הלפרין: "אם צריך להמר - זו האליפות האחרונה שלי"
יותם הלפרין (33) כבר חושב על היום שאחרי קריירת המשחק: "יש לי מה לתרום, הכדורסלן הישראלי זקוק למשהו אחר". מתכונן ליורובאסקט בארץ: "אני מגיל 13 בנבחרות וזאת חוויה שעדיין לא עברתי". ומתכונן לעונה עמוסת גארדים בהפועל ירושלים: "אף פעם לא פחדתי מתחרות"
בגיל 33 וחצי יותם הלפרין יודע שסיום הקריירה כבר לא נמצא כל כך רחוק. הקיץ הוא חזר לנבחרת ישראל אחרי שהחמיץ את אליפות אירופה הקודמת בגלל פציעה, והוא לא מתכחש לכך שגם הפרק במדים הלאומיים מתקרב לאט-לאט לסופו.
כמה פעמים שאלו אותך אם זה הקמפיין האחרון שלך?
"בשנים האחרונות שואלים. אנחנו כבר מגיעים לגילאים שחלקנו מתחיל לנשור לאט-לאט ולסחוב פציעות. פציעות רציניות, לא פציעות קלות. אני מאוד שמח שיש לי את האפשרות להיות פה. ישבתי עם עצמי הרבה וחשבתי אם זה יהיה נכון מבחינתי כי אני סוחב שתי פציעות, והחלטתי שאני הולך על זה".
הפרק במדים הלאומיים מתקרב לאט-לאט לסופו. הלפרין וריצ'רד האוול באימון הנבחרת
צילום: דני מרון
העובדה שהאליפות בישראל היתה משמעותית בהחלטה?
"זה היה חלק מהשיקול. אני מגיל 13 בנבחרות וזו חוויה שעוד לא עברתי. אם זו תהיה האליפות האחרונה שלי, אז אני שמח שככה אני סוגר אותה".
זהו? הטורניר הזה הוא סוף הסיפור?
"אני לא יודע אם זה קמפיין אחרון. כפי שידוע, הקונספט משתנה והמשחקים יהיו במהלך העונה. במצב הזה אולי כן אפשר להשתתף בכל פעם לשבוע וחצי בנבחרת. אם צריך להמר - זו אליפות אירופה האחרונה שלי".
חמישה שחקנים מהפועל ירושלים בסגל הנבחרת. זה משהו שיכול לעזור?
"הבסיס של הישראלים הוא העוגן המשמעותי ביותר בסיפור של הפועל ירושלים בשנים האחרונות. ההתנהלות של המועדון כלפי הישראלים היא יוצאת מהכלל. אני מאוד שמח שריצ'ארד האוול כאן, אני חושב שהוא שובר שוויון מבחינתנו. אני חושב שיוגב אוחיון הוא נכס אדיר ואני וליאור אליהו כבר תקופה רצים ביחד, בונים ביחד את המועדון הזה. זה מצליח עד עכשיו. אני שמח להיות חלק מזה".
העובדה שיהיה עומס גדול בעמדות הגארדים בירושלים זה משהו שאתה לוקח בכיוון החיובי או שאתה מתבאס מזה?
"אני מזמן לא מתחרה עם שחקנים שנמצאים איתי בקבוצה. אני חושב שזה טוב למועדון שמחתימים שחקנים שיש להם עוד הרבה מה לתת לקבוצה. מתחרות אף פעם לא פחדתי, ואני גם לא קורא לזה תחרות. זה דבר חיובי מאוד למועדון".
"הצבא - לא הבעיה"
אז הלפרין ממש לא מפחד מרגע הפרישה. מה יעשה אחרי? "אני לא אשקר. מדי פעם המחשבות על מה שיהיה אחרי שאסיים את הקריירה כבר מתחילות לצוץ. אני לא יודע מה הראש שלי ירצה. אני חושב שהכדורסלן הישראלי זקוק למשהו אחר. אני חושב שאנחנו כן יכולים לייצר שחקנים. ראינו את נבחרת העתודה. כל שנתון שבו לא מגיעים שחקנים לנבחרת הבוגרת זה פספוס מבחינתנו.
"אני לא יודע אם אני רואה את עצמי בהפועל ירושלים בתפקיד מסוים. מה שבטוח - לתרום לכדורסל יש לי הרבה, ולאיזה כיוון אלך אני עדיין לא יודע".
''יש לי הרבה מה לתרום לכדורסל''. הלפרין במדי הפועל ירושלים
צילום: דני מרון
אולי תפקיד ניהולי ברמת המינהלת, ברמת האיגוד, תפקיד שיעזור בפיתוח השחקן הישראלי?
"אני בטוח שיש לי מה לתרום. אין תחליף לניסיון. עברתי את נבחרות ישראל, הייתי בחו"ל, הייתי לצד מאמנים הכי טובים שיש בארץ ומהטובים שיש באירופה. קשה לי להגיד לך אם איך שהדברים מתנהלים היום זה טוב או לא טוב כי אני לא נמצא שם. יש לנו עדיין את אחד האנשים היותר בכירים שיכולים להיות שמנהל את כל הסיפור, וזה פיני גרשון. קשה למצוא היום מישהו שיעשה את זה טוב ממנו.
"בסופו של דבר, אני חושב שהכדורסלן הישראלי כן צריך איזושהי תמיכה כדי לדעת לייצר עוד שחקנים. חסרים לנו עוד גבוהים, עוד גארדים. אני חושב שיש לנו פערים של שנתונים שלא מייצרים מספיק שחקנים. אנחנו רואים מדינות אחרות שמצליחות לייצר שחקנים על בסיס קבוע".
זה משהו במנטליות, בתרבות הספורט, אולי הצבא הוא שעוצר?
"לא חושב שהצבא הוא שעוצר את אלה שבאמת הופכים להיות שחקנים, הצבא דווקא בא לקראתם. הייתי בגיל 21 בסלובניה. מי שרצה להיות שחקן עזב את הבית לתקופה ארוכה והלך לשנה שלמה לאולימפיה לובליאנה, פה זה לא קורה. אם זו הדרך לעשות שחקנים? יכול להיות שכן. אני עדיין לא יודע. בסופו של דבר, יש סיבה למה סרביה, סלובניה וליטא מצליחות לייצר שחקנים על בסיס קבוע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם