"הכדורסל שוק בשר, מאמנים מועלים בתפקידם"
הוא סוכן שחקנים ידוע שמגלגל עסקאות במיליונים, ובמשך השנים היה עד לשיטות העבודה של מאמנים ובעלי קבוצות בענף. היום הוא חושף את הסודות האפלים ביותר: "אנחנו בונים את הקבוצה, חותכים שחקנים ובלעדינו אין סגל". וגם: על העיתונאי שקיבל עמלות
"בוקר טוב. חזרתי אליך. אני מוכן לעבוד דרכך על 2-3-ה שאני צריך, אבל רק בתנאי שאתה דואג שאני לא אפצה בשקל את .*** תדאג לי לפיצוי של אפס דולר, אני אדאג לקלוט שחקן שלך. אני אהיה זמין מהצהריים, דבר איתי."
דורון (שם בדוי,( סוכן שחקנים ידוע ומוכר שאחראי לכמה מהשמות הגדולים שהגיעו לישראל, מקבל הודעות ווטסאפ דומות לאלו על בסיס כמעט יומי מבעלי קבוצות, מיושבי ראש וממאמנים. המקצוע שלו עמוס אינטרסים סותרים, תחרות מכל פינה, שחקנים שנעלמים וחותמים אצל סוכן אחר ועסקאות של מאות אלפי דולרים שקורסות ברגע אחד.
בצעד חריג, ומתוך ידיעה שהדברים שיאמר עלולים לסכן את פרנסתו, חשף דורון בפנינו את הסודות הכמוסים מעולמם של הסוכנים, סודות שנותנים הצצה נדירה ביותר אל הכדורסל הישראלי כולו: התנהלות בעלי הקבוצות, הרגלי העבודה של המאמנים וכתבים שלא מכירים באתיקה עיתונאית.
"איך, לדעתך, קבוצה מתחילה לבנות סגל שחקנים בקיץ? האוהד הממוצע רוצה לחשוב שהמאמן מזמן ישיבה עם הצוות המקצועי שלו ועם ההנהלה, ויחד הם מגבשים פילוסופיית משחק ומתחילים לחשוב מי השחקנים שיכולים לממש אותה. ברוב המכריע של הקבוצות התהליך הזה הוא הכי רחוק שאפשר מהמציאות."
כך, בפשטות, מתחיל דורון לפרק לגורמים את מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הכדורסל הישראלי. הוא מתאר מצב שבו מאמנים מתעצלים להיכנס לפרטי פרטים במלאכת הרכבת הקבוצה, שיושבי ראש מחליטים באופן שרירותי בניגוד לדעת המאמן, ושסוכנים מאתרים עבור קבוצה שחקן שלעיתים אפילו המאמן לא ראה דקת משחק שלו.
"בפועל, בחירת השחקנים ברוב קבוצות הליגה, וכמעט בכל קבוצות הלאומית, נעשית דרכנו, הסוכנים," אומר דורון, "זה שוק בשר במלוא מובן המילה. המאמן או היו"ר מתקשרים, אומר מה הם צריכים, באיזה תקציב, ומתארים בכמה מילים אילו העדפות יש להם. אני עושה את כל השאר: מביא וידאו עם ביצועי השחקן, בונה מעין 'תיק אישי' על השחקן, עם סטטיסטיקות ולפעמים גם המלצות ממאמנים שהשחקן שיחק אצלם".
"זה במקרה שהמאמן יסודי. במקרה הרע? אני פשוט נותן לו שם, מחיר, אי-מייל, טלפון, ושואל מתי הוא צריך לנחות לאימון הראשון. בהרבה מקרים אנחנו בונים את הקבוצה, אנחנו מעורבים לגבי אילו שחקנים ייחתכו, ובלעדינו אין סגל. אבל זה עובד לשני הכיוונים: יש לנו ידע עצום ואנחנו שולטים בשוק באופן אבסולוטי, ולכן יכולים לעזור לקבוצות."
לטענת דורון, המחדלים האמיתיים מתחילים כאשר המאמן הוא לקוח של סוכן מסוים. "במקרה כזה כמעט כל הזרים שהוא יחתים יהיו לקוחות של הסוכן שלו. אתה מבין מה אני אומר לך? אין שיקול מקצועי בכלל. זה לא משנה אם שמעת על זר ספציפי שאתה מעוניין בו - אם הוא לא לקוח של הסוכן שלך, אתה פשוט לא תביא אותו. זה ניגוד אינטרסים מהרמה הכי חמורה שיכולה להיות."
בימים של טרום עידן האינטרנט סוכנים היו המביאים והמוציאים הבלעדיים של הקבוצות. לכן אפשר לחשוב שהיום, במאה ,21-ה שבה לכל מאמן יש אפשרות לצפות בכל שחקן בעולם ובאופן כמעט מיידי, התלות בסוכנים תרד.
"במצב עניינים רגיל הסוכן אמור להיות רק צינור," מסביר דורון, "ככה זה עובד במועדונים רציניים: יש מחלקת סקאוט או מאמן יסודי שמחליט מראש איזה סוג שחקן הוא רוצה, הוא אוסף עליו מידע, רואה קלטות, מקבל המלצות ורק בסוף התהליך פונים לסוכן. אבל גם היום, עם האינטרנט וכל הכלים שבעולם, זה עובד הפוך: מאמן צריך שחקן? קודם כל טלפון לסוכן. 'מה יש לך בשבילי'? מאמנים ומנהלים מקצועיים פשוט מועלים בתפקידם ומתעצלים לעשות את עבודתם."
כך, למשל, מתאר דורון את הסיטואציה הבאה: "לפני שנתיים התקשר אלי יושב ראש של קבוצה בליגת העל וביקש 4 (שחקן בעמדת פאוור פורוורד, ר.(כ" שאלתי אותו איזה סוג של 4 הוא רוצה? סטרץ' (גבוה שיכול לקלוע5-4 ,( (פורוורד/סנטר) או אולי טווינר, שיכול לשחק גם בעמדה .3 לא האמנתי למה שהוא ענה: 'לא משנה לי, אבל שלא יעבור בסנט את 75-ה אלף דולר ושיהיה מוכן לחוזה קאט,' כלומר, שהקבוצה תוכל לחתוך את השחקן מתי שתרצה, לרוב תמורת פיצוי מזערי. חוסר המקצועיות זעק לשמיים."
אחד מממשקי העבודה של הסוכנים הוא מול העיתונאים. לרוב מדובר בדינמיקה לגיטימית של "תן וקח," שבה הסוכן נותן מידע שפרסומו עשוי להועיל לעסקיו.
"הבעיה מתחילה כאשר לכל סוכן יש את העיתונאי האחד שהוא מעדיף לעבוד איתו," מסביר דורון, "במצב כזה המידע ינוסח באופן כזה שמשרת רק את הסוכן. בהרבה מקרים סוכן בוחר להוציא החוצה למשל מידע על משא ומתן, אפילו שקרי, עם קבוצה מסוימת, כדי להלחיץ את הקבוצה שהוא באמת מנהל איתה מגעים. גם אני עשיתי את זה המון. במקרה כזה העיתונאי, במודע או שלא, הוא כלי שרת בידי הסוכן. אני לא מיתמם, אני נאלץ לשקר למחייתי. זה חלק מהעבודה."
במקרה אחר מתאר דורון מצב מטריד במיוחד, שבו אחד העיתונאים עובד בצורה קרובה מאוד עם סוכן מסוים, ואף מתוגמל בהתאם. "יש כתב שמקבל המון מידע ראשוני כי הוא מעורב עסקית במגעים. אני יודע שבעבר הוא גם קיבל עמלות על עסקאות. איפה האתיקה העיתונאית? איפה היושרה? איפה המעסיקים שלו? לאף אחד לא אכפת, והקולגות שלו יודעים ושותקים."
ויש את הצד השני, את הזווית של המאמנים וראשי הקבוצות. בשיחה עם אחד ממאמני ליגת העל, שביקש לא להיחשף בשמו, הוא מסכים עם חלק מהדברים שתוארו על ידי דורון, אך מדגיש שכל ניסיון להטיל דופי במקצועיות המאמנים שגוי מיסודו.
"לפעמים התקציבים שיש עבור שחקן הם נמוכים מאוד, במיוחד בלאומית, ובמצבים האלה אני מסכים שהתלות בסוכן היא גדולה יותר. קשה מאוד לאסוף מידע על שחקן של 60 אלף דולר, אבל בתקציבים הגדולים יותר, של אזור 100-ה אלף, יש יותר כלים והסוכן הוא רק אמצעי."
לדברי המאמן, "אני יכול להעיד על עצמי שגם כשעבדתי בתקציבים נמוכים, הגעתי למצב שאני יודע הכל על שחקן לפני שהחתמתי אותו. לפעמים נעזרתי בסוכן, ולפעמים עקפתי אותו. זה לא שחור ולבן."
אז מדוע דורון הסכים לחשוף את הסודות האלו? "אני עכבר כדורסל, אולד סקול. כואב לי לראות קבוצות שמתנהלות בחוסר מקצועיות וסוכנים אחרים שמנצלים באופן ציני מאמנים ושחקנים לא מנוסים. אם הכתבה הזאת תגרום למאמן אחד להתפכח ולהעלות את רמת המקצועיות שלו - אני את שלי עשיתי."
אקו"ם