ועוזר חלילה: מייק בראון מוכן לגמר ה-NBA
הוא נזרק מקליבלנד כדי שלברון יישאר, פוטר שלוש פעמים בארבע שנים וניסה להתחיל מחדש כעוזר. בגולדן סטייט למד שלפעמים עדיף להיות קליל. ולמרות הכל, מייק בראון יאמן בגמר ה-NBA, שיחל הלילה. על הדמות הלא צפויה של גמר צפוי
"מייק בראון היה בחור נחמד, אבל הוא הרשה ללברון לעשות ככל העולה על רוחו. פעם אחת, כשצפינו בווידאו, כולם ראו את לברון לא יורד להגנה אבל מייק לא אמר מילה. בקליפ הבא הוא כבר העיר לשחקן אחר שלא ירד להגנה. אני לא בטוח אם קובי בריאנט הולך להקשיב לו בלייקרס, לברון מעולם לא הקשיב" (מתוך הביוגרפיה של שאקיל אוניל, 2011).
מייק בראון נצמד עם מכוניתו לאוטובוס של סן אנטוניו, מנצל את הליווי המשטרתי כדי לחמוק מהפקקים לפני משחק 2 של גמר המערב לפני שבועיים, כשלפתע לא פחות משלוש ניידות הורו לו לעצור. "אני המאמן בפועל של גולדן סטייט", אמר והצביע על הסמל שבחולצתו, מתגאה בחזרתו למרכז הבמה בחסות גבו הפצוע של סטיב קר. אל מסיבת העיתונאים שלפני המשחק כבר הגיע באיחור, אבל לפחות עם סיפור טוב. נדמה שרק דבר אחד בפלייאוף הנוכחי היה יכול לחסום את דרכם של הווריורס אל הגמר: המשטרה. וגם היא נכשלה.
גם מייק בראון נכשל. למעשה, הוא לא הפסיק להיכשל. הוא היה דיוויד בלאט לפני דיוויד בלאט כשפוטר מקליבלנד ב־2010, אף שהעפיל איתה לגמר אבל לא הצליח לפתח כימיה טובה עם לברון; הוא אמר שלום גם לקובי והלייקרס ב־2012 אחרי חמישה משחקים בלבד בעונתו השנייה; והובך על ידי אותה קליבלנד, הפעם ללא ג'יימס, כששב אליה ב־2013 כדי להיות מפוטר שוב לאחר עונה אחת.
כי אם יש משהו לא צפוי בגמר הכל כך צפוי שייפתח הלילה, שבו לראשונה ייפגשו שתי קבוצות בפעם השלישית ברצף, זהו האיש שיעמוד על הקווים של גולדן סטייט. זה שלא רוצה להיכשל שוב. לא מול הקאבס, לא מול לברון.
הקלישאה הרוחניקית יודעת לספר שדברים טובים קורים כשמשחררים. וזה, במובנים רבים, מה שבראון עשה. הוא לקח פסק זמן מהמשחק, יצא להשתלמות לא רשמית אצל גרג פופוביץ' בסן אנטוניו, והסכים ללכת בדרך של מאמנים ראשיים לפניו - להתמנות לעוזר בקבוצה בכירה כמו גולדן סטייט.
הפגישה עם קר נערכה עוד במהלך סדרת הגמר הקודמת, שעה שהווריורס שהו בקליבלנד, שם בראון התגורר. כמו בלאט, שהיה מיועד לתפקיד ב־2014; כמו אלווין ג'יינטרי, שזכה בו - קר חיפש מאמן מנוסה וקפדן, שישלים את אישיותו המשוחררת. כך, למשל, בזמן הפגרה בראון היה אמון על פיתוח שיטת רוטציה שלפיה שניים מתוך ארבעת הכוכבים - סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון ודריימונד גרין - יהיו על הפרקט בכל זמן נתון.
ואכן, ההגעה לאוקלנד דרשה מבראון לשחרר, או לפחות להקליל. מי שעלה לגדולה כאיש של נתונים ואימן בקליבלנד בהיותו בן 35 בלבד; מי שהגיע לראיון העבודה בלייקרס עם לא פחות מ־50 עמודים של רשמים - לומד העונה דבר או שניים על יחסי אנוש. "אחרי שלושה חודשים הבנתי שברמה האישית זאת תהיה העונה הכי טובה שלי באן.בי.אי, למרות שמוניתי רק לעוזר", אמר לא מזמן ל"סן פרנסיסקו כרוניקל".
גולדן סטייט של קר משחקת את הכדורסל שבראון מעולם לא שיחק: חופשי, מרווח, לא מרוסן. בעשרת ניצחונות הפלייאוף מאז ההיעדרות של הבלונדי, בראון נדרש בעיקר לא להזיק, אם כי הצליח להתמודד יפה עם פיגור 16 בפורטלנד בסיבוב הראשון ועם בור של 25 נקודות מול סן אנטוניו בגמר המערב. היריבה הבאה כבר תציב בפניו אתגר מחשבתי קשה בהרבה.
אם מתעקשים, אפשר למצוא במשחקים האחרונים נגיעות מפילוסופיית המשחק הסטטית יותר של בראון, שזכתה לקיתונות של ביקורת בימי הבידודים האינסופיים של לברון הצעיר. תדירות השימוש בפיק אנד רול, למשל, עלתה מעט מ־10.9 אחוזים בעונה הסדירה ל־12.8 אחוזים בפלייאוף. "כשאני זקוק לסל, זה מה שאני הולך לעשות", הודה בראון.
כשדן גילברט, הבעלים של קליבלנד, נדרש להסביר בזמנו את השבתו של בראון, אז כבר בוגר שני פיטורים, הוא צייץ: "הוא רק בן 43, ואפילו לא קרוב לשיאו כמאמן באן.בי.אי". בעוד שבועיים, בשירות הנסיבות המיוחדות, הוא כבר עשוי להתקרב. תזכרו את זה לפעם הבאה שיגידו לכם שבחיים אין הזדמנות שנייה. או שלישית. או רביעית.
אקו"ם