זה הזמן להתעורר: המאני-טיים של ג'ורדי קרויף

האיש החזק של מכבי ת"א יכול להרים את הקבוצה מהרצפה, כפי שעשה לפני שש שנים. זה הזמן של ג׳ורדי להתעורר מהנמנמת, לחזור להיות חד ולהוכיח שלא נס לחו של האיש הכי משפיע בכדורגל בעונות האחרונות. וגם: למה במכבי חיפה חייבים לפגוע בינגו בקיץ הנוכחי?

ג'ורדי קרויף. זה הזמן להתעורר צילום: דני מרון

דור מיכה, אבי ריקן וליטו וידיגאל מחפשים תשובות צילום: דני מרון

בחזרה למכבי ת״א רגל. בדיעבד קל לומר את זה, אבל יש כאלו שלא חשוב מה יעשו, הווינריות תדבק בהם. אצל ליטו וידיגאל קרה בדיוק ההיפך. במשחקי המאני טיים שלו, שהכריעו עבור מכבי, ובמידה רבה גם את המשך הקריירה הבינלאומית שלו, מכבי לא עברה את המשוכות.

שמעתי שהוא מועמד עכשיו לספורטינג ליסבון, אבל אופתע מאוד שזה יקרה. הוא לא אימן עד היום קבוצות שורה ראשונה במולדת, והוא היה צריך לנפנף מול מקבלי ההחלטות בפורטוגל, בהרבה יותר מכרטיס כניסה לליגה האירופית עם סגנית אלופת ישראל. לא נראה לי שזה מרשים אותם.

יניב טוכמן כותב הבוקר בוואלה כי ג׳ורדי קרויף יסכים להיות מאמן מכבי ת״א בעונה הקרובה. לדעתי יש לידיעה הזאת היתכנות גבוהה כי מכבי נמצאת בסד זמנים מטורף של חודש או פחות כדי להעמיד קבוצה שתתחיל לרוץ בזירה האירופית. החודשים האחרונים היו פריכים, וגם אם בשלב הראשון היא אמורה לקבל יריבה נחותה מאוד, לא ייקחו במכבי שום סיכונים נוספים, כדי שתקלה בלתי צפויה, לא תהפוך לכדור שלג מתגלגל ותהרוס את כל העונה הבאה.

כיוון שכך, אין כמו קרויף להרים את מכבי מהרצפה, כפי שעשה את זה לפני שש שנים. הכישלונות האחרונים בבחירת המאמנים, ארבלדזה וגם וידיגאל, שהוא לא כזה מאמן רע כמו שלא התחבר ל-DNA של המועדון, והזמן הקצר עד תחילת העונה האירופית, יחייבו את קרויף לבצע את המהפכה בסגל בעצמו. אבל הוא יהיה חייב להרחיב את מעגל היועצים, ולחשוב הרבה יותר קר ופחות רגשי.

הסגל של מכבי היה חייב להתרענן כבר מזמן, אבל החיבור הרגשי לשחקנים כמו ברק יצחקי ויוסי בניון הפך את ההתמודדות עם באר שבע לאורך העונה הארוכה לסוג של מיס מאצ׳ משמעותי, שלא היו לו פתרונות אליו.

חוכמת הבדיעבד מלמדת שמכבי לא היתה צריכה להתעקש על הישארותו של טל בן חיים 2, וכי לא תקבל עליו היום מה שהוצע עליו בינואר. אבל עדיין, זה הזמן של ג׳ורדי להתעורר מהנמנמת לחזור להיות חד ולהוכיח שלא נס לחו של האיש הכי משפיע בכדורגל בעונות האחרונות, עד לפני שנה.

שרן ייני מנסה לנחם את טל בן חיים. גם הגביע הלך צילום: דני מרון

2. עבור מכבי חיפה זו עומדת להיות אחת העונות החשובות בתולדותיה. במידה מסויימת חיפה מזכירה את מנצ׳סטר יונייטד של השנים האחרונות. יונייטד מחזיקה בשיא אליפויות באנגליה (20), אבל בשנים האחרונות לא נמצאת באיום ישיר על האליפות, למרות כפי שראינו העונה, היא לא איבדה את היכולת ההישגית שלה. חיפה שהיתה הקבוצה הכי הישגית בדור האחרון עד לפני 6-7 עונות, נמצאת בטווח הזמנים שהופך להיות קריטי מבחינת הזיכרון לטווח קצר.

היא כבר לא נתפשת בתודעה כקבוצה שיכולה להשיג תואר אליפות. עוד עונה אחת או שתיים - והיא תצטרף למועדון ״מקומות 3-4״, שמשיגות כרטיס לליגה האירופית במקרה הטוב, משיגות גביע במקרה הקצת יותר טוב - אבל שומרות מרחק איכותי של 10-20 נקודות אחרי שלי המובילות שנלחמות על האליפות, באר שבע ומכבי ת״א.

חיפה נלחמת עכשיו מחדש על זירת השחקנים המקומיים, המצומצמת מאוד ברמת האיכות. לכן חיפשו להחזיר מבלגיה את ליאור רפאלוב, לכאן התעניינו בעומרי אלטמן הבינוני, לכן שותקים עם אלירן עטר שרחוק מתפוקותיו - לכן לא פוסלים את אלברמן, בן חיים הבלם ואפילו אל מאור בוזגלו שמתאושש מניתוח קשה בברכו. יותר מדי סימני שאלה מאשר סימני קריאה יש בבחירות של מכבי חיפה בימים האלו של סוף עונה ובניית העונה הבאה.

גיא לוזון מוטרד על הקווים. אסור לעשות טעויות בקיץ הנוכחי צילום: דני מרון