
המטרה של בית"ר: להילחם בפאשיזם ובגזענות
הבעלים של הצהובים, אלי טביב, נתן את המושכות לאלי אוחנה וייצר רוח גבית חדשה במועדון שמנסה לתת קרב לאוהדים הכוחניים שניהלו את היציעים בטדי. גם במידה והקבוצה תפסיד לואשאש ההונגרית, בית"ר ירושלים חייבת להמשיך בשינוי פניה ולהסתכל לטווח הארוך
מחר תשחק בית״ר ירושלים נגד ואשאש ההונגרית במסגרת הליגה האירופית. יום חמישי, רגע לפני שחודש יולי הרותח מגיע, הוא טיימינג רע למדי לפתוח בו עונה של הרבה מאוד תקוות במועדון. במיוחד שהמשחק מול ההונגרים ישוחק במושבה ללא קהל, זכר לקריאות הגזעניות של אוהדי בית״ר במסגרת הזאת בעונה שעברה.

אלי טביב. ביצע תהליכים מייצרי אמון
צילום: דני מרון
אפשר להסביר תמיד את השינויים והלך הרוח האחר בבית״ר בכורח הנסיבות - אלי טביב לא יכול חוקית להיות בעל הבית, וגם נמאס לו לשלם קנסות עתק על התנהגות האוהדים - אבל כמה מהלכים אסטרטגיים שיש להם גם נוכחות חזקה, עשויים לייצר רוח גבית חדשה שתנסה לתת קרב לפאשיזם ולגזענות שניהלו את היציעים בטדי בשנים האחרונות.
לא שאלתי רשות ולכן לא אזכיר את שמו, אבל יש לי חבר טוב מאוד בתוך אוהדי בית״ר ירושלים, בחור חכם ונבון אבל כזה שהיה בצעירותו שיכור כוח מהפופולריות שלו בתוך מחנה האוהדים, שאיתו דיברתי המון בעיצומן של כל הפרשות הרעות שבית״ר היתה מעורבת בהן לאורך עשרים השנים האחרונות. היה קשה מולו כי הוא דעתן ואידיאולוג, אבל הבוסריות שלו ניווטה אותו לנהל את היציע המזרחי לכיוונים לא מוצלחים.
בשלב מסויים הוא ביצע תפנית דרמטית בחייו, התנתק פיזית מהאוהדים, אבל נשאר מחובר בלב ובנפש. הוא רכש מקצוע מכובד והתבגר, והבין שככה אי אפשר להמשיך. ניהלנו עשרות שיחות בהן זיהיתי את המהפך שבו, לא האידיאולוגי, אלא את העובדה שהבין שלא יוכל לעד לסמן אנשים לפי צבעם או דתם - במיוחד ערבים תושבי העיר בה גדל וחי שנים ארוכות.

קהל בית''ר בבית וגן. צריכים להבין שלא ניתן לעד לסמן אנשים לפי צבעם או דתם
צילום: דני מרון
ההגעה של אלי אוחנה לבית״ר היא אירוע באמת דרמטי בקורות חייו של המועדון. יש תהליכים מייצרי אמון, אבולוציוניים אפילו - שיכולים לקרות רק בזכות דמות שהיא באמת שוברת שוויון ושיגרה.
דיברנו על מלמיליאן ואוחנה כשני האנשים שעיצבו מחדש את בית״ר בארבעים השנים האחרונות. למלמיליאן היה תפקיד להוציא אותה מחושך וקרתנות לעממיות הרחבה, ואוחנה ממשיכו אמור למתג אותה בגלל שהוא אוניברסלי, תקשורתי וממותג. אוחנה, למרות שנותיו הארוכות בערוץ הספורט, המשיך להישאר מנוכר יחסית לתקשורת. הוא מאוד מבין את כוחה וחשיבותה, וכדי שבית״ר תצא מהמקום שממנו היא לא מצליחה לצאת - טביב הצליח לעשות מהלך חשוב בהבאתו.
אני מתאר לעצמי שאוחנה כמו כל המערכת סביב מאוד לחוצים מהמשחק מחר מול ההונגרים. ושאש היא שם לא גדול באירופה, כמו שמה הלא גדול של בית״ר. ודווקא בגלל זה תיתפס הדחה מולם ככישלון צורב. אני בגדול לא רואה את זה ככה, למרות האופי התחרותי מאוד של האוהדים והרצון לייצר תוצאות מהירות ופירות תוך כדי השינוי שבית״ר מנסה לייצר.
בית״ר, לעומת קבוצות גדולות אחרות בישראל, מתקשה להתניע בתקופות שבין העונות. הסגל לא מוכן, חלק מהשחקנים פצוע או לא כשיר, תזמון המשחק מחר לא משרת אותה, והתנאים האובייקטיביים של יציעים ריקים במושבה מחזקים את ההרגשה שלי שמעבר לשלב הבא יהיה הפתעה לא קטנה.
אבל יחד עם יוסי בנין שמגיע לא כדי לשחזר את ימיו כקדם, אלא יותר כדי לתת להבין שהוא חלק משינוי פניה של הקבוצה לטווח ארוך - אסור לבית״ר ליפול ברוחה אם ההונגרים יצחקו אחרונים מחר ובעוד שבוע.

יוסי בניון ואלי אוחנה. ישנו את פניה של בית''ר?
צילום: דני מרון