ראשי » ספורט » ליגת העל » חדשות ליגת העל

יוצא לאור: אוחנה יחזיר את בית"ר לגדולות?

הסמל הגדול של הירושלמים יעזוב את הכיסא הנוח בהתאחדות ובתקשורת, וינסה להציל את קבוצת נעוריו מהכוחות האפלים והעבריינים ששולטים בה. אובידיו הובאן עזר לבאר שבע להוכיח שבבחירת הזרים צריך לבדוק גם אופי ולא רק סטטיסטיקות

1. הפועל באר שבע סיימה את העונה הזאת כפי שהיא - מעצמה. למרות החגיגות, למרות האליפות שהובטחה די מזמן, באר שבע עומדת על הרגליים עד הרגע האחרון. שום רפיון או ירידת מתח, וזה מיתרגם לתיקו בשבוע שעבר מול בית״ר, שנזקקה לנקודות כדי להבטיח מקום שלישי, וניצחון אתמול על סכנין שכולו הומאז׳ לאובידיו הובאן, שהבקיע כנראה במשחקו האחרון  קבוצה, ועזב כמו גיבור, בתהלוכת פרידה מיציע ליציע בטרנר שלא ישכח אותו עוד עשרות שנים.

כי כמו שאנחנו זוכרים מה עשו ג׳ובאני רוסו וסיאד חלילוביץ׳ לפני כמעט 20 שנה - גביע מדינה ראשון ואחרון ומעט אושר בעיצומן של שנים רזות מאוד - כך בוודאי יזכרו להובאן שהגיע לכאן לאי ודאות והפך להיות חלק בלתי נפרד מהעידן החדש האימפריאלי, של באר שבע, שכרגע מועמדת כמעט ודאית לזכות גם באליפות בעונה הבאה, שלישית ברציפות.

בעידן של זרים שרובם לא מצאו את מקומם ולא תרמו בקבוצות שלהם, גם במכבי ת״א, מכבי חיפה ובוודאי בהפועל ת״א - הובאן הוא המודל המושלם. מעבר לאיכויות המקצועיות הילה חשובה ההתאקלמות, המזג שלו, החיבור החברתי והאגו המרוסן שתרם מאוד לחדר ההלבשה הלא פשוט של באר שבע, שבו כולם רוצים וראויים לשחק כמה שיותר. קבוצות כדורגל, בבואן לבחור זר, יואילו לבדוק היטב לא רק את המספרים והסטטיסטיקות של השחקן, אלא גם את תבנית נוף מולדתו, את הרקע האישיותי והמנטלי. תמיד הנתון הזה שווה ואפילו צריך להכריע יותר מנתונים פיזיולוגיים וסטטיסטיים.

2. בית״ר ירושלים השיגה את הכרטיס האירופי, והיא לא תלויה בתוצאות גמר הגביע. המקום השלישי ראוי לה והיא עמדה במטרות שלה בצורה ראויה להערכה. אבל כבר ברור שליגת העל בנויה כיום מכמה מדרגות, שבראשן עומדות באר שבע ומכבי ת״א. הן ליגה בפני עצמה, כמו סלטיק וריינג׳רס הסקוטיות בזמנו, או ריאל מדריד וברצלונה היום. בית״ר נמצאת היום אחרי השתיים, בלי אפשרות אמיתית לאיים על ההגמוניה שלהן.

כבר שנים ארוכות שבית״ר לא שם, כיוון שהיא נתנה לכוחות אפלים ועברייניים לנהל ולשלוט בה. האלימות וסדר היום שהוכתבו ע״י הקיצוניים, הרחיקו מדי את האוהדים השפויים, גרמו לזרם אחר בין האוהדים לבנות אלטרנטיבה לבית״ר הזאת, בדמותה של ״נורדיה״, ובעיקר מחקו את האפשרות בעידן של הכסף הגדול בכדורגל, שגוף כלכלי יראה בבית״ר נכס אטרקטיבי לעשות איתו ביזנס.

בית״ר ירושלים אמורה להיות גם אחד המותגים שהעיר ירושלים אמורה לנפנף בהם ברמת המותג. אבל יחסים מעורערים בין אלי טביב לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לא מאפשרים שיתוף פעולה שיכול לתגמל את שני הצדדים כלכלית ומיתוגית.

לכאן נכנס אלי אוחנה שיעזוב אחרי שנים ארוכות את מתחם הנוחות בהתאחדות לכדורגל ובתקשורת. אוחנה נחשב עם אורי מלמיליאן לגדול השחקנים הגדולים בבית״ר. אבל בעוד מלמיליאן הוא היפוך מוחלט שלו, נחבא לכלים ומתחמק מחשיפה ומתקשורת, אוחנה אמור להיות הדמות האוניברסלית שתוציא לאור את בית״ר הקרתנית, הפרובינציאלית.

זה לא יהיה פשוט כיוון שזה יהיה כרוך בשינוי סדרי עולם, בתזוזה מנטלית ובוודאות בעימותים חזיתיים עם כוחות שרוצים לשמר את הסדר הישן בבית״ר, כי הם מרוויחים ממנו. יחסית לקהל האוהדים הגדול, לבית״ר יש מספר מנויים קטן יחסית, הרבה בגלל שרוב הקהל שלה לא מאמין ברכישת מוצר מראש, ומעדיף לקנות כרטיס אד הוק, קשור מאוד למצבה של הקבוצה ובהתאם לשביעות הרצון שלו באותו זמן.

לאלי טביב יש יתרונות משמעותיים וחסרונות גדולים. השאלה הגדולה עם החיבור לידידו אוחנה יעשה את העבודה, ויוביל את בית״ר לעידן משודרג. או שיוליד נתק סכסוך והתנתקות. טביב הוא חומר אחר מבין המנהלים כאן. קשה לקרוא אותו, וראיתי הרבה בוסים בכדורגל עם אגן גדול בהרבה משלו.

השאלה אם לאוחנה מלבד חיבורים וקשרים יש את הידע בניהול וארגון מועדון כדורגל, שהוא תורה מורכבת, שונה  ומשונה מכל ארגון או מפעל אחר - כזה שיש בו מצד אחד אחריות ניהולית ומוניטרית, חזון ובעיקר יכולת לנהל אנשים. ימים יגידו, והם לא ארוכים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg