעו לעודד ולא להוריד אותי. הם היו קוראים לי אליהם ומחבקים אותי. זה המשיך ברחוב, שהבנתי כמה הם מאמינים בי, ידעו מה שאני שווה ורצו שאחזור לעצמי. אני מודה לאלוהים שהגעתי למועדון הזה, כי יכולתי להגיע למקומות אחרים שאני אפילו לא רוצה לחשוב עליהם, ואני נהנה מכל רגע".

ההשתלבות המצוינת של שכטר במערכת הובילה את בית"ר ואלי טביב לממש את האופציה עליו במאי החולף, ולהאריך את החוזה שלו בשנתיים, עד סיום העונה הבאה. המהלך הזה השתלם מאוד לירושלמים, מאחר ששכטר מציג עונה נהדרת, שכוללת עד עכשיו 15 שערים, 11 מהם במשחקי ליגה והשאר בגביע המדינה. "אני נמצא עכשיו באחת מתקופות השיא שלי בקריירה", הוא קובע, "בחודשים האחרונים חזרתי ליכולת שלי, לא רק מבחינת שערים, אלא מבחינת הדברים שאפיינו אותי רוב הקריירה; לעבור שחקנים, לסדר לחברים שלי מצבים, להרגיש טוב גופנית. משהו השתחרר אצלי ואני מרגיש הרבה יותר טוב".

מה השתחרר?
"אני מרגיש שאני סומך על עצמי יותר, יש לי אמונה בדברים שאני עושה ואני פחות לוקח את עצמי למקומות לא טובים. אני בוגר יותר במשחק שלי וגם בימים פחות מוצלחים אני מנסה להוציא מעצמי את המקסימום. אחרי שעברתי כל כך הרבה בקריירה, הגעתי לשלב שבו אני מבין את המשחק יותר, יודע שיש רגעים טובים יותר ופחות, וכמה חשוב להיות קודם כול מפוקס ומרוכז במטרה. זו הרגשה נהדרת לחזור ליכולת האמיתית שלי, חיכיתי לכך כבר הרבה זמן, אני שמח שאני בבית"ר היום ומצליח לעזור לקבוצה והלוואי שזה רק יימשך".

היום נראה שהתלות של בית"ר בך גדולה מדי.
"כמעט בכל המקומות ששיחקתי בהם הייתי בולט וחשוב והקבוצה הייתה תלויה בי. זה נכון שאני החלוץ המוביל, אבל יש לנו קבוצה טובה בירושלים, עם שחקנים מצוינים שעוזרים לי להצליח".

בתקופות הקשות היו רגעים שחשבת שכבר לא תצליח להתאושש?
"היו רגעים שחששתי שאולי לא אצליח לחזור ליכולת של פעם, שאצטרך למצוא פתרונות אחרים, לשנות סגנון משחק. אין שחקן שלא עובר תקופות קשות, יש כאלה שיודעים להתמודד ולא מוותרים, ויש כאלה שזה קשה להם מדי ומעדיפים לרדת ברמה. אני לא ויתרתי לרגע על הרמה הגבוהה, ידעתי כל הזמן שאני שייך לשם, ואני שמח שהייתי נאמן לדרך שלי. הבחירה שלי הוכיחה את עצמה בסופו של דבר והשתלמה לי, וזו תחושה נהדרת להחזיר למועדון שתמך בי גם כשהייתי פחות טוב".

תקופה כזו גם משפיעה על החיים מחוץ לכדורגל?
"בוודאי. כדורגלן לוקח תקופות קשות גם הביתה וזה משפיע עליו. בזמן כזה אתה מאוכזב ועצוב, ולמזלי יש לי בית מדהים, עם אישה ושלושה ילדים ומשפחה שדחפה אותי למעלה גם בימים פחות טובים, שלא נראיתי כמו כדורגלן. הם ידעו להחזיק אותי עם הראש מעל המים".

גם על בית"ר, כאמור, עוברת עונה טובה. הקבוצה העפילה לפלייאוף העליון וממוקמת במקום הרביעי, בדרך להשיג את הכרטיס להשתתפות במפעל אירופי. למרות זאת, מדובר במועדון מושך אש, שאף פעם לא שקט בו. "זה המועדון, לטוב ולרע", מסביר שכטר, "יש הרבה לחץ וציפיות בכל שלב. מקום שלישי או רביעי, שמספיק השנה, יכול לא להספיק בעונה הבאה והמטרה היא כל הזמן להסתכל קדימה. התפקיד של השחקנים הוא לדעת לעמוד בדרישות ובציפיות". 

מה הרגשת כשפיטרו את רן בן שמעון במהלך העונה?
"תמיד אמרתי שרן הוא איש מקצוע טוב, היה לי קשר מצוין איתו והצטערתי שהוא עזב, אבל במועדון החליטו להיפרד. כבר למדתי שזה חלק מהמקצוע הזה, לפעמים שחקנים עוזבים ולפעמים מאמנים. אני שמח שרן מצליח באשדוד ומאחל לו המון בהצלחה".

איך העבודה עם המחליף שלו, שרון מימר?
"שרון הוא מאמן מקצוען, איכותי, בתחילת הדרך שתורם לכולם. הוא נותן לי הרבה שקט בחלק הקדמי וגב לעשות את המהלכים שאני יודע, ואני בכושר מצוין מאז שהוא הגיע. הוא מאוד חרוץ, עובד איתנו על הרבה ענייני טקטיקה שצריך לדעת, וכמו לכל מאמן יש לו את האני מאמין שלו". 

מלבד חילופי המאמנים, החל לאחרונה בעלי הקבוצה אלי טביב, במאבק פעיל כנגד גילויי הגזענות של פלג מאוהדי בית"ר, שחלקם מזוהים עם ארגון האוהדים "לה פמיליה". שכטר, שמודע לרגישות העניין, מנסה להרחיק את עצמו מהסיטואציה. "אני חושב שזה התפקיד של המועדון ואנחנו השחקנים פחות צריכים להתעסק בזה", הוא טוען, "ברור שאני נגד גזענות, ומבחינתי רוב רובו של הקהל של בית"ר הוא נדיר ומדהים. אני מתעסק בדברים החשובים, לנצח על הדשא ולהביא את הקבוצה להישגים".

אתה לא יכול להתכחש לתדמית שנוצרה למועדון.
"יש בקהל של בית"ר חלק שהוא יותר גזעני וחלק שהוא פחות. אני משייך את עצמי לקהל שהוא לא גזעני, שמה שחשוב לו זו הצלחת הקבוצה. אני אוהב את את המועדון ורוצה בהצלחתו, ופחות אוהב להיכנס למקומות האלה".

בתחילת החודש התייצבה בית"ר למשחק חצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב, שהסתיים בהפסד 2:1 ובהדחה כואבת. "זה מאכזב מאוד, היה לנו משחק פחות טוב, קיבלנו שער לא נעים והיה לנו קשה לחזור", אומר שכטר, "עברנו דרך ארוכה בגביע, אנחנו היחידים שהוגרלו לאורך כל הדרך מול קבוצות בליגת העל ועשינו סך הכול הישג יפה. זה לא כישלון להפסיד לקבוצה כמו מכבי, אבל זה מאוד מצער". 

בשלב מוקדם יותר של משחקי הגביע, בשמינית הגמר, פגשה בית"ר באצטדיון טדי את בני סכנין. שכטר, שכבש את שער הניצחון בדקה ה-72, בחר לחגוג את הכיבוש עם כיפה על הראש ותפילת שמע ישראל. "אצלי בחיים הכול ספונטני, ואחרי שכבשתי ראיתי מולי ילד עם כיפה, והרגשתי שזה הזמן לקדש שם שמיים", מסביר שכטר, "לא האמנתי שזה יעשה כזה בלגן. היו אנשים שחשבו שהפכתי לדתי כשעברתי לבית"ר, אבל סיפרתי להם מאיפה אני בא והזכרתי להם שעשיתי את זה בפעם הראשונה בהפועל תל אביב, קבוצה שלא מזוהה עם הדת. קיבלתי גם הודעות מילדים, שבזכותי יום אחרי הם הניחו תפילין, אז אני מרגיש שעשיתי את שלי. לא ניסיתי להתריס כנגד אף אחד במהלך הזה, אני גאה ביהדות ובאמונה שלי, חזק בדת ומרגיש בה בנוח".

מה זה אומר בפועל?
"אני מתפלל כל בוקר, מניח תפילין והולך בכל יום חמישי לשיעור תורה אצל שניר גואטה, כדורגלן שהפך לתלמיד חכם. גדלתי בגן דתי עם אבא שחובש כיפה סרוגה, במשפחה דתית לאומית, ואני צאצא של הבעל שם טוב. האמת היא שאבא שלי חזר בשאלה בעיקר בגללי, כי שיחקתי כדורגל בתור ילד בימי שבת והפעלתי עליו לחץ, יחד עם אמא שלי, שיבוא לראות אותי כמו האבות האחרים בקבוצה. היה לי קשה להיות בלעדיו שם, כי אני מאוד מחובר אליו. כשהגעתי לגיל התיכון, הבנתי שיש בורא לעולם, שקובע ומחליט".

מה המטרות של בית"ר עד לסיום העונה?
"המטרה היא לסיים במקום השלישי ולהשיג את הכרטיס לאירופה. אנחנו כרגע מבינים ויודעים שבאר?שבע ומכבי תל?אביב שלפנינו, הן הקבוצות הכי טובות בליגה, ואם נשיג בפעם השלישית ברציפות כרטיס למפעל אירופי, זה הישג שבית"ר לא עשתה כבר הרבה זמן. חשוב לבנות מסורת באירופה, ולהיות תמיד בקרבת הצמרת הגבוהה".

תסיים את הקריירה בבית"ר?
"אחת השאיפות שלי היא לסיים את הקריירה בבית"ר, אבל קשה לדעת מה יוליד יום. הדברים בכדורגל הם מאוד נזילים ומהירים, צריך להיות מוכן לכל דבר".

איתי שכטר, שחגג בפברואר יום הולדת שלושים, גדל במחלקות הנוער של הפועל חיפה ועמק יזרעאל. קבוצת הבוגרים הראשונה שלו הייתה נצרת עילית, ממנה עבר ב-2006 למכבי נתניה, לשלוש עונות שבהן החל לבנות את שמו עם 21 שערים ב-86 הופעות. ב-2009 רכשה הפועל תל אביב את כרטיס השחקן שלו תמורת חצי מיליון דולר, ושם, תחת המאמן אלי גוטמן, החלה הפריצה האמיתית שלו.

בעונת הבכורה אצל האדומים, כבש 22 שערי ליגה (שיא מועדון), היה שותף לקמפיין אירופי מצוין בליגה האירופית, וזכה עם חבריו בדאבל יוקרתי. "מבחינה מקצועית, לאלי גוטמן יש חלק גדול בקריירה שלי. הוא לקח אותי בוסר מנתניה, לימד אותי הרבה, נתן לי שקט וביטחון והוביל אותי לצמרת של הכדורגל", הוא אומר, "אני חושב שעושים לו היום עוול, ויוצאים מפרופורציות בנוגע לביקורת נגדו. כנראה היו הרבה כתבים שחיכו לרגע שתהיה לו תקופה פחות טובה, ואני חושב שהגזימו. אלי הוא איש מקצוע בחסד, שעשה הרבה עבור הכדורגל שלנו ועבור הפועל תל אביב". 

מה דעתך על מה שקורה היום בהפועל תל אביב?
"הפועל זה מקום שנתן לי הרבה בקריירה, היו לי בו רגעים מדהימים והוא והקהל שלו חשובים לכדורגל הישראלי. אני מקווה שהם יתאוששו ויישארו בליגה, כי זה מועדון גדול, שליגת העל צריכה".

לאחר שנתיים, שכללו 38 שערים בכל המסגרות, אליפות, שני גביעים, ותצוגות מרשימות בליגה האירופית וליגת האלופות, החל שכטר את העידן האירופי בקריירה שלו, לאחר שנרכש על ידי קייסזרלאוטרן בגרמנית, בתמורה לשניים וחצי מיליון אירו ביולי, 2011. "הייתה לי התחלה טובה מאוד בגרמניה", הוא מספר, "כבשתי שלושה שערים במחזורים הראשונים, אבל אז המאמן שינה שיטת משחק והוריד אותי לספסל, מה שפגע בי ובקבוצה. זה היה מתסכל. בסוף השנה הקבוצה ירדה ליגה והשאילו אותי לסוונסי מהפרמייר ליג".

העונה של שכטר באנגליה הייתה סבירה, עם 18 הופעות ושער אחד, אבל בסיומה לא מימשה הקבוצה את האופציה שהייתה לה עליו: "החוויה באנגליה הייתה מדהימה, הייתי חלק מהקבוצה לאורך העונה כולה, שהייתה מוצלחת למדי, והסתיימה בחלק העליון של הטבלה ובזכייה בגביע הליגה. העובדה שתג המחיר שלי היה גבוה ולא כבשתי מספיק, גרמה להם לוותר על שירותיי". 

משם חזר שכטר לישראל ולהפועל תל אביב לקדנציה קצרה ולא מוצלחת, שנמשכה בסופו של דבר חצי עונה בלבד: "הבעיה כשחזרתי להפועל היה המצב הכלכלי, שכבר היה פחות טוב. השכר שלי היה כבד, הקבוצה השיגה תוצאות פחות טובות בתחילת העונה ובינואר קיבלתי הצעה מצרפת. העזיבה שלי עשתה טוב לשני הצדדים".

שכטר יצא שוב לאירופה, הפעם לנאנט הצרפתית, שם השתלב היטב למרות שלא כבש שער בחצי השנה הראשונה. נאנט החליטה לרכוש את כרטיס השחקן שלו במאי 2014, בתמורה ל-420 אלף אירו והחתימה אותו על חוזה לשנתיים. "אם יש לי טעות אחת שעשיתי בקריירה, זו העובדה שמיהרתי לחזור מצרפת", קובע שכטר, "גם הבעלים וגם המאמן לא רצו שאעזוב והתעקשתי ללכת. באותו הזמן החל גל טרור בצרפת, עם האירוע בסופר הכשר, הייתי עם אשתי ושני ילדים קטנים והדברים לא הסתדרו. בימים שהייתי נוסע למשחקי חוץ, המשפחה שלי לא הייתה יוצאת מהבית וזה היה פחות נעים. במקביל, קיבלתי הצעות טובות ממכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע לשלוש וחצי שנים וזה קרץ לי. בדיעבד לא הייתי צריך לעשות את זה".

איך תסכם את הקריירה האירופית שלך?
"היא לא הייתה הצלחה גדולה ויש לי תחושת פספוס, אבל בכל המועדונים שהייתי המאמנים העריכו אותי מקצועית, תמיד שיחקתי ואף פעם לא הייתי ביציע או מחוץ לסגל. הבעיה הייתה שהמספרים שלי היו פחות טובים מבחינת כיבושים, וזה מה שפגע בי להמשך הדרך".

שכטר הוא גם חלק מנבחרות ישראל לאורך השנים. לאחר שהיה בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה (חמישה שערים ב-16 הופעות), ערך ב-2009 הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת, במשחק מול יוון, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010. לשכטר 24 הופעות בינלאומיות וחמישה שערים, והשנה, בעקבות ההצלחה שלו, שב לסגל של אלישע לוי, לאחר הרבה זמן בחוץ. "זה תמיד מיוחד בשבילי להיות חלק מנבחרת ישראל, בוער בי להגיע לשם, התגעגעתי למדים הלאומיים ושמחתי לחזור אליהם", הוא מספר, "התאכזבתי קצת שלא שיחקתי מול ספרד, אבל אמשיך לעבוד קשה בתקווה שאמשיך להיות מוזמן".

איך העבודה עם אלישע?
"זו פעם ראשונה שאני עובד איתו. הוא מאמן מצוין, שהצליח בכדורגל הישראלי וקיבל את הנבחרת בזכות. היו אימונים טובים, וסך הכול עד עכשיו זה קמפיין מוצלח".

מה דעתך על הביקורות אחרי התבוסה מול ספרד?
"ידענו מראש שהם טובים מאיתנו בכל פרמטר ואני חושב שהביקורת יצאה קצת מפרופורציות. לפעמים קורים נסים, וברגע שהם לא קרו, חזרנו למקומנו הטבעי ואנחנו מודעים לזה".

היה הרבה בלגן אחרי, אריאל הרוש ותומר חמד הושעו.
"הנבחרת היא מעל הכול ואני מקווה שהדברים האלה יסתדרו. גם תומר וגם אריאל הם אנשים מדהימים ואני מאמין שבסופו של דבר הם יחזרו לסגל".

צחקו שמיהרתם לבקש להחליף עם הספרדים חולצות.
"זה שטויות, שחקנים בכל העולם מחליפים חולצות במחצית או בסוף המשחק. אתה פוגש שחקנים שאולי לא תשחק מולם אף פעם יותר, ואתה רוצה מזכרת. כשאתה עולה לדשא, זה לא משנה כלום ואתה מתרכז במשחק".

עם איזו חולצה חזרת לילדים?
"אני החלפתי חולצה עם פיקה. הוא וכל הספרדים היו מאוד נחמדים, אנשים צנועים עם רגליים על הקרקע".

איך אתה חי עם תקשורת הספורט בישראל?
"אני מכבד את כולם, לא עובד עם אף אחד או נותן עדכונים, אבל מבין שהיא חלק מהמשחק. כשהייתי בחיפה, התקשורת הייתה קיצונית בנוגע אליי, אבל גם אז זכרתי את התקופות שהיא הייתה טובה אליי. עם השנים למדתי לקחת את הדברים בפרופורציות, לטוב ולרע, וזה פחות מכאיב לי מפעם. זה בסדר גמור לכתוב ביקורת רעה כשדברים הולכים פחות טוב, כולם נכשלים לפעמים ואין בעיה עם זה. ועדיין, התקשורת צריכה להיות אחראית יותר לפעמים, כי יש לה השפעה גדולה מאוד על הציבור".

עד מתי תמשיך לשחק?
"שאלה טובה. כל עוד ארגיש שאני יכול לתרום לכדורגל ולקבוצה שלי, ואני לא מפריע, אז אשחק. כרגע אני מרגיש טוב. השלושים של היום זה לא מה שהיה פעם, אני עדיין רעב ועם רצון גדול להצליח ומקווה שזה יימשך כמה שיותר".

מטפלים בגוף אחרת בגיל שלך?
"אחרי כל כך הרבה שנים של משחק אתה מכיר את הגוף שלך הרבה יותר טוב. אתה מרגיש באימון מתי אתה צריך להרגיע רגע, כדי שתבוא מוכן למשחק, שזה הדבר החשוב ביותר".

אתה אבא לשלושה ילדים, איך ההורות השפיעה עליך?
"היא הפכה אותי לאדם הכי מאושר בעולם, ביגרה אותי ועזרה לי להתחשל גם בכדורגל. אתה מבין בזכותם שיש דברים שהם מעבר למשחק. זו זכות להיות אבא, לגדל ילדים וזו מתנה שאין גדולה ממנה".

מה גרם לך לצבוע את השיער לבלונד?
"זה מה שהילד שלי רצה שאעשה לקראת חצי גמר הגביע. התלבטתי ובסוף החלטתי לעשות. הייתי מעדיף כרטיס לגמר במקום זה".

על מה אתה חולם?
"שהמשפחה והסובבים אותי יהיו בריאים ומאושרים, להמשיך ליהנות מכל רגע בחיים שלי, לא רק בכדורגל, מהדברים הקטנים, להיות בריא ודבק בהשם".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בארבע, כי חמש שמור למלאכים ולא נראה לי אפשרי. יש לי אישה מדהימה, שלושה ילדים נהדרים, אני בריא ובמקצוע שאני אוהב. ההורים, האחים והאנשים הכי קרובים אליי נמצאים במקומות טובים, אני בריא, מאושר ושמח ואוהב את החיים. מה צריך יותר?"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg