התנגשות חזיתית: אייאקס ויונייטד בקרב על הליגה האירופית
גמר הליגה האירופית יפגיש הערב לשם שינוי שני מועדוני פאר - מנצ'סטר יונייטד ואייאקס - שאסור להם להפסיד. השדים האדומים רוצים להשיב את כבודם שאבד מאז פרישתו של פרגוסון. ואילו ההולנדים, שחווים פריחה מחודשת, ינסו לחזור לצמרת הכדורגל האירופי אחרי 22 שנים
סטטיסטית, גמר הליגה האירופית הערב (21:45), זה הגמר האירופי הקטן, הגדול ביותר בתולדות מפעלי היבשת. מעולם לא הביאו משתתפות בגמר המפעל כל כך הרבה אליפויות אירופה (שבע זכיות - ארבע לאייאקס ושלוש ליונייטד) לגמר אירופי שאינו האלופות. אבל כפי שאמר השבוע אדווין ואן דר סאר - השוער שזכה עם שתיהן בליגת האלופות - 22 שנים לאייאקס בלי גמר אירופי זה הרבה יותר מדי. שש שנים למנצ'סטר יונייטד בלי גמר אירופי זה פשוט לא מתאים לגודלו של המועדון.
לא שגדולת המועדונים מעניינת את אופ"א, שנתנה לקבוצות פחות מ־11,000 כרטיסים, למרות שאצל כל אחת הביקוש היה גדול פי עשרה. צריך גם למקורבים, לספונסרים ולספסרים.
מדובר בשני מועדונים שעוצמתם מגיעה ממקום שונה לחלוטין. אייאקס היא המועדון של רעיונות. כשרינוס מיכלס קרא בשנות השישים את הפרק "הנחשול" בספרו של העיתונאי היהודי־אוסטרי־לונדוני ווילי מייזל, "מהפכת הכדורגל", הוא העביר הרבה מחוכמת המשחק של אוסטריה והונגריה להולנד. המושג "טוטאל פוטבול" לא פעם מבלבל - אבל במהות זו מחשבה על קבוצת כדורגל לא על פי המערך שיופיע על שקופית הטלוויזיה, אלא על פי הדרך שבה תנוע הקבוצה במגרש.
עם יוהאן קרויף הייחודי ועוזריו המופלאים - ניסקנס, ראפ, קרול והאן - זה נגמר באליפות אירופה של 1971. גביע שעליו הגנה אייאקס בהצלחה פעמיים בהדרכתו של סטפן קובאץ' הרומני. אייאקס חזרה לצמרת האירופית כשזכתה בגביע המחזיקות עם מרקו ואן באסטן ובגביע אופ"א עם דניס ברגאקמפ, אבל גביע האלופות חזר לחיקה רק כשהגיעה שוב עם פתרון טקטי מבריק: מאמן צעיר וכריזמטי ששמו לואיס ואן חאל עם שורת כישרונות צעירים מדהימה - סיידורף, דווידס, אוברמארס, קלייברט, ליטמנן ואחרים - שמצא את הנוסחה הדינמית.
עם פליימייקרים מתחלפים במקום שבו פעם עמד קרויף לבדו, הוא שבר את משחק הלחץ של מילאן. שלושה ניצחונות מרשימים על האפס נגד אלופת אירופה ואיטליה הסתיימו באליפות אירופה של 1995. זה קרה בשנה שבה אחד, ז'אן מרק בוסמן, זכה בתקדים חשוב בבית המשפט האירופי - תקדים שרושש את אייאקס מסיכוייה בצמרת האירופית, כשעלה דור זהב חדש - עם ווסלי סניידר וזלטן איברהימוביץ' - היא כבר לא היתה בעמדה לשמור על כוכביה. אבל גם הדור המעולה הנוכחי הוא תוצאה של חידוש, שהביאה אייאקס לכדורגל.
בעצת קרויף, עברה האקדמיה של אייאקס - המודל שעליו נבנתה הלה מאסיה של ברצלונה ואקדמיות אחרות - לצורת עבודה קצת אחרת. פחות בקבוצות ויותר ב"כיתות אמן" עם שחקני עבר. דייבי קלאסן וקספר דולברג הדני הם חניכי האקדמיה הזו, וגם אם מוקדם מאוד לראות בהם סיידורף או ברגקאמפ חדשים, הגמישות של הדור הנוכחי בהבנת המערך היא "אייאקסית" למהדרין.
הניהול של המועדון - בהנהגת ואן דר סאר, מארק אוברמארס, ריצ'רד ויטסחה, ארון וינטר ודניס ברגקאמפ שנמצאים במועדון בתפקידים שונים - מבטיח לשמר את הנכס העיקרי: חוכמת כדורגל טהורה.
זה מוביל אותנו אל היריבה. אם אייאקס חזרה לעקרונות שיצרו את האגדה, מנצ'סטר יונייטד נטשה את שלה.
יונייטד מעולם לא היתה מועדון של המשכיות, אידיאולוגיה או צורת משחק. היא בסך הכל סיפור חייהם של שני מנג'רים ייחודיים - מאט באזבי ואלכס פרגוסון - בלעדיהם יש למועדון ארבעה גביעים מקומיים ולא יותר ב־107 השנים האחרונות. במיטבה היציבות של שני מנג'רים אוטוקרטיים, שאיש לא חולק על מעמדם, נתנה אחדות מטרה ייחודית.
קיסרים שנתנו למאמנים, ובעיקר לשחקנים, לפרוח באווירת יציבות, במועדון שלא נכנע במגרש ומחוצה לו, מועדון שבו חולצת ההרכב מוציאה יותר מאלמונים ומילדים. אבל מצד שני לא היתה ביונייטד מעולם המשכיות טבעית. עזיבת באזבי הסתיימה בתוך שלוש שנים בליגה השנייה. ארבע שנים אחרי פרגי, השדים האדומים הופשטו מכוחם בצניחה חופשית. בשלוש מארבע עונות הם לא העפילו לליגת האלופות דרך הליגה האנגלית, ולא דגדגו אפילו את מירוץ האליפות.
ויותר מהכדורגל או התארים זה היה אובדן זהות. מועדון שפעם קנה יחסית מעט, האמין במנג'רים שלו והיה סבלן עם כוכבים, החליף שלושה מנג'רים בארבע שנים ושבר כמעט כל שיא העברות אפשרי: של בריטניה (די מאריה), של העולם (פוגבה), לבני עשרה (מרסיאל), לשחקן הגנה (לוק שואו) ומה שלא תרצו. המשחק היום לכאורה שווה למועדון 70 מיליון פאונד - כספי ליגת האלופות והכנסות ספונסרים, ועל פי הידוע גם החתמת אנטון גרייזמן לעונה הבאה תלויה בהופעה בליגת האלופות.
וזה האבסורד. גביע אירופי או לא, אייאקס אמסטרדם היא שוב מועדון בעלייה, גם אם חלק מכוכביה יימכרו. יונייטד, מועדון גדול בהיקפי האהדה והכסף אך חסר חזון לחלוטין בניהולו, תלויה במשחק שהפסד בו הוא כמעט חזרה לנקודת האפס.
לפני המשחק תתקיים דקת דומייה, ושחקני יונייטד יענדו סרטים שחורים, לזכר קורבנות הפיגוע שהתרחש בעירם מנצ'סטר, בלילה שבין שני לשלישי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם