טביב ניצח - אברמוב ממשיך בדרכו
אם עד לפני שנים בודדות אלי טביב נתפס כביזאר ונלעג בהתערבות ובהגחכת המאמנים שעבדו תחתיו, המגמה הזאת זלגה כמעט לכל הליגה ומוטטה את שדרת הניהול המקצועי במועדונים. בני יהודה, שתפגוש בגמר גביע שלא מבטיח הרבה את מכבי ת"א היא דוגמא מוחשית לכך. וגם: על השידוך בין איווניר להפועל ת"א
1. הערב גמר גביע המדינה בכדורגל. מכבי ת״א נגד בני יהודה. חייבים להגיד את זה, אבל לפחות לפני השריקה לפתיחה, מדובר באחד הגמרים המנומנמים שהיו כאן בשנים האחרונות. שתי הקבוצות סיימו את העונה בצליעה לא קטנה. מכבי ת״א איבדה במשחק העונה בטרנר את האפשרות הריאלית להדביק את באר שבע, ומאז התנהלה במצב שיוט שכלל שני הפסדים רצופים למכבי פ״ת ולבית״ר ירושלים. יותר מדי סימני שאלה מרחפים מעל סגנית האלופה, שגם עם זכייה הערב בגביע, לא תסמן וי גדול מדי על העונה הזאת.
האנרגיות כאמור די נמוכות. בעל הבית מיטש גולדהאר לא יטריח את עצמו לגמר היום בירושלים. הוא כמובן יגיע לכאן בקרוב כדי לראות איזו דרך מתווים כדי שהשנתיים האחרונות של באר שבע בפיסגה, לא יהפכו לשושלת בלתי ניתנת לעצירה.
נכון להיום ההגמוניה של ברק בכר כמעט שאינה מאויימת. מכבי ת״א היא אלטרנטיבה יחידה באמת, אבל הפער ביניהן נפתח וגם אם 13 נקודות ההפרש בטבלה לא משקפים את פערי האיכות, מכבי ת״א חייבת כבר אחרי הגמר הערב לשנות את פניה ולרענן את הסגל שלה בצורה משמעותית.

שחקן המפתח שלה הערב הוא טל בן חיים. מהלכים אישיים והברקת של רגע זה הוא, והגביע עשוי לחזור לארון של מכבי בזכות הבלחה כזאת. עם 15 שערים העונה קשה לדבר על בן חיים במונחים של אכזבה, אבל מה שברור הוא שלבנות עליו כעל עוגן של יציבות, כפי שהיה ערן זהבי - יהיה לא מציאותי ויגרום עוגמת נפש לשני הצדדים. לבן חיים יש את התכונות הבסיס המצויינות שלו שהופכים אותו לאיכותי, אבל הסך הכל חסר מאוד שלמות כדי שיהפוך אותו למי שאי אפשר בלעדיו. אנחנו חיים בעידן של מיתוג, ויש להניח שבן חיים לא ינוח עד שייצא לנסות את עצמו באירופה. הסימן שאלה לגבי הצלחה מעבר לים הוא גדול מאוד, אבל כל עוד לא ימצה את המהלך, הוא יתנהל בתחושה שהפסיד משהו. ועל כך מכבי תפסיד לא פחות.
ברק אברמוב קיבל פרס גדול מאוד בעונתו הראשון כבעלים בבני יהודה - פינאליסט גביע המדינה. בני יהוה זכתה בתואר האחרון שלה לפני 27 שנים, עם גיורא שפיגל על הקווים ומשה סיני שעזב את הפועל ת״א היורדת, כדי להביא אליפות הסטורית לשכונת התקוה.
בני יהודה של היום אינה זאת של סוף שנות ה-80, כפי ששכונת התקוה של האייטיז, והשבטים סולמי וטסה כבר לא אוחזים בהגה במיומנות השבטית שאיפיינה אותם. ניסן ויחזקאל והמנהל המקצועי יצחק שום שהובילו את הקבוצה אחרי טעויות פתיחת העונה, הבטיחו די מוקדם בעונה שבני יהודה לא תסתבך, אבל סבלו מסביבת עבודה מתערבת ולא מקצועית שסיימה בשלב מסויים את תפקידם.
שום הוא שותף עסקי של אברמוב, ובמעמדו וגילו הוא לא מחפש קריירה, ובוודאי לא יתחשבן עם אברמוב על החודשים האחרונים. הכסף של אברמוב מאפשר לו סגל איכותי יחסית אבל ההתנהלות שלו ושל אנשיו מלמדת שאלי טביב ניצח במאבק על דמותו של הכדורגל הישראל מהכיוון של מקבלי ההחלטות. אם עד לפני שנים בודדות טביב נתפס כביזאר ונלעג בהתערבות ובהגחכת המאמנים שעבדו תחתיו, המגמה הזאת זלגה כמעט לכל הליגה ומוטטה את שדרת הניהול המקצועי והאימון כאן, שהאיצה את יציאתם מהמחזור השל בני הדור הוותיק בין המאמנים, אפילו בני ה-50 פלוס, שמתקשים להתמודד עם הכתבות מלמעלה.
2. מוטי איוניר שנהנה בשנים האחרונות ממעמד על בעולם פרשנות הטלוויזיה, שב והכניס את ידיו לאש בעונה שעברה בקרית שמונה. למרות שהסיכוי שלו לשרוד בקרית שמונה של איזי שירצקי היה פחות מקלוש, איוניר הלך לשם והחשיך לקבל את שכרו שם עד עכשיו. היום חתם מי שמזוהה עם המכביזם, בשלד הבורסאי האדום הפועל ת״א, וינסה לעזור לשקם אותם בליגה הלאומית.

הסיכון המקצועי מחושב. להפועל יהיה תקציב טוב לליגה השנייה והיא מספיק שם גדול כדי שתוכל להעמיד סגל שיחזור במהרה לליגת העל. השאלה הגדולה מה הלאה, ואיך ישתלב איוניר לא רק במעטפת הפשוטה של ״חזרה לליגת העל״, אלא בניסיון להעמיד מועדון על הרגליים. התחושה היא שאיוניר נמצא תמיד בתחושה של אי מיצוי של הקריירה, כשחקן וכמאמן, בגלל התערבויות והנחתות מלמעלה שלא איפשרו לו כמעט אף פעם ללכת בדרכו.
תמיד היה לו אל החלום הזה לקבל הצעה מאירופה, מרכז אירופה, גרמניה, אפילו ליגה שנייה או שלישית שם, רחוק מהכותרות - ושם להגשים איזה מאווי נפש לא ממומשים. בגיל 53 איוניר כבר הרבה יותר ריאלי לגבי הרצוי והמצוי. האחים ניסנוב, בשר מבשרה שן הפועל, החליטו לשים את הכסף שלהם על הכי מכביסט שיש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg