אז מה נשים רוצות? להיות על מגרש הכדורגל
מעורבות של נשים בכדורגל הגברים היא עניין נדיר, אך בגרמניה מנסים לשנות זאת • בעונה הקרובה שלוש נשים יחזיקו בתפקידים בכירים בבונדסליגה - מנהלת קבוצה, סקאוטית ושופטת ראשית • "הגיע הזמן שכולם יפנימו שגם בכדורגל חשוב מי טוב, ולא אם הוא גבר או אישה"
עונת הבכורה של ליגת הכדורגל לנשים בקולומביה הזכירה כמה פוטנציאל יש לענף כשמשקיעים בו. ביום שבו הוכרזה פתיחת הליגה, נשיא מועדון סנטה פה התחייב להרים פרויקט מכובד עם השקעה דומה לזו שבקבוצת הגברים. כוכבות מקומיות הצטרפו לקבוצה, שחקניות זרות נרכשו והתוצאות לא איחרו להגיע. על המגרש הקבוצה גברה על כל יריבותיה, ובמקביל הלכה וגברה ההתעניינות ביציעים ובתקשורת.
שלשום, בגומלין משחק הגמר מול הואילה מילאו את איצטדיון "אל קמפין" 33 אלף אוהדים, כמות חסרת תקדים במשחק שאינו במסגרת מונדיאל. רבבות האוהדים הנלהבים ראו את סנטה פה מנצחת 0:1 (ו־1:3 בסיכום שני המשחקים) וחוגגת אליפות שעתידה לשנות את כדורגל הנשים במדינה ואולי אף בדרום אמריקה. בקולומביה לוקחים את הנושא ברצינות נטולת ציניות, עד כדי כך שקבוצת גברים שלא תקים קבוצת נשים עלולה לאבד את מקומה בגביע הליברטדורס ובגביע הסודאמריקנה.
סיפור ההצלחה הקולומביאני הוא חלק ממגמת הצמיחה בפופולריות כדורגל הנשים. על פי דו"ח של אופ"א, יש היום כ־1.5 מיליון שחקניות רשומות, יותר מ־20 אלף מאמנות והשקעה כלכלית ששילשה את עצמה בחמש השנים האחרונות. המספרים האלה מאוד מרשימים ומעודדים, אך הם מדברים על כדורגל הנשים כשהוא עומד בפני עצמו ואי אפשר להסיק מהם שיש שוויון בין המינים. מעורבות של נשים בכדורגל גברים היא עדיין עניין נדיר, ובבונדסליגה מנסים לשנות את זה.
בשבוע שעבר מינתה איינטרכט פרנקפורט, קבוצתו של טאלב טוואטחה, את הלנה קוסטה לצוות הסקאוטים של הקבוצה. הפורטוגלית בת ה־39, שמכונה "מוריניו בחצאית", היא פורצת דרך נשית בעולם הכדורגל הגברי. היא מחזיקה ברשיון A של אופ"א, אימנה 13 שנים בנוער של בנפיקה, היתה בצוות האימון של סלטיק ועלתה לכותרות כשמונתה ב־2014 למאמנת קלרמונט מליגת המשנה בצרפת.
הציפייה למהפכה בכדורגל הצרפתי התנפצה מהר, מכיוון שקוסטה נטשה את התפקיד בטרום העונה בטענה לחוסר כבוד אליה. העונה היא תנסה שוב לפרוץ לעולם הסגור, כשתהיה הסקאוטית הראשונה בתולדות הבונדסליגה. "יש לה ידע עצום בכדורגל וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים", הסביר בפשטות המנהל המקצועי של פרנקפורט, פרדי בוביץ'.
הפעם, קוסטה לא תהיה לבד בעשיית ההיסטוריה. "כשהודיעו לי על המינוי נותרתי ללא מילים לכמה דקות", סיפרה לפני כחודש ביביאנה שטיינהאוס, שתהפוך בעונה הבאה לשופטת הראשית הראשונה בתולדות הבונדסליגה.
הגרמנייה בת ה־38, בת לשופט עבר, הושוותה על ידי פובליציסטים מקומיים לקנצלרית אנגלה מרקל על הישג שנראה לא סביר עד לאחרונה.
אמנם אלו לא שנות ה־50, שבהן נאסר על נשים לשחק כדורגל, אבל לא חסרים מקרי שוביניזם. רק לפני שנתיים קשר פורטונה דיסלדורף, קרים דמירביי, הושעה מחמישה משחקים לאחר שאמר בסיום משחק שבו שפטה שטיינהאוס: "אין מקום לנשים בכדורגל הגברים".
משפטים פרימיטיביים כמו אלה עומדים מאחורי מגמה רחבה, שבמרכזה מעורבות נשים בקבוצות גברים ושאיפה ברורה לשוויון בין המינים. מועדונים רבים בשתי הליגות הבכירות מעסיקים היום נשים בתפקידי מפתח, המפורסמת ביותר היא קטלין קרוגר - מנהלת באיירן מינכן והאישה הראשונה להחזיק בתפקיד.
בת 32, שחקנית עבר, קרוגר מטפלת בעניינים האדמיניסטרטיביים של קבוצת הגברים והנשים, דואגת לספונסרים ויושבת על הספסל לצד אנצ'לוטי ובעבר לצד גווארדיולה. "אני נהנית לעבוד איתם, הם מתייחסים אלי בכבוד", אמרה בראיון שהעניקה ל"בילד" ב־2014.
לקוסטה, שטיינהאוס וקרוגר, כל אחת פורצת דרך בתחומה, מטרה משותפת: להפסיק להיות כאלה. הן מקוות שהדרך שסללו בקשיים ובמלחמות תפתח את הדרך לנשים רבות שרוצות וראויות להשתלב בכדורגל הגברי. שופט העבר האנגלי הווארד ווב, שהוא גם בן זוגה של שטיינהאוס, הסביר בגאווה: "ביביאנה צריכה להוות השראה לנשים ששואפות להגיע רחוק בתחום. מעבר לזה, הגיע הזמן שכולם יפנימו שגם בכדורגל חשוב מי טוב, ולא אם הוא גבר או אישה".
אקו"ם