הכי טובה שיש, והיא עוד תשתפר בעונה הבאה
הפועל ב"ש הנוכחית היא אחת הקבוצות המרשימות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. מרשימה בניהול, במאמן ובסגל השחקנים. אלונה ואלי ברקת, רשומים על המהפך שעבר המועדון, ואחרי שנים של דשדוש הצעידו אותה לפסגות חדשות והיד עוד נטויה
1 הפועל ב"ש הנוכחית היא אחת הקבוצות המרשימות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. מרשימה בניהול, במאמן ובסגל השחקנים. הבעלים, אלונה ואלי ברקת, רשומים על המהפך שעבר המועדון, ואחרי שנים של דשדוש הצעידו אותה לפסגות חדשות והיד עוד נטויה.
אלונה ברקת עם צלחת האליפות. חתומה על מהפך
צילום: דני מרון
הסימנים הראשונים לשינוי היו כבר בתקופת אלישע לוי, עם רכישות שהוכיחו את עצמן ושהפכו את ב"ש לאופציה לגיטימית לשחקנים הבכירים (ברדה, בוזגלו והזרים שהפכו לשילוב מנצח.( השיא היה במינוי של ברק בכר, שהוכיח עם שתי אליפויות רצופות שמקומו בצמרת המאמנים מוצדקת. בכר הוכיח יכולת מקצועית גבוהה, ניהול אנשים יוצא מהכלל ועוצמה מנטלית בלתי רגילה, שעזרה לקבוצה להתגבר על המכשולים בדרך.
ב"ש לא רק זכתה באליפות, אלא עשתה זאת תוך שיפור בכל המדדים וברמת המשחק. היא לא שקטה על השמרים, ביצעה רענון בסגל והתחזקה במקומות הנכונים. ב"ש קבוצה התקפית, אגרסיבית ובעלת יכולות פיזיות חריגות בקנה מידה ישראלי. לא פחות חשוב מכך, בכר והצוות המקצועי בנו קבוצה מלוכדת ומגובשת. ב"ש גברה בנוקאאוט על יריבה חזקה כמו מכבי ת"א, שברוב העונה היתה ביכולת טובה מאוד - עובדה שמעצימה עוד יותר את ההישג שלה.
שחקני הפועל באר שבע חוגגים אליפות. מתוך דף הפייסבוק של המועדון
2 בחלק הראשון של העונה ב"ש עשתה כברת דרך נהדרת בזירה האירופית, תוך שהיא מגלה הרבה אופי כמו במפגש הכפול נגד סלטיק. אחרי תבוסה בגלזגו היא חזרה בגדול במשחק הביתי והיתה כפסע משלב הבתים. למרות שהפסידה, בסיכום שני המשחקים היא סיפקה את אחת ההצגות הגדולות שראינו מקבוצה ישראלית באירופה, וזה נמשך גם בליגה האירופית עם ניצחונות מפוארים שהוסיפו לה המון מוניטין וכבוד.

ג'ון אוגו וטוני וואקמה חוגגים. שחקן העונה של שלמה שרף
צילום: דני מרון
3 שחקן העונה שלי הוא ג'ון אוגו. נכון שטוני נוואקמה היה הגורם המרכזי בהתקפה עם מספרים נהדרים, אבל אוגו היה העוגן והלב של הקבוצה במרכז המגרש, הבלם של הקישור שהעניק לקבוצה את האיזון ואת הביטחון. תרומתו התבטאה גם בכל הקשור ליציאה של הקבוצה קדימה כציר שדרכו הכדור נע מההגנה להתקפה.
המאורים, בוזגלו (יכולת נהדרת והשפעה רבה במסע האירופי הנפלא) ומליקסון (עשה את ההבדל בהרבה משחקים בזכות היכולת האישית והטכניקה הנהדרת,( ראויים למחמאות. צריך לזכור שהשניים האלה החמיצו לא מעט משחקים, כך שקשה להכתיר אותם כשחקני העונה, אבל ברור שב"ש איתם ובלעדיהם היא סיפור שונה לחלוטין.

מיגל ויטור, קיבל שבחים ובצדק
צילום: דני מרון
שר ההגנה מיגל ויטור קוצר הרבה שבחים, ובצדק. הוא לבטח אחד הבלמים הטובים שהגיעו לכדורגל הישראלי, אבל הוא החמיץ חצי עונה בגלל פציעה. בכל מקרה החזרה שלו לקראת הישורת האחרונה היתה מאוד משמעותית בהבטחת התואר. יש הרבה שחקנים שראויים לאזכור, אבל כדאי לשים לב לתרומה הגדולה של מהראן ראדי ביכולת ובאופי. לא לחינם הוא מתהדר ברזומה מדהים שכולל חמש אליפויות רצופות.
אי אפשר שלא לציין את איצטדיון טרנר, אשר לו משקל כבד מאוד בעוצמה של המועדון. עם האווירה הנהדרת ביציעים, כל משחק שם הוא הצגה שמבליטה את המפנה הקיצוני בהתנהגות של האוהדים. הגורמים השליליים פינו את מקומם לאוהדים מזן חדש, נטולי אלימות וגזענות שפשוט כיף היה לראות.
הבעיה היא שעם הרנסנס שעובר על המועדון, האיצטדיון יהיה בקרוב צר מלהכיל את הדרישה לכרטיסים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg