מאבק הישרדות: מי המועמדות לנשור ללאומית?

העונה החדשה בפתח, ואיתה מתחילות הצרות הגדולות של הקבוצות שעד למחזורי הסיום לא יידעו באיזו ליגה ישחקו בשנה הבאה. סכנין תקום ותיפול על דמות המאמן הבא, הפועל חיפה נעה בין ציפיות של בעל בית משוגע ולתכל'ס בשטח, אצל עכו בוחשים סוכנים וציניקנים, ורק נתניה מסתמנת כאי של שפיות. תמונת מצב לליגת העל - חלק ב'

בני סכנין חוזרת למחזוריות האופיינית שלה, כשאחרי כמה עונות רגועות וכדורגל ייצרי ופתוח, כולל פלייאוף עליון ומלחמה על כרטיס לאירופה - היא מתרסקת בגלל ניסויי כלים משונים, שמלכתחילה נראו מוזרים. למשל החיבור למאמן הברזילאי יהודי ז׳אירו סווירסקי. פערים גדולים בציפיות ובהתנהלות גרמו עוד לפני שהעונה החלה, למדרון חלקלק ולעזיבתו. סכנין תמיד קמה ונופלת על דמותו של המאמן שלה. אחרי שהאייקון אבוקסיס הלך - העתיד תלוי בזהות של מי שייכנס לנעליו.

סווירסקי עם אנשי סכנין . ניסוי משונה שמלכתחילה נראה מוזר צילום: הדוברות של בני סכנין

הפועל חיפה היא סוג של טרגדיה ספורטיבית בהתהוות, שמעונה לעונה מידרדרת עמוק יותר ויותר לאזורי הפארסה והגיחוך. יש פערים בלתי נסבלים בין הציפיות של בעל הבית המשונה מאמריקה יואב כץ, לתכל׳ס בשטח. הנסיונות להעיר את המת המהלך הזה עם מאמן ממותג אבל טעון הוכחה ושמות על הנייר אבל פחות על הדשא - מסתיים לפחות בהכנה בהתרסקויות. מי מאמין שבליגה זה ייראה טוב יותר?

יואב כץ. פערים בין הציפיות לתכל'ס צילום: מורן מעיין

הפועל עכו. אחת הרעות החולות בכדורגל הישראלי היא הבקרה התקציבית שאיפשרה בשנים האחרונות לאנשים לא ראויים לקחת על עצמם קבוצות כדורגל, לרסק אותן ולצאת בעונשי אפס. עכשיו מרוצים בעכו משני ניצחונות רצופים בגביע הטוטו, אבל כרגיל החרפה היא בהתנהלות, בחוזים הכפולים ובזריקתו של היו״ר דודי רוזנפלד, שכרגיל מתקבלת בסלחנות ובהקלות בערעורים בבתי הדין המשמעתיים. בעכו הנוכחית בוחשים סוכנים, מתווכים פונקציונרים עירוניים וציניקנים, כולם על חשבון משלם המיסים המקומי. אין לה בסיס אוהדים משמעותי, הכל נראה כמו מכבסת פייק. לא נתלונן אם הסאגה הזאת תיעלם.

שחקני עכו מאוכזבים. לא נתלונן אם הסאגה הזאת תיעלם צילום: דני מרון

מכבי נתניה. אחת הבשורות הטובות של העונה, היא חזרתה לליגת העל של מכבי נתניה. הטיול בליגה הלאומית הסביר כמה היא לא שייכת למקומות האלו. מסתמן כי בניגוד לשנים קודמות ולניהול המגוחך שהמיט אסונות, הניהול של אייל סגל שפוי, הגיוני וממותן. לנתניה יש בספסל את סלובודן דראפיץ׳ שמסתמן כמאמן שיודע לעבוד בקבוצות מסובכות, ולהתחבר מעולה לחדר ההלבשה. דראפיץ׳ ששיחק בנתניה - הוא סמן של שפיות בהתנהלות ובהתנסחות בעידן המאמנים ההזוי כאן. נתניה מסתמנת כמאתגרת את מקומות 6-8.

מכבי נתניה חוגגת. סממן של שפיות צילום: דני מרון

מ.ס. אשדוד ידועה גם היא בחוסר היציבות שלה ובתחלופת מאמנים גדולה. עושה רושם שלאורך כל השנים לא יודעים שם מה הם רוצים מעצמם - להיות קבוצה תחרותית, למכור שחקנים צעירים ולעשות כסף או לבנות אקדמיה. הערב רב הזה יוצר מתחים פנימיים והרבה מאוד חילופי תפקידים. עכשיו יוסי מזרחי חזר לתפקיד המקורי שלו במחלקת הנוער, ולמשפחת המאמן הגיע ראובן עטר, שנמצא בעצמו בתקופה מאוד קריטית לגבי עתידו ומיצובו המקצועי. לאשדוד חסרים הרבה שחקנים בכל העמדות, וכיוון שכסף לא חסר בעיקרון - היא תייצב אבל לא מתחילת העונה. השאלה אם עטר לא יהיה זה שישלם בסופו של דבר את המחיר.

עטר בבכורה על הקווים באשדוד. הגיע בתקופה קריטית לגבי עתידו צילום: דני מרון

להפועל אשקלון זו תהיה עונה מסוכנת מאוד. לא מדובר בקבוצת ליגת על טבעית. הביקורים שלה שם היו מעטים ונגמרו לרוב בהתרסקות עד רמת הפירוק ובמעורבות יתר של עירייה וגורמים לא טובים. השאלה הגדולה אם ליובל נעים, שהוא הציר המרכזי של הקבוצה, נשארו אנרגיות אחרי עונת ההישרדות האחרונה בה התגברה אשקלון במאבק נגד הירידה על הפועל תל אביב הגדולה. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאשקלון משחקת שתי עונות רצופות בליגת העל, וזה יהיה מפתיע אם תהיה גם עונה שלישית.

יובל נעים עצבני על הקווים. הישרדות של אשקלון תהיה הפתעה דני מרון