מגזינים online

שידורי המהפכה: הקילר אינסטינקט נדד לירושלים

היו ימים בהם מכבי ת"א הייתה הורגת משחקים מהר, סוגרת שחקנים לפני כולם ומאזרחת למופת של יהודים למחצה. היום היא נראית כמו מועמד עייף בפריימריז של מפלגת העבודה. אז מי יכול להאשים את דייויד בלאט?

עודד שלו | 19/6/2017 17:15
תגיות: כדורסל ישראלי, מכבי ת"א
1. קיץ ‭ .2003‬במסיבת העיתונאים לפני פתיחת העונה מדהימים ראשי מכבי ת"א את העיתונאים ומציגים בשיחת וידאו את הרכש החדש-ישן, אנתוני פארקר, העוגן שסביבו נבנתה הקבוצה לקראת הפיינל פור בתל אביב. בשקט, מתחת לרדאר - בום. ככה היתה מכבי של פעם - הורגת משחקים מהר, סוגרת שחקנים לפני כולם, מאזרחת למופת של יהודים למחצה וספק אזרחים. היום? נראים כמו מועמד עייף בפריימריז של מפלגת העבודה. 
דני מרון
עדיין על הספסל. שמעון מזרחי בפיינל פור דני מרון

דיוויד בלאט? שבועות מכבי רדפה אחריו, הציעה לו הכל. לא נדלקה שם לאף אחד נורה אדומה שאם העסק לא נחתך מהר אז בלאט בעצם רק מושך אותם באף? ומה עם המגעים עם ג'ון דיברתולומיאו וכארם משעור? ללא ספק שחקנים טובים בתוך המלאי המדולדל של ישראלים איכותיים, אבל בטח לא שחקנים מובילים. גם איתם הכל מתנהל בעצלתיים.

וזה קורה כי לתמונה נכנסה "מכבי" חדשה, והיא בכלל הפועל. כזו עם בוס שחושב מהר וחותך עניינים, ולא מוותר על שום ישראלי שמכבי הישנה מסמנת לה כמטרה. קוראים לו אורי אלון, ולזרוע המבצעת שלו גיא הראל. אל תתפלאו אם אחד מהשניים האלה או שניהם ילבש אדום-לבן בעונה הבאה.

וכשחושבים על זה, איזו עדיפות יש כיום למכבי על פני ירושלים? אמנם הצהובים בחרו להשפיל את בלאט בהודעה שפירסמו אחרי שהעסק התפוצץ על כך שהעדיף להמשיך בקבוצת "יורוקאפ‭."‬ אבל מה עדיף להיות? ראש לשועלים ולהגיע לחצי הגמר, או הזבוב על קצה הזנב של האריות שנדרס ביורוליג כבר שנתיים ברציפות בצורה משפילה ממש? עונה אירופית שמסתיימת מעשית בפברואר, או כזו שיכולה להגיע עד אפריל-מאי והשלבים הגבוהים?

צילום: דני מרון
ההגמוניה נדדה. האואל וירושלים חוגגים אליפות ביד אליהו צילום: דני מרון

2. עוד הוכחה לכך שההגמוניה נדדה היא עסקת ריצ'רד האוול, אותו שחקן שרצה לשחק במכבי בקיץ ובהחלט היה יכול לסייע על רקע שקיעתו של מאיק צירבס בתחילת העונה ופציעתו של קולטון אייברסון בסופה.

אלון והראל זיהו שהפועל ת"א נמצאת במוד של "אתם צריכים גבוה ישראלי? אנחנו צריכים דולרים‭,"‬ וכך קיבל סימונה פיאניג'אני את האפשרות לשחק עם שלושה גארדים אמריקנים בפלייאוף ולקחת אליפות. פשוט, קל ואלגנטי. ובלי יותר מדי תלונות של הקהל בארנה על היעדר הרוח הישראלית. כי כשהתארים מתחילים להיערם, אף אחד לא ממש בודק את סעיף הלאום בתעודת הזהות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

מדורים