שני מבחנים בקבוצה אחת: האתגר של קציקאריס
למרות שלא השיג שום תואר בקריירה, פוטיס קציקאריס זכה לאמון מצד הפועל ירושלים. היווני ינסה גם להתנער מהתדמית, שלפיה הוא מתקשה מחוץ לספרד. וגם: נקודה למחשבה לסטודמאייר וסיבה לאופטימיות עבור דייסון
המאמן החדש של הפועל ירושלים פוטיס קציקאריס הוא יווני. כלומר, הוא נולד ביוון וקיבל את הטמפרמנט היווני, אבל למעט אלו, כל קשר בינו לבין מדינת האיים מקרי בהחלט. קציקאריס הוא בעצם ספרדי בכל רמ"ח איבריו.
קציקאריס אימץ אסכולות בלתי יווניות כבר בתחילת דרכו. כתלמיד של דושאן איבקוביץ' ודראגן שאקוטה, הוא קיבל את היסודות שכוללים משמעת ברזל והגנה בלתי מתפשרת, אך עד מהרה החליף את מבטי הרצח במשקפיים אלגנטיים, זיפים ים-תיכוניים ושיחות אל תוך הלילה עם שחקניו.
אחד העיתונאים היוונים שליווה את קציקאריס לאורך הקריירה מספר: "פוטיס בתחילת דרכו היה מאוד חסר סבלנות ופזיז, אבל ספרד שינתה אותו. היום הוא מאוד פתוח, בעל אופי נוח לשחקנים, אהוב על התקשורת, מכבד את כולם."
בניגוד גמור לסימונה פיאניג'אני, קציקאריס דוגל בכדורסל מהיר ובקצב גבוה שמיטיב עם שחקנים מהירים ופחות מתאים לגבוהים מאסיביים; נקודה למחשבה לאמארה סטודמאייר וסיבה לאופטימיות עבור ג'רום דייסון.
"הוא אוהב את הכדורסל שלו אסתטי ונקי מאוד," אומר המקור ביוון, "חשוב לו שהקבוצה שלו תופיע בצורה מרשימה, אבל צריך לזכור שהוא מגיע לישראל אחרי שני כישלונות צורבים - בנבחרת יוון ובקובאן. בנבחרת הוא הודח מהמונדובאסקט אחרי סיבוב ראשון מצוין, ולמרות סגל חזק ביורובאסקט הוא נכשל גם שם ובהמשך לא הצליח להעפיל למשחקים האולימפיים."
אבל החלק הטוב בקריירה של קציקאריס הוא הפרק הספרדי. מעבר להיבט המקצועי, המאמן ומשפחתו התחברו מאוד למנטליות במדינה, ולמעשה העבירו את מרכז חייהם לספרד. הוא הגיע לוולנסיה 2006-ב וחתם על חוזה לשלוש שנים. אחרי עונה ראשונה בינונית, בהנהלה הוחלט לפטרו מעט אחרי תחילת העונה השנייה.
משם המשיך לאריס סלוניקי, אך משפחתו החליטה להישאר בספרד. הדעה הרווחת היא שבגלל המרחק ממשפחתו, לקציקאריס היה קשה להשלים תקופות ארוכות מחוץ לספרד, ולראיה - עונותיו הטובות ביותר בקריירה היו כשחזר למדינה, והפעם לבילבאו.
2013-ב הגיע היווני לשיאו כשהצעיד את בילבאו כל הדרך לגמר היורוקאפ וזכה בתואר מאמן העונה במפעל. בתקופה הזו גם ניער מעליו סופית את שורשי הכדורסל היווני שספג ואימץ סגנון משחק מהיר, התקפי ומשוחרר עם חופש פעולה לשחקנים שיוצרים.
ועדיין, קציקאריס בן 50-ה לא זכה בשום תואר בקריירת האימון שלו, וזאת למרות שהגיע לקבוצות בעלות מסורת, משאבים וציפיות.
לפחות מבחינת הרקורד, ההגעה שלו לירושלים מפתיעה, בהתחשב בכך שבעידן אורי אלון הקבוצה חרתה על דגלה הישגיות בכל מחיר. יהיה מעניין לראות אם דווקא בבירה יצליח קציקאריס לזכות בתואר ראשון בקריירה ולהתנער מתדמית המאמן שלא מחזיק מעמד פרק זמן משמעותי מחוץ לספרד.
אקו"ם